רחל אלתרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רחל אלתרמן
Rachelle Alterman, 2018.jpg
לידה 4 בינואר 1946 (בת 73)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אבן יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד פרופסור אמריטה בטכניון, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
בן זוג דורון אלתרמן (מהנדס אזרחי)
http://alterman.technion.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רחל אלתרמן (לייכטר) (נולדה בירושלים ב-4 בינואר 1946) היא מתכננת ערים ומשפטנית ישראלית. פרופסור אמריטה בטכניון; עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.

נחשבת לחלוצת התכנון הסביבתי בישראל. פרסמה כ-170 מאמרים אקדמיים. רבים ממאמריה וספריה צוטטו והמלצותיה וחוות הדעת שלה כעדה מומחית יושמו פעמים רבות על ידי בית המשפט העליון, בתי משפט מחוזיים בישראל ובתי משפט בארצות הברית, והשפיעו רבות על קביעת ההלכות המשפטיות בענייני תכנון ומקרקעין.

הייתה ממייסדי מפלגת רצ ופעילה בשלום עכשיו. חברת המועצה הציבורית של יוזמת ז'נבה. חקרה בהזמנת הבנק העולמי את היישום האפשרי של הניסיון הישראלי בקליטת עלייה המונית לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים בארץ ישראל. בשנת 2003 יזמה, במשותף עם פרופסור מרשל קפלן מהמכון למדיניות ציבורית של אוניברסיטת דנוור, את "פורום השלום" באספן, שבקולורדו אשר בארצות הברית, שהורכב מאנשי עסקים ישראלים, אמריקאים ופלסטינים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל אלתרמן (לייכטר) נולדה בשנת 1946 בירושלים, הבכורה משתי בנותיהם של נסיה לייכטר (1912–2011), מורה וציירת, וסיני לייכטר (1913–2005), היסטוריון וחוקר פולקלור יהודי, היוזם והעורך של אנתולוגיה רחבת-היקף של שירי עם ביידיש ושל ספר עולי הסרטיפיקטים ועמית כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים .[2] אביה, יליד קיילצה (פולין), ואמה, ילידת טרנופול (אוקראינה), עלו לארץ ישראל בשנת 1935.
בנערותה עברה המשפחה להתגורר בוויניפג שבקנדה בעקבות שליחות ההורים, ואת לימודיה העל-יסודיים עשתה שם. אלתרמן שבה לישראל לשרת בצה"ל. בשנת 1966 שבה לקנדה ולמדה תואר ראשון עם קדם תואר שני למצטיינים במדעי החברה באוניברסיטת מניטובה (סיימה בשנת 1968). לאחר מכן, המשיכה לתואר שני בתכנון ערים באוניברסיטת מניטובה, ועם סיומו בשנת 1970, חזרה לישראל וגרה בחיפה במשך 26 שנים. בשנת 1976 סיימה את הדוקטורט שלה בנושא תכנון ערים ואזורים בטכניון. בשנת 1985 סיימה תואר ראשון נוסף במשפטים, באוניברסיטת תל אביב.

אלתרמן שימשה כיועצת לאו"ם, לבנק העולמי, ל-OECD, לכנסת ולממשלות ישראל, סין, הולנד וקטלוניה. היא מרצה בישראל במסגרת אסכולות, לימודי המשך בבית ספר ללימודים רב תחומיים של האוניברסיטה הפתוחה; ובפני קבוצות מקצועיות שונות.

נשואה לדורון אלתרמן, מהנדס אזרחי בתחום הבנייה. מתגוררת באבן יהודה ואם לשניים: עידן אלתרמן, שחקן וקומיקאי, ונאורה אלתרמן, תומכת לידה (דולה).

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלתרמן כיהנה במספר משרות בטכניון: מרצה (החל משנת 1976), ראש המסלול לתכנון ערים ואזורים (בין השנים 1982–1985 ו-1988–1989), ראש המרכז לחקר העיר והאזור ע"ש קלצניק (1991–1989), סגנית דיקן לענייני מחקר ולימודי מוסמך (1993–1994), יועצת נשיא הטכניון לנושא מעמד הנשים באקדמיה (1994–2003), נושאת הקתדרה לארכיטקטורה/תכנון ערים על שם דוד עזריאלי (1997–2014) וכן כראש המעבדה לחקר השוואתי בדיני תכנון ובנייה ומדיניות מקרקעין. בין השנים 1994–2014 הייתה פרופסור מן המניין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והחל משנת 2015 היא פרופסור אמריטה בטכניון.
בשנת 2007 יזמה וייסדה במשותף עם פרופסור ירח דויטשר תוכנית לימודים לתואר שני בלימודי מקרקעין בטכניון. התוכנית ייחודית בישראל לתואר אקדמי ללימודי מקרקעין ומטרתה היא להכשיר אנשים לתעסוקה בתחום המקרקעין – יזמות, ניהול חברות בנייה, ניהול נכסים ודיור, הערכת שווי מקרקעין, ומימון של פיתוח מקרקעין.[3][4]

אלתרמן הנחתה במסגרת הטכניון עשרות סטודנטים בעבודות תזה לתואר שני ודיסרטציה לתואר דוקטור.[5] סטודנטים רבים אותם הנחתה לתארים מתקדמים התברגו עם השנים במשרות בכירות ומשפיעות בחברה: איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע[6]; שירה ברנד, ממלאת מקום ראש מינהל התכנון במשרד האוצר; דורון דרוקמן, סגן ראש מינהל התכנון במשרד האוצר; דורית הוכנר, מנהלת תחום בכירה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; ורד סולומון ממן, אדריכלית ראשית במשרד השיכון והבינוי ולשעבר אדריכלית העיר ראשון לציון[7]; חוה ארליך-רוגינסקי, מהנדסת העיר פתח תקווה ולשעבר מהנדסת העיר נצרת עילית[8]; מיכל סופר, מהנדסת העיר עכו; אהוד כרמלי, סגן מנהל אגף תכנון בעיריית תל אביב-יפו; כרמית קניגסברג (אוחיון), מנהלת מחלקת איכות הסביבה בעיריית הוד השרון; שרה גזית ויצמן, מנהלת אגף תכנון ועיצוב עיר בעיריית נתניה; מרים רוזנשטיין, ראש אגף תכנון ברשות שדות התעופה; ניר מועלם, פרופסור משנה בטכניון[9]; סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר, למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב[10]; נורית קורן, ראש המחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללת אורט בראודה; ואריאלה ורנסקי, ראש קבוצת המחקר בנושא יישוב סכסוכים בטכניון.[11]

אלתרמן הייתה פרופסור אורחת בארצות הברית באוניברסיטאות הבאות: קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל (בין השנים 1981–1982), בניו יורק (בין השנים 1996–1997), בויסקונסין (1992–1993), בפלורידה (בשנת 1993), במישיגן ובמיאמי. בהולנד הייתה פרופסור אורחת באוניברסיטת ניימכן ובאוניברסיטת ווכנינגן.
שימשה כעמיתת מחקר באוניברסיטת פרינסטון (1986–1987) ובמכון לינקולן למדיניות קרקע (1988) וכעמיתת מחקר של אוניברסיטת צקובה ביפן, לאחר שקיבלה מענק מחקר מטעם המכון הלאומי לקידום המדע ביפן (1994).
כיהנה כפרופסור מן החוץ בפקולטות למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת חיפה והרצתה בעשרות אוניברסיטאות, מכוני מחקר וארגונים בינלאומיים ברחבי העולם.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר של אלתרמן עוסק בכלים אפקטיביים לשמירה על שטחים פתוחים ושטחי חקלאות וזאת במטרה לשפר את המדיניות הציבורית לגבי המרחב. תחומי התמחותה הם:

  • דיני תכנון ובנייה ומוסדות תכנון – בישראל ומחקר השוואתי בינלאומי
  • מדיניות מקרקעין – בישראל ומחקר השוואתי בינלאומי
  • מדיניות של שימור אתרים היסטוריים במדינות שונות
  • דרכים להשגת קרקע ומימון לשירותי ציבור והסכמים בין יזמים למוסדות תכנון
  • תאוריות של תכנון ציבורי כולל תכנון ופוליטיקה, שיתוף הציבור, אתיקה בתכנון
  • ביצוע של מדיניות תכנון ומדיניות ציבורית.

אלתרמן הציגה את עבודות המחקר שלה בכ-200 כנסים מדעיים בין-לאומיים ב-33 מדינות.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל אלתרמן, 1990. השוואה בין מערכות של תכנון סטטוטורי במדינות נבחרות. מונוגרף בהוצאת המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • אירית גיל ורחל אלתרמן, 1990. היטל ההשבחה בישראל: סוגיות שבחוק ובדרך הפעלתו, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון ובהשתתפות המכון לחקר שימושי קרקע, ירושלים
  • רחל אלתרמן וארזה צ'רצ'מן, 1991. התוכנית לשיקום השכונות: הניסוי הגדול ולקחיו
  • רחל אלתרמן ומירי ויטק, 1991. מדריך לחישוב הדרישות לקרקע לצורכי ציבור, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן ומירי ויטק, 1991. הפקעות ועד הסכמים: דרכים חלופיות להשגת קרקע לצורכי ציבור, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • אריאלה ורנסקי ורחל אלתרמן, 1991. שיתוף הציבור בתכנון: החוק, הנוהג, ועמדות מקבלי ההחלטות, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן ואורלי נעים, 1992. פיצויים על ירידת ערך הקרקע. המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון, בשיתוף המכון לחקר שימושי קרקע, ירושלים
  • רחל אלתרמן ומרים רוזנשטיין, 1992. קרקע חקלאית: שמירה או הפשרה? המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון, בהשתתפות המכון לחקר שימושי קרקע, ירושלים
  • נירה אורני ורחל אלתרמן, 1995. הפקעות קרקע: היחיד מול הציבור – ההסדר בישראל במבט בינלאומי משווה, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן וארזה צ´רצ´מן, 1998. הגברת יעילות הניצול של קרקע עירונית למגורים. בשיתוף מאיר גרון, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן, 1998. השמירה על קרקע חקלאית מול לחצי העיור: האם ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות? המדען הראשי והרשות לתכנון ולפיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר שבמשרד החקלאות
  • לירית מרגלית ורחל אלתרמן, 1998. מהיטלים ועד הסכמים: דרכים לשיתוף יזמים בנטל פיתוח והקמה של מוסדות ושירותי ציבור, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן, 1999. בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית: מדיניות קרקעית עתידית לישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים
  • נורית קורן ורחל אלתרמן, 1999. בקרת העיצוב בישראל: בין חופש היצירה האדריכלי ליעדי התכנון הציבורי, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן ותמי סתו, 2001. עימות והסכמה ביד הלשון: יחסן של תוכניות עירוניות ואזוריות למגזר הערבי בישראל, המרכז למחקרי שלום על שם תמי שטיינמץ, אוניברסיטת תל אביב
  • רחל אלתרמן ואיריס האן, 2004. הכלים לשמירה על שטחים פתוחים: מה ניתן ללמוד ממדינות אחרות וליישם בישראל. הקרן הקיימת לישראל והמרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן וטל צפריר, 2004. היבטים משפטיים ומינהליים של בנייה לגובה: הצורך בשינוי מדיניות. המרכז לחקר העיר והאזור, ומוסד שמואל נאמן, הטכניון בשיתוף משרד הפנים
  • רחל אלתרמן ועינת גבריאלי, 2008]. בין מרכוז קיצוני לביזור קמצני: תוכניות שבסמכות מקומית לפי חוק התכנון והבנייה, מוסד שמואל נאמן
  • אביבה צוברי ורחל אלתרמן, 2008. בין מטרות ציבוריות למטלות פרטיות: הסכמים בין יזמים לרשויות התכנון – הדוגמה של תל אביב, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • חדוה חברוני ורחל אלתרמן, 2008. צדק חלוקתי במקרקעין: תוכניות חלוקה חדשה לפי חוק התכנון והבניה. המרכז לחקר העיר והאזור ומוסד שמואל נאמן
  • רחל אלתרמן, 2009. מגדלים כושלים: בעיית התחזוקה ארוכת הטווח במגדלי מגורים. המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רחל אלתרמן ושרה גזית ויצמן, 2009. החוליה החלשה: נספחי בינוי וחוק התכנון והבניה המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • דורון דרוקמן ורחל אלתרמן, 2010. מקונפליקט לשיתוף: זיהוי פוטנציאל ההתנגדויות הצפוי לתוכניות בנין עיר, סדרת מחקרי המרכז לחקר העיר והאזור
  • שירה ברנד ורחל אלתרמן, 2010. הזכות שקמה על יוצרה: תביעות לפיצויים בגין נזקי תכנון בישראל, סדרת מחקרי המרכז לחקר העיר והאזור
  • דפנה כרמון ורחל אלתרמן, 2011. התשמע קולי? הזכות להתנגד בפני מוסדות התכנון בחוק ובפועל, סדרת מחקרי המרכז לחקר העיר והאזור[12]
  • רחל אלתרמן, אמילי סילברמן, וחיים פיאלקוף, 2012. דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומית. המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון[13]
  • ניר מועלם ורחל אלתרמן, 2013. דיור בר השגה בישראל – היבטים משפטיים. המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
  • רוית חננאל ורחל אלתרמן, 2015. נטורי קרקע: הערכים והשיקולים מאחורי המדיניות הקרקעית בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד[14][15]

חברויות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סגנית יושב ראש האיגוד לתכנון סביבתי בישראל (בין השנים 1983–1987) וחברת הוועד המנהל
  • חברה הנהלת החברה להגנת הטבע (בין השנים 1991–1992)
  • המייסדת והנשיאה (בין השנים 2007–2010) של האיגוד האקדמית הבינלאומית לתכנון, משפט וזכויות קניין, ה-PLPR
  • חברה בוועדה האקדמית המייעצת, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע
  • נציגת הטכניון במועצה הארצית לתכנון ובנייה
  • נציגת ישראל באיגוד בתי הספר לתכנון ערים באירופה
  • חברת ועדת הנכסים בעיריית חיפה
  • חברה בוועדה לזירוז הליכי תכנון ובנייה שליד סגן שר הבינוי והשיכון
  • חברת דירקטוריון בזק.

ראש הפרויקט המחקרי "הים שלנו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 נבחרה אלתרמן לעמוד בראש פרויקט בין לאומי תלת-שנתי, "הים שלנו" (Mare Nostrum), שזכה למימון של 4.3 מיליון אירו מהאיחוד האירופי. מטרת העל של התוכנית הייתה לייצר ארסנל פתרונות, דרכים וכלים לשיפור הקיימות הסוציו-כלכלית והסביבתית של החופים לאורך אגן הים התיכון ולחזק את עמידותם בפני פגעי טבע ונזקים הנובעים מפיתוח סביבתי. עם 11 השותפים לפרויקט נמנו נציגים מארצות שונות השוכנות לחופי הים: הערים חיפה, קוולה ואלכסנדרופוליס שביוון, משרד מולנסיה שבספרד המתמחה בנמלים; החברה להגנת הטבע; ו"המרכז לשלום" בעקבה, שבירדן. את הפרויקט ליוו מומחים מגרמניה, טורקיה ואיטליה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכתה בפרס "יקירת התכנון" מטעם איגוד המתכננים בישראל על "תרומותיה הבולטות לתחום התכנון המרחבי" כחוקרת, מרצה ומתכננת, משפטנית שהשפיעה על חקיקה ופסיקה בתחום ו"נציגה הראשונה במעלה של התכנון הישראלי בחו"ל" (מרץ 2007)
  • זכתה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר בתחום הלימודים האורבאניים (2008). בנימוקי השופטים לפרס נאמר: “מחקריה הרבים של פרופ’ אלתרמן מהווים תשתית מדעית שלמה, הקושרת היטב בין תאוריות התכנון לבין הפרקטיקה היישומית. מוסדות התכנון, הקהילייה המקצועית, בתי המשפט והחברה האזרחית נסמכים על מחקריה ורואים בהם מסד מוצק ועדכני ההולך לפני המחנה”
  • קיבלה חברות לשם כבוד של איגוד האוניברסיטאות בתכנון ערים באירופה, AESOP (יולי 2012). בנימוקי ועדת הפרס צוין כי היא תרומתה לקידום התחום ולשיפור איכותו של האיגוד עצומה.[16]
  • נבחרה כאחת מבין 15 "מפלסי דרך" במחשבת התכנון (מאי 2014)
  • זכתה בתעודת הוקרה מטעם הוצאת הספרים של אוניברסיטת ליברפול על מצוינות בתפקיד של סוקר עבור כתב העת "תכנון ערים" (מאי 2015)
  • זכתה בפרס המאמר הטוב ביותר על מאמר שכתבה על שמירת קרקע חקלאית בהשוואה בינלאומית, שהתפרסם בכתב העת Journal of the American Planning Association
  • זכתה בפרס המאמר הטוב ביותר על ידי הכנס המחקרי של ארגון ROYAL INSTITUTE OF CHARTERED SURVEYERS) RICS) בבריטניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות

מאמרים

הרצאות

ראיונות מצולמים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנשי עסקים פלסטינים רוצים שלום; האקדמיה - שיבה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2003
  2. ^ אורי דרומימתי יוצא הכרך הבא, שאל נשיא גרמניה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2005
  3. ^ אריאל רוזנברג, ‏לומדים נדל"ן - למי זה מיועד? "ברור שזיסר או לבייב לא זקוקים לתואר במקרקעין - אבל אלפי אחרים כן", באתר גלובס, 15 באוקטובר 2007
  4. ^ אודות תוכנית MRE בלימודי מקרקעין, באתר הטכניון
  5. ^ Ph.D and MS.c Theses, since 1988, באתר הטכניון (באנגלית)
  6. ^ הפרופיל של איריס האן, באתר סופרסונס
  7. ^ תמי מאור, מכיסא אדריכלית העיר לכיסא אדריכלית המדינה, באתר לוקאל, 22 בנובמבר 2016
  8. ^ תמי מאור, חוה ארליך-רוגינסקי נבחרה למהנדסת העיר פ"ת, באתר לוקאל, 26 במאי 2014
  9. ^ העמוד של פרופסור משנה ניר מועלם, באתר הטכניון
  10. ^ צוות מרכז הגר, למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי, באתר אוניברסיטת תל אביב
  11. ^ הפרופיל של ד"ר אריאלה ורנסקי, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
  12. ^ מיכאל יעקובסון, ספר חדש על מעורבות הציבור בתכנון, באתר Xnet‏, 26 ביוני 2011
  13. ^ רחל אלתרמן, אמילי סילברמן, וחיים פיאלקוף דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומית, באתר הקליניקה האורבנית של הטכניון
  14. ^ צפריר רינתלמי שייכת האדמה בישראל, באתר הארץ, 2 בפברואר 2016
  15. ^ נטורי קרקע: הערכים והשיקולים מאחורי המדיניות הקרקעית בישראל - סיכום הספר על ידי משה ברנע, באתר לשכת שמאי המקרקעין
  16. ^ פרופסור רחל אלתרמן חברת כבוד, באתר AESOP