רחל פליקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשל בשנת 1841, צייר ויליאם אטי

רחל פליקס (Elisabeth Rachel Félix, ידועה יותר בשם הבמה שלה: "ראשל", או "מדמואזל ראשל") 25 בפברואר 1821, ארגאו, שווייץ - 4 בינואר 1858, פריז, הייתה שחקנית צרפתייה ממוצא יהודי, שזכתה לפרסום רב במחצית הראשונה של המאה ה-19, הן בזכות תפקידיה המובילים על הבמה, שהחיו את הטרגדיות הקלאסיות של ראסין וקורניי בתקופה שבה שלט העידן הרומנטי, והן בזכות אורח חייה שלא התנהל על פי המוסכמות המקובלות בתקופה.[1]

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזה רחל נולדה בשווייץ לז'אק ותרזה-אסתר-חיה פליקס, שהיו רוכלים יהודים שעיסוקם היה מכירת בגדים משומשים מעגלה ששימשה גם כביתם. שם גם נולדה אליזה רחל בצדי אחד הדרכים, אחות לסופי שרה. אחריה נולדו להורים עוד ארבעה ילדים.

מגיל צעיר גילו כל האחים כשרונות בהופעות רחוב. בגיל עשר ושמונה הופיעו האחיות סופי ורחל בפני עוברי אורח ברחובות ליון כאשר סופי שרה, ורחל מלווה אותה בגיטרה ישנה. כך גילה אותן המוזיקאי והמחנך אטיין חורון, שלקח אותן תחת חסותו והעניק להן חינוך מוזיקלי ובימתי בבית ספרו בפריז. המשפחה עברה להתגורר ברובע יהודי בפריז, ורחל התקדמה בלימודיה המקצועיים והשגיה האמנותיים.[1] למדה משחק בקונסרבטוריון הלאומי הצרפתי למשחק ("Conservatoire national supérieur d'art dramatique") אצל ז'וזף סמסון.

בשנת 1838 חתמה ראשל חוזה העסקה עם התיאטרון היוקרתי ביותר בפריז "הקומדי פרנסיז". תפקידה הראשון במחזהו של פייר קורניי, "הוראציו", הפנה מיד את תשומת הלב לכשרונה הבולט. באותה השנה שיחקה את רוקסן במחזה של ז'אן רסין: Bajazet, והיא כבשה את הקהל. אך היה זה התפקיד ב"פדרה" של רסין שסגולותיה הבימתיות באו לידי ביטוי עוצמתי.[2] מגוון התפקידים ששיחקה ראשל היה אמנם מוגבל, אך באותם תפקידים לא הייתה לה מתחרה. היא הצטיינה במיוחד במשחק של דמויות שטניות וייצריות, וביצועיה היו עוצמתיים ומלאי הוד. היא הקסימה את הקהל, ובה בעת זרעה בו חלחלה. באמצעות אימון קפדני הפך קולה, שהיה במקורו קשה וצרוד, לקול גמיש ומלודי שחלחל לאוזניהם של השומעים בקסם.

היא נחלה הצלחה גם בתפקידים מודרניים, ובייחוד בסיור שקיימה בלונדון בשנת 1842, שם זכו ביצועיה לרסין וקורניי להצלחה הגדולה של העונה. בארצות הברית, שם קיימה סיור בשנת 1855 זכו ביצועיה להצלחה קטנה יחסית, אך עובדה זו מיוחסת לכך שחלה נסיגה בבריאותה. ראשל נפטרה משחפת, ב-4 בינואר 1858, ונקברה בחלק היהודי של בית העלמין פר לשז בפריז.[2] שדרות ראשל בפריז (Avenue Rachel) נקראות על שמה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשל, 1855. צייר: Edmond-Aimé-Florentin Geffroy

במהלך חייה שמרה ראשל תמיד על יחסים קרובים עם משפחתה ועירבה אותם בקריירה שלה. אחיה ואביה עבדו כמנהלים עסקיים שלה בזמנים שונים, והיא תמכה בקריירת המשחק של אחיותיה. היא גם נשארה נאמנה ליהדותה, ולא נעתרה לניסיונות של גורמים שונים להמיר את דתה לנצרות.[1]

ראשל לא נישאה מעולם, אך ניהלה מערכות יחסים רומנטיות עם ידועי שם מתקופתה. בין השאר: נפוליאון השלישי, הנסיך דה ג'וינויל, [François d'Orléans Prince of Joinville שהיה בנו של המלך לואי פיליפ, הרוזן אלכסנדר ולווסקי Alexandre Colonna-Walewski, שהיה בנו הלא חוקי של נפוליאון בונפרטה, המשורר אלפרד דה מיסה והעיתונאי אמיל דה ג'ירארדין, Émile de Girardin. שני בנים נולדו לראשל ממערכות יחסים אלו.[1]

הייתה בקשר הדוק עם המחזאי והשחקן ז'וזף סמסון. לאחר מותו פרסמה אלמנתו של סמסון את הספר "רחל ושמשון" ("Rachel et Samson"), על הקשר ההדוק שבין ראשל לסמסון.

הספרייה הלאומית פרסמה כמה ממכתביה של ראשל לסופר אלכסנדר דיומא האב, אותו העריצה, ועמו נפגשה באקראי במדריד, בהם היא מביעה תרעומת על כך שהוא ייחס לפגישה ביניהם כוונות אינטימיות מעבר לידידות אפלטונית.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "רשל (שם הבימה של אליזבט רשל [רחל] פליכס)", האנציקלופדיה העברית
  • Rachel Brownstein. Tragic Muse: Rachel of the Comédie-Française. New York: 1993
  • Sylvie Bostarron Chevalley. Rachel: J’ai porté mon nom aussi loin que j’ai pu… Paris: 1989

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחל פליקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Lisa Moses Leff, Rachel (Eliza Rachel Felix) Jewish Women's Archive Encyclopedia
  2. ^ 2.0 2.1 (Rachel ,Encyclopaedia Britannica (1911
  3. ^ הספרייה הלאומית, השחקנית היהודייה שדחתה את חיזוריו של מחבר "שלושת המוסקטרים"