רחל דובסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רחל דובסון היא שחקנית ישראלית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבה וסבתה של רחל דובסון עברו מרוסיה לסין לצורכי מסחר, הוריה ודובסון גדלו בסין, היא עלתה לישראל עם הוריה בהיותה בת שמונה והם התגוררו ברמת-גן. בגיל שש עשרה עזבה את בית הספר ולמדה משחק במשך שנה בסטודיו של נולה צ'ילטון.

היא ממייסדי תיאטרון הפרסה, בו שיחקה בהצגותיה הראשונות, אחר-כך שיחקה בתיאטרון הפתוח, אותו הקים הלל נאמן, אחר-כך הצטרפה למשך תקופה קצרה לבימת השחקנים של התיאטרון הקאמרי. מראשית שנות השבעים ועד ראשית שנות השמונים שיחקה בהצגות רבות בתיאטרון חיפה, בתקופת כהונתו של עודד קוטלר כמנהל האמנותי של התיאטרון, באותה עת הוא נתן במה ראשונית למחזאים מקוריים ישראלים כמו חנוך לוין, יהושע סובול והלל מיטלפונקט, שהיו אז בתחילת דרכם. ב-1971 שיחקה בהצגה התיעודית "הימים הבאים", מאת יהושע סובול, בבימויה של נולה צ'ילטון. ההצגה התבססה על ריאיון זקנים ושיחקו בה אמנון מסקין, גדליה בסר, אילן תורן וליאורה ריבלין.

ב-1973 שיחקה ב"החטא ועונשו", קופרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון חיפה. עודד קוטלר גילם את דמותו של רסקולניקוב ודובסון גילמה את דמותה של סוניה. ב-1975 שיחקה בתפקיד דופה בהפקה הראשונה של "קרום", מאת ובבימויו של חנוך לוין. ב-1981 שיחקה בהצגה "יושבות חלוצות על חצץ", הצגה תיעודית מאת אסתר (ביצי) איזיביצקי, שגם ביימה. היא עיבדה יומנים של חלוצות, בשיתוף ארבע שחקניות. דובסון גילמה את דמותה של חלוצה שמתאבדת לבסוף.

דובסון שיחקה פעמיים בהצגה "סופמשחק" מאת סמואל בקט. בהפקה הראשונה ב-1971, שיחקה בתפקיד נל לצידם של אהרון מסקין בתפקיד הראשי, גדליה בסר כעוזרו וכן איציק רחמימוב. ב-1974 שיחקה בתפקיד הראשי של פם בהצגה "הצילו", פרי עטו של אדוארד בונד, בבימויו של עודד קוטלר. הפרטנר שלה היה שרגא הרפז בתפקיד הבחור הטוב ואת הבחור הרע שיחק יוסי יבלונקה.

בשנות השמונים שיחקה בהצגה התיעודית "חמש", בבימויה של נולה צ'ילטון, במרכז התיאטרוני בנווה צדק. זוהי הצגה שהתבססה על ראיונות עם ניצולי שואה. ב-1990 שיחקה בתיאטרונטו הראשון, בהצגה "כסף קטן", פרי עטה של יהודית הנדל, בבימויו של הלל נאמן. זוהי הצגת יחיד שעוסקת בזיכרון מוות של אמא שרודפת את הגיבורה בצורות שונות בתוך הסיפורים.

כיום (נובמבר 2012) היא משחקת בהצגה "אברם", מאת דוד לוין, בבימויו של עודד קוטלר, בתיאטרון אנסמבל הרצליה. היא משחקת גם בהצגה "קיגלר: חייו ומותו", מאת ובבימויו של עודד ליפשיץ בתיאטרון הרצליה, שעלתה בספטמבר, בכיכובו של דוד קיגלר. היא שיחקה בסרטים כמו "אהבות ביתניה", "ילדי סטלין", "עץ הדומים תפוס" "כרורדניה" ובסדרות טלוויזיה כגון "המקום", "קשר משפחתי", "הכול דבש", "אחרי הצלצול" ו"סדר פסח".

דובסון למדה משחק מול מצלמה, מתוך זה במשך שנתיים אצל רות דייכס. היא השתלמה במשך שלושה חודשים ב"רויאל שייקספיר קומפני" בלונדון והשתלמה במשך ארבעה חודשים ב"תיאטרון רויאל קורט" בלונדון.

היא למדה שלוש שנים פסיכודרמה בסמינר הקיבוצים, למדה שנה דרמה-תרפיה במכללת תל חי.

היא מדריכה ילדים מבוגרים בדרמה ובפסיכודרמה התפתחותית ומשמשת כמורה פרטית למשחק.

רחל דובסון היא גרושה פעמיים ואם לבת, הייתה נשואה לבמאי ולשחקן גדליה בסר ואחר-כך לשחקן רן ורד.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי תיאטרון במאי תפקיד הצגת בכורה/שנות ההצגה
קיגלר: חייו ומותו עודד ליפשיץ תיאטרון אנסמבל הרצליה עודד ליפשיץ אמא של קיגלר ספטמבר 2012
אברם דוד לוין תיאטרון אנסמבל הרצליה עודד קוטלר שרה 23 בינואר 2012
אתה צעיר רק פעמיים רון אולדריג' תיאטרון באר שבע לסלי לוטון 2007
סופמשחק סמואל בקט תיאטרון חיפה דודי מעיין נל 2004
גריז יואב כ"ץ פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא דליה שימקו 2002
עושה הנפלאות ויליאם גיבסון תיאטרון אורנה פורת אורנה פורת 2000-1995
נשים במלחמה תיעודי תיאטרון חיפה נולה צ'ילטון
כסף קטן יהודית הנדל תיאטרונטו הלל נאמן הצגת יחיד 1990
ילד טוב אמריקה דייוויד ראב תיאטרון חיפה נולה צ'ילטון הרייט 29 באוקטובר 1990
תרנגול כפרות אלי עמיר התיאטרון לילדים ונוער רזי אמיתי 1987
חמש חומר תיעודי המרכז התיאטרוני בנווה צדק נולה צ'ילטון
גולים ג'יימס ג'ויס הבימה תאודור תומא ברתה 17 בספטמבר 1981
יושבות חלוצות על חצץ נחמי דרימר ואסתר איזיביצקי (יוצרת) עיבדו על פי יומנים ומכתבים של נשים חלוצות תיאטרון חיפה אסתר איזיביצקי 22 במאי 1981
המשפט מחזה של רמי רוזן על פי הרומן של פרנץ קפקא תיאטרון חיפה אמנון מסקין לני 17 במאי 1980
בית אבות רמי רוזן תיאטרון חיפה אילן תורן 20 במרץ 1979
המחרשה והכוכבים שון או'קייסי תיאטרון חיפה עודד קוטלר נורה קליתרו – אשתו של ג'ק קליתרו 30 בדצמבר 1978
זלמנאים הלל מיטלפונקט על פי ספרו של משה קולבק תיאטרון חיפה עודד קוטלר הלן קופילביץ' (סבתא באשה-אלמנתו של רב זלמה'לה) 3 ביוני 1978
דיירים יהושע סובול תיאטרון חיפה גדליה בסר 3 בינואר 1978
מפלט - ים אדוארד אלבי תיאטרון חיפה סם בֶּסֶקוב ננסי 7 ביולי 1976
קרום חנוך לוין תיאטרון חיפה חנוך לוין דופה 29 בדצמבר 1975
גן הדובדבנים אנטון צ'כוב תיאטרון חיפה מייקל אלפרדס וריה 1 בפברואר 1975
הצילו אדוארד בונד תיאטרון חיפה עודד קוטלר פאם 8 באפריל 1974
החטא ועונשו עיבוד של אנדרה בארסאק לרומן של דוסטויבסקי קופרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון חיפה אנדרה בארסאק סוניה, הפרוצה הענייה 27 בדצמבר 1972
מושבה שלנו יהושע סובול על פי תורנטון ויילדר תיאטרון חיפה נולה צ'ילטון תמרה 1 במרץ 1972
הימים הבאים יהושע סובול מעבדת תיאטרון חיפה נולה צ'ילטון 27 באוגוסט 1971
אשת הבן דייוויד הרברט לורנס תיאטרון חיפה מיכאל כפיר מיני 3 ביולי 1971
סופמשחק סמואל בקט תיאטרון חיפה נולה צ'ילטון נל 14 בפברואר 1971
טרטיף מולייר תיאטרון חיפה ז'ילברטו טופאנו דורין 8 באוגוסט 1970
נשים הזהרו מנשים תומאס מידלטון תיאטרון חיפה עודד קוטלר איזבלה 19 במאי 1970
ק.ד. דפורד דייוויד האליוול במת השחקנים של הקאמרי מיכאל כפיר 24 בינואר 1970
אשה עייפה ישראל חברוני במת השחקנים של הקאמרי וצוותא מיכאל כפיר 1969
הרכבת האחרונה (מערכון) התיאטרון הפתוח הלל נאמן וישראל גוריון
אלפי ביל ניוטון במת השחקנים של הקאמרי עודד קוטלר גילדה, אהובתו של אלפי 11 באוגוסט 1969
הרכבת עמוס קינן תיאטרון הפרסה הלל נאמן דצמבר 1968
איפה, איפה אתה ג'והני ויויאן וולבורן התיאטרון הפתוח הלל נאמן 1968
רומיאו וז'נט ז'אן אנווי תיאטרון פרסה ניקול קאסל ז'נט 1968
פנדו וליז פרננדו ארבל תיאטרון הפרסה דוד לוין 1967
הנאהבים במטרו (ערב מערכונים) טרדיה, אלבי, יונסקו (תרגום ועיבוד של אריה סתיו) תיאטרון הפרסה תיאודור תומא

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט מפיקים במאי תפקיד שנה
עץ הדומים תפוס גילה אלמגור ואיתן אבן אלי כהן רחל בנימיני, מנהלת הפנימיה 1994
ילדי סטלין דורון ערן נדב לויתן 1987

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה/תוכנית ערוץ במאי שנה
המקום ערוץ 10 אבי כהן
הכל דבש ערוץ 2
אהבות ביתניה (סרט טלוויזיה) מאת מוטי לרנר ערוץ 1 סלבה צ'פלין 1993
אחרי הצלצול יעקב אסל
סדר פסח שמואל הספרי
קשר משפחתי
כורדוניה (דרמה לטלוויזיה) ערוץ 1 דינה צבי ריקליס 1985

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]