רחל גלעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רחל גלעין (נולדה ב-7 בפברואר 1949 בסטוקהולם, שוודיה) היא מלחינה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל גלעין (גלוכוביץ') נולדה בשנת 1949 בסטוקהולם בירת שוודיה, בתם של גרשון וצופיה גלוכוביץ', ילידי פולין וניצולי השואה. אמה הייתה מחלוצות הספרנות הממוחשבת בשוודיה ואביה היה לוחם בצבא פולין החופשית בצפון נורווגיה ונעשה יותר מאוחר מהנדס.

גלעין החלה ללמוד פסנתר בגיל 9. היא למדה מוזיקולוגיה חינוך וקולנוע באוניברסיטת סטוקהולם. בהמשך למדה לתואר ראשון בשפות שמיות עם התמחות בשפה העברית באוניברסיטת אופסלה וסיימה את לימודיה בשנת 1974.

בשנת 1975 עלתה לישראל ולמדה קומפוזיציה אצל לאון שידלובסקי באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין שבאוניברסיטת תל אביב. שם סיימה תואר ראשון במוזיקה בשנת 1984 ותואר שני במוזיקה בשנת 1988, ולמדה אצל מלחינים רבים כמו יצחק סדאי, יוסף דורפמן ומרדכי סתר.

בשנת 1980 השתתפה בקורס לקומפוזיציה בצרפת בהדרכתו של ויטולד לוטוסלבסקי, ובשנת 1984 לקחה חלק בסמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטדט שבגרמניה.

את יצירותיה הראשונות שזכו לפרסום כתבה גלעין בשנות השמונים, בזמן לימודיה אצל ליאון שידלובסקי - "התנפצות ים-הקרח" ו"מעגלים". סך הכל חיברה גלעין כ-40 יצירות הכוללות 2 סימפוניות, 4 יצירות נוספות לתזמורת, מוזיקה קולית, מוזיקה קאמרית וכן יצירות לכלי סולו. יצירותיה בוצעו על ידי התזמורת הפילהרמונית בישראל כמו גם בשוודיה, וארצות הברית. ב-2003 קונצרט שלם הוקדש ליצירותיה במיינץ שבגרמניה ומאז יצירותיה מבוצעות שם בקביעות. ב-2009 צוינו חגיגות יום הולדתה השישים בישראל ובשוודיה בקונצרטים, ובשידורי רדיו חגיגיים.

סגנונה המוזיקלי עבר שינוי, כמו רבים מהמלחינים בתקופתה, מסגנון מודרניזם ארופאי, לסגנון פוסט מודרני המשלב סגנונות רבים. גלעין הלחינה טקסטים רבים מהתנ"ך, וניכר ביצירתה השפעות של תרבות יהודית אירופית.

מבין המבצעים הבולטים של יצירותיה- שרה פוקסון-היימן, מיכל טל, זמרת האלט מירה זכאי, זמרת הסופרן רונה ישראל קולת ועוד רבים אחרים.

בשנת 2011 הועבר ארכיון יצירותיה למחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית בירושלים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל גלעין זכתה בפרסים רבים, בהם:

כמו כן במשך שנים רבות הייתה חברה בחבר הנאמנים של פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 – "ונגינותי ננגן", בשיתוף פעולה עם רדיו שוודיה.
  • 2004 – "פריסמה", סדרת הקונצרטים הקאמריים מיצירותיה שהתקיימה באותה שנה.
  • 2008 – "אתהלך בארצות החיים"
  • 2011 – "קול קורא במדבר"

מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנפצות ים הקרח (1984) לשני פסנתרים וכלי הקשה.
  • מעגלים (1986) לתזמורת גדולה.
  • שלישייה לקלרניט, ויולה ופסנתר (1990)
  • נעימות שחורות (1992) לקול אלט/סופרן ולפסנתר.
  • וּנְגינוֹתַי נְנַגֵּן (1993) למקהלה מעורבת אָ-קָפֶּלָה בת 16 קולות.
  • סימפוניה מס' 1 (1996). לתזמורת. הפרק השני ביצירה מוקדש לזכרו של יצחק רבין.
  • סימפוניה מס 2 (1998)
  • לזכר אמתי (2000) לרביעיית כלי מיתר. נכתב לזכר אמתי רוקם אשר נהרג בתאונה בטיול כיתתי בשנת 1990 בהיותו בן 17.
  • אספר מעשה בֶּלֶט (2002) לקול טנור/סופרן ולהרכב בארוק קטן. המילים בעברית מאת אליעזר בר-יהודה, מגנצה, גרמניה משנת 1197.
  • פוגה לרביעיית מיתרים (2004) רביעיית כלי מיתר
  • סימפוניה קאמרית (2005) להרכב קאמרי גדול
  • אתהלך בארצות החיים (2006) לסופרן ולהרכב קאמרי.
  • דיבוק (2006) לקלרניט יחיד.
  • טריו אנרג'יקו (2006) לכינור, לצ'לו ולפסנתר
  • לא ישא גוי אל גוי חרב (2008) להרכב קאמרי קולי וכלי
  • סונטת האור (2009) לכינור ולפסנתר
  • קול קורא במדבר (2010) לכינור ולפסנתר
  • מאהלריאנה (2011) לרביעיית פסנתר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]