רחל דייטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחל דייטש
Rachel Deutsch.jpg
לידה 1868
צפת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1965 (בגיל 97 בערך)
צפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רחל דייטש (נכתב לעיתים: דויטש; 18681965), המכונה גם "רוחל דה-בובה", הייתה המיילדת המדופלמת הראשונה ביישוב העברי. היא פעלה כיובל שנים בצפת וסביבותיה ויילדה כ-50 אלף תינוקות.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל דייטש נולדה בצפת והתייתמה מהוריה בגיל צעיר. היא גדלה אצל סבה, הרב שמואל הלר, רבה של צפת. דייטש נישאה בגיל 17 ליצחק, אברך בן 19, ולזוג נולדו שבעה ילדים. לאחר שבעלה חלה ורותק למיטתו, החליטה דייטש, בעצת סבה, לצאת לחוץ לארץ כדי ללמוד מקצוע. הסב הפקיד בידי נכדתו מכתב המלצה המיועד לבנימין זאב הרצל. בשנת 1898 הגיעה דייטש לווינה, יחד עם שניים מילדיה. היא פגשה את הרצל שהציע לה ללמוד מיילדות בצורה מקצועית, על מנת שתוכל לעבוד במושבות בארץ ישראל.[2] דייטש נועצה גם באדמו"ר מוויז'ניץ,[3] שנתן לה את ברכתו והחלה בלימודים, שהוצאותיהם מומנו על ידי הרצל.[4]

עם תום לימודיה בבית הספר למיילדות בווינה, אותם סיימה בהצטיינות, שבה דייטש לארץ ישראל ועבדה כמיילדת במושבות. לאחר מכן שבה לצפת, שם עבדה כחמישים שנה. היא פרשה מעבודתה בגיל 86 ועזבה את צפת למשך שנה, על מנת לנוח מקריאות הלילה. בגיל 92 נכחה בפעם האחרונה בלידה: של נינה רפי בן-גור.[2]

על פי ההערכות, דייטש יילדה במהלך שנות עבודתה כ-50 אלף תינוקות.[5]

דייטש הלכה לעולמה בשנת 1965 ונקברה בבית העלמין העתיק של צפת. המצבה של קברה עוצבה בדומה לקבר רחל בבית לחם.[6]

עיריית צפת הנציחה את זכרה בשלט על גבי ביתה של דייטש בעיר העתיקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ⁨נינים ובני נינים השאירה המיילדת הראשונה בארץ של כמח מאות איש ביניהם ראש עירית צפת ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 23 יוני 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il
  2. ^ 1 2 ברכה בן-גור, הרצל נתן לה מילגה, מעריב, 17 באפריל 1964
  3. ^ צפורה שחורי-רובין, 'וייטב אלהים למילדֹת' - מיילדות עבריות בארץ-ישראל בשלהי התקופה העותמאנית, מסכת, חוברת ח, תשס"ט 2008, הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, 2008, עמ' 73 (מוזכרת כ"רחל דויטש")
  4. ^ רחל דייטש| ⁨דבר⁩ | 22 יוני 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il
  5. ^ יחזקאל המאירי, רבבות הילדים של רוחל דה-בובה, לאשה, גיליון 951, 29 ביוני 1965
  6. ^ לכה דודי נצאה השדה-שבת בצפת עיר המקובלים | Sefaria, www.sefaria.org