רחוק ככל שישאו הרגליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחוק ככל שישאו הרגליים
So weit die Füße tragen
כרזת הסרט "As Far as My Feet Will Carry Me"
כרזת הסרט "As Far as My Feet Will Carry Me"
מבוסס על סיפורו של קורנליוס רוסט
בימוי הארדי מרטינס
הופק בידי הארדי מרטינס
תסריט בסטיאן קלב
הארדי מרטינס
ברנד שוואם
עריכה אנדראס מרשל
שחקנים ראשיים ברנרד בטרמן
אנטולי קוטניוב
מייקל מנדל
מוזיקה אדוארד ארטמייב
צילום פאבל לבשב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
הקרנת בכורה גרמניהגרמניה 27 בדצמבר 2001
משך הקרנה 158 דקות
שפת הסרט גרמנית
רוסית
פרסית
צ'וקצ'י
סוגה דרמה, הרפתקאות
תקציב 6 מיליון דולר[1]
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רחוק ככל שישאו הרגליים[2]גרמנית: So weit die Füße tragen) הוא סרט גרמני משנת 2001 המגולל את סיפורו של שבוי המלחמה הגרמני קלמנס פורל בבריחתו מהגולאג הסובייטי בסיביר חזרה אל גרמניה. הסיפור מבוסס על נובלה של הסופר הבווארי ג'וזף מרטין באואר משנת 1955, שזכתה לאותו השם. שמו של החייל האמיתי שסיפורו מהווה בסיס לסרט, קורנליוס רוסט, אינו מוזכר בנובלה מכיוון שפחד מאיתורו על ידי הקג"ב.[3] בשנים שלאחר פרסום הסרט הועלו ספקות לגבי אמיתות סיפורו של רוסט.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1944, סגן קלמנס פורל, קצין וורמאכט גרמני, נשלח לחזית המזרחית בעוד הוא מותיר מאחור את אשתו ההריונית ובתו, ליסה. בתום המלחמה, פורל נלקח בשבי הסובייטי ונגזרות עליו 25 שנות עבודות פרך על "פשעיו כנגד הפרטיזנים". יחד עם שבויים גרמנים נוספים, פורל נשלח במסע ארוך וחוצה יבשות ברכבת וברגל לגולאג בכף דז'נב שמאובטח בידי קצין נ.ק.ו.ד. אכזרי, סגן קמנב, המעביד אותם בפרך במכרות עופרת. לאחר 3 שנים במחנה וניסיון בריחה כושל, פורל בורח בסיועו של רופא המחנה, ד"ר שטאופר, שתכנן לברוח בעצמו אך חלה בסרטן סופני. פורל מבטיח לבקר את אשתו של הדוקטור במגדבורג ולבשר לה שבעלה מת באביב. פורל הולך צפונה על מנת לבלבל את השומרים שמצפים שילך מערבה. בסופו של דבר, אספקת המזון שקיבל פורל מד"ר שטאופר נגמרת, והוא הורג כלב ים על מנת לאוכלו.

במהלך החורף נודד פורל לאורך צפון סיביר, עד שהוא פוגש את אנסטאס וסמיון, כורי זהב וציידים. למרות שהוא חושד בהם בהתחלה, פורל מחליט להצטרף אליהם במסע, אולם במהרה החבורה מתפרקת: סמיון הורג את אנסטאס כשהוא חושד בו בנוגע לגניבת הזהב שלו, ולאחר מכן מנסה להרוג את פורל כאשר הוא חושד גם בו. פורל כמעט נטרף על ידי זאבים, אך שבט צ'וקצ'ים מצילים אותו. אחת מבנות השבט, אירינה, מתאהבת בפורל. במקביל, סמיון נעצר בידי הנ.ק.ו.ד. שמגלים לקמנב כי פורל עדיין במנוסה.

לאחר שפורל מחלים, בני השבט הצ'וקצ'י מגלים כי הסובייטים מחפשים אותו. פורל נוסע עם אירינה לנקודת העזיבה שלו ומקבל ממנה כלב, ארגיש, וקמע מזל מהשמאן הצ'וקצ'י. פורל מגיע למחנה כרייה ועולה על רכבת שמובילה אותו היישר אל חיילי הנ.ק.ו.ד. בפיקוד קמנב שמתעמת עמו. בסופו של דבר, ארגיש הכלב מתנפל על קמנב ופורל מצידו בורח בעוד ארגיש נורה בידי קמנב.

כשנה לאחר מכן, פורל מגיע למרכז אסיה בעודו חוצו את הערבות המדבריות, ופוגש פליט יהודי פולני שמזייף עבורו דרכון סובייטי. פורל עושה את דרכו אל איראן, אולם בדרכו אל החופש הוא פוגש את קמנב בעודו חוזר מהצד האיראני. לתדהמת פורל המבוהל, קמנב מתיר לו לעבור בעודו מכריז כי "הניצחון הוא שלי". באיראן, פורל נכלא תחת חשד שהוא מרגל סובייטי. לבסוף, בטרם הוא מוצא להורג, דודו של פורל שעובד באנקרה מובא לכלא בטהראן ומזהה את פורל שמקבל את חירותו.

בערב חג המולד 1952, פורל מגיע לבוואריה ומתאחד מחדש עם משפחתו במיסת חצות.

צוות שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרגלית, גלעד. אשמה, סבל וזיכרון: גרמניה זוכרת את מתיה במלחמת העולם השנייה, פרק 6, עמ' 152–153. חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Derek Elley (15 ביוני 2001). "Film Reviews: As Far As My Feet Will Carry Me". Variety. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2013. 
  2. ^ Margalit, Gilad., מרגלית, גלעד., Ashmah, sevel ṿe-zikaron : Germanyah zokheret et meteha be-Milḥemet ha-ʻolam ha-sheniyah, Ḥefah: Hotsaʼat ha-sefarim shel Universiṭat Ḥefah, 2007, ISBN 965-311-067-5
  3. ^ "Trivia for As Far As My Feet Will Carry Me". Internet Movie Database. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2010.