רחל מורפורגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רחל מוֹרפּוּרגוֹ (Morpurgo;‏ 17901871) הייתה משוררת עברייה איטלקייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת למשפחת לוצאטו המפורסמת; מצד אביה היא נכדתו של המשורר יצחק לוצאטו, ומצד אמה היא דודניתו של שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). נולדה בטריאסטה שבאיטליה. עד גיל 12 למדה את התורה מפי דודיה, ובת ארבע-עשרה כבר למדה פירוש רש"י, תלמוד ו"חובות הלבבות" של רבינו בחיי.

למדה את אומנות הליתוגרפיה (דפוס אבן) ועזרה לקרוביה במלאכתם.

כתבה את שיריה הראשונים בעברית בגיל 18, אך פרסמה לראשונה את שיריה רק בגיל 57, בכתב העת "כוכבי יצחק". שירתה זכתה למן ההתחלה להצלחה רבה בקרב הקוראים.

שירתה שואבת מטקסטים עבריים קאנונים, כך למשל בשיר "ואלה דברי רחל" בו היא מדמה את עצמה לכנסת ישראל.

האמונה בביאת המשיח היא היסוד העיקרי בשירתה וכתיבתה. אמונה זו הובעה בתוקף גדול יותר בשירה האחרון, "עמק עכור", שכתבה בשנתה השבעים ושבע. כתבה גם שירי הגות.

בגיל 29 נישאה ליעקב מורפורגו.

במלאת מאה שנה להולדתה הופיע מבחר שיריה בשם "עוגב רחל", משיריה שהובאו לדפוס בכתבי עת עבריים עוד בחייה. שיריה של מורפורגו זכו להערכה מצד שד"ל, שהיה בן דודה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אונגרפלד, "רחל מורפורגו, מאה שנה למותה, הדאר, ניו יורק, נ', 1971.
  • טובה כהן, "מה לי ולאשה חכמת לב", עיצובה הספרותי של המשכילה העבריה מנקודות תצפית מיגדריות שונות, ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה, 2000.
  • Yael Levine, “Rachel Morpurgo”, Judaism, 49, 1, Winter 2000, pp. 13–29
  • גבריאלה מוסקטי-שטינדלר, "טריאסטי ותרבותה לאור שירתה של רחל מורפורגו"את, הודפס על ידי "ברית עברית עולמית" לרגל הכנס ה-15 של הארגון, 2002.
  • יפה ברלוביץ, "רחל מורפורגו - התשוקה אל המוות, התשוקה אל השיר, לטיבה של המשוררת העברית הראשונה בעת החדשה", סדן, ב'.
  • יעל לוין, "האישה שתרגמה את ההגדה לאיטלקית: סיפורה של פלורה רנדגר פרידנברג", קולך 67 (תשס"ג), עמ' 2–4.
  • יעל לוין, "'כה כתבה הצעירה מן הצאן': על תפילת 'מי שבירך' לרחל מורפורגו", הצופה, יום שישי, כ"ו באדר תשס"ד, 19 למארס 2004, סופרים וספרים, עמ' 11, 14.
  • יעל לוין, "מסה על מעמד האישה ביהדות לרב יצחק חיים קסטיליוני", מילין חביבין ב (תשס"ו), החלק העברי, עמ' טו-כד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]