רחל צלניק-אברמוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחל צלניק-אברמוביץ
לידה 1952 (בת 72 בערך)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי העת העתיקה, היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
בן או בת זוג אמנון אברמוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רחל צלניק-אברמוביץ (נולדה ב-1952) היא היסטוריונית של העת העתיקה, פרופ' אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל צלניק נולדה והתחנכה ברחובות. אמה, טובה, ילידת העיירה נובוסליצה (אז ברומניה), עלתה לארץ ישראל באניית המעפילים "הגנה" (שאחרי הקמת המדינה נקראה אח"י הגנה). אביה, אייזיק, יליד שייראדז, פולין, הגיע לארץ עם צבא אנדרס ב-1942. צלניק למדה ביסודי בבית חינוך לילדי עובדים ברחובות (לימים, בית הספר על שם אפרים קציר), בתיכון למדה בקריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט (סיימה ב-1970). בשנים 1970–1972 שירתה שירות צבאי בנח"ל.

עם סיום שירותה הצבאי החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב, וסיימה שם תואר ראשון, שני ושלישי. ב-1972–1979 למדה לתואר ראשון בהיסטוריה ולימודים קלסיים. ב-1980–1986 למדה לתואר שני בלימודים קלסיים. את עבודת המ.א. שעסקה באריסטופאנס ובדמוקרטיה של זמנו, כתבה בהדרכת פרופ' שלום פרלמן ופרופ' נטע זגגי.[1] ב-1988–1996 למדה לתואר שלישי בלימודים קלסיים. את עבודת הדוקטור שעסקה ביחסי תלות ופטרונז' ביוון הקלאסית, כתבה בהדרכת פרופ' שלום פרלמן ופרופ' זאב רובין.[2]

במקביל ללימודיה עבדה בין השנים 1977–2001 בסגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, כשיחידות הלימוד האחרונות שכתבה עבור מוסד זה יצאו לאור בשנים 2002–2004. משנת 1979 עבדה כעוזרת הוראה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2000 קיבלה מינוי כמרצה בחוג ללימודים קלסיים, ובשנת 2013 התמנתה כפרופ' חבר שם.

מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלניק-אברמוביץ מתמחה בחברה היוונית העתיקה, ובייחוד בקבוצות שוליים בחברה היוונית - בני-חורין וחסרי חירות. כמו כן, היא חוקרת היבטים שונים בהיסטוריוגרפיה היוונית, בקומדיה היוונית העתיקה וברטוריקה. לאחרונה, עסקה בהתפתחות תפיסת המדינה ובגבולות המשתנים בין התחום הציבורי לתחום הפרטי בפוליס היוונית, וכן במשמעות ובתפקיד של פועלי סיפור בכתבי ההיסטוריונים היוונים.

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לעיתונאי אמנון אברמוביץ ואם לשניים.

מתגוררת ברמת השרון.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרודוטוס - היסטוריה. תרגמו מן המקור היווני וכתבו מבוא, הערות ונספחים: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. תל אביב, הוצאת דיונון-פפירוס, 1998. (מהדורה שנייה, ירושלים, הוצאת כרמל, 2013).

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל צלניק, הדמוקרטיה האתונאית, ספר בסדרה דמוקרטיות, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2004.
  • Rachel Zelnick-Abramovitz, Not Wholly Free: The Concept of Manumission and the Status of Manumitted Slaves in the Ancient Greek World, Brill Academic Publishers, Mnemosyne-Supplementa 266, Leiden, 2005.
  • Rachel Zelnick-Abramovitz, Taxing Freedom in Thessalian Manumission Inscriptions, Mnemosyne HACA, Leiden: Brill Publishers, 2013

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Price Jonathan and Rachel Zelnick-Abramovitz (eds.), Text and Intertext in Greek Epic and Drama. London and New York: Routledge, 2020.
  • Filonik Jakub, Plastow Christine, and Rachel Zelnick-Abramovitz (eds.), Citizenship in Antiquity, Routledge (under contract).
  • Toledano Ehud, Rotman Youval, and Rachel Zelnick-Abramovitz (eds.), What is Global about Global Enslavement? De Gruyter (in preparation).
  • Margalit Finkelberg, Donna Shalev, and Rachel Zelnick-Abramovitz, Speech into Text: Patterns of Textualization in the Ancient World, Brill (under contract).

ספר בעריכתה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריסטו, פוליטיקה, ספרים א, ב, ג, תרגמה מיוונית: נורית קרשון, עריכה מדעית: רחל צלניק-אברמוביץ, הוצאת רסלינג, תל אביב 2009.

מבחר ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלניק-אברמוביץ כתבה כ-40 מאמרים, פרקים מספרים, וערכים באנציקלופדיות. להלן מבחר מהם:

יחידות לימוד שכתבה במסגרת האוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל צלניק, "עלייתה של רומא להגמוניה באגן הים התיכון", יחידה 1 במסגרת הקורס יהודה ורומא, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשמ"א.
  • בנימין שימרון ורחל צלניק, "הרודוטוס ומלחמות פרס", יחידה 3 במסגרת הקורס יוון הקלאסית, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשל"ט.
  • בנימין שימרון ורחל צלניק, "אלכסנדר וכיבוש המזרח", יחידה 3 במסגרת הקורס תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשמ"ט.
  • בנימין שימרון ורחל צלניק, "יורשי אלכסנדר", יחידה 4 במסגרת הקורס תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשמ"ט.
  • בנימין שימרון ורחל צלניק, "הממלכות ההלניסטיות: היסטוריה פוליטית", יחידה 5 במסגרת הקורס תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תש"ן.
  • רחל צלניק, "כיבוש יוון והמזרח בידי רומא", יחידה 12 במסגרת הקורס תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשנ"ב.
  • רחל צלניק, "המלחמות הפוניות", יחידה 2 במסגרת הקורס רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002.
  • רחל צלניק, "רומא והמזרח", יחידה 3 במסגרת הקורס רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002.
  • רחל צלניק, "המשטר הרומי במאה השנייה", יחידה 5 במסגרת הקורס רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002.
  • רחל צלניק, "המהפכה הרומית א': מהאחים הגראקכים עד סולה", יחידה 6 במסגרת הקורס רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002.
  • רחל צלניק, "המהפכה הרומית ב': פומפיוס וקיסר", יחידה 7 במסגרת הקורס רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002.
  • רחל צלניק, "נפילת הרפובליקה", יחידה 8 במסגרת הקורס רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002.
  • רחל צלניק, "אוגוסטוס ומשטר הפרינקיפאט", יחידה 9 במסגרת הקורס רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחל צלניק-אברמוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רחל צלניק-אברמוביץ, אריסטופאנס והדמוקרטיה בימיו (עבודת מ.א.), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1985
  2. ^ רחל צלניק-אברמוביץ, יחסי תלות וחסות בחברה היוונית העתיקה (עבודת גמר לתואר "דוקטור בפילוסופיה" בהנחיית שלום פרלמן וזאב רובין), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1996