רחמים חי חויתה הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב רחמים חי חויתה הכהן
הרב רחמים חי חויתה הכהן.jpg
תאריך לידה ה'תרס"א
תאריך פטירה ה'תשי"ט (בגיל 58 בערך)
מקום קבורה הר המנוחות
תאריך לידה לועזי 1901
תאריך פטירה לועזי 1959
רבותיו משה כלפון הכהן

הרב רחמים חי חויתה הכהן (ה'תרס"א - ה'תשי"ט, 1901 - 1959) היה מרבניה הבולטים של קהילת ג'רבה בתוניסיה במאה ה-20, ותלמידו המובהק[1] של הרב משה כלפון הכהן וממשיך דרכו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בג'רבא ב-9 ביוני 1901 (כ"ב בסיוון ה'תרס"א) לרב חנינא ולגזילה, מצד אביו דור שביעי לרב מרדכי הכהן, שהיה דיין בג'רבא, ומצד אמו צאצא של הרב שאול הכהן.

בצעירותו התחנך למד תורה מפי אביו, ובהמשך אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בחודש פברואר 1916 (אדר ה'תרע"ו) החל ללמוד אצל הרב כלפון משה הכהן.

בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נסע לטיפול בתוניס לאחר שחלה בעיניו, שם למד את השפות ערבית וצרפתית, והוסמך לשחיטה ובדיקה. על תעודת ההסמכה חתומים הרב אברהם בלעיש, הרב דוד כטורזה, הרב ישועה אלמליח, הרב ישראל זיתון והרב משה שתרוג.

בשנת 1920 (ה'תר"פ) החל לשמש כסופר בית הדין בג׳רבא, ונשא לאשה את סעדו באותה שנה. בשנת 1921 (ה'תרפ"א) החל לשמש כמורה לתלמידים, ובשנת 1925 (ה'תרפ"ה) החל לשמש כראש ישיבה ששכנה בבית כנסת מקומי בג'רבא.

בחודש פברואר 1932 (תשרי ה'תרצ"ב) החל לשמש כדיין בבית הדין המקומי בג'רבא. בשנה זו נפטרו אביו, שתי אחיותיו הצעירות ובנו היחיד. בשנת 1936 (ה'תרצ"ו) נולד לו בן נוסף, שנפטר מספר חודשים לאחר מכן. בשנת 1938 (ה'תרצ"ח) נולדה לו בת נוספת, שנפטרה גם היא לאחר מספר חודשים.

מדי יום שישי היה לומד את תורת הקבלה יחד עם רבנים נוספים בבית כנסת מקומי, ביניהם הרב מצליח מאזוז והרב רפאל כדיר צבאן, והיה מתכתב רבות עם הרב עובדיה הדאיה בנושאי קבלה.

במשך חייו סבל ממחלות שונות ובעיקר משיגרון וממחלת עיניים, ונאלץ לעבור טיפולים שונים, רובם ללא הצלחה. בשנת 1929 (ה'תרפ"ט) נסע בפעם השנייה לטיפול במחלותיו בתוניס, ופעם נוספת בשנת 1934 (ה'תרצ"ד).

בסוף שנת 1951 (ה'תשי"א) עלתה משפחתו לישראל, כשבכוונתו לעלות גם הוא מספר חודשים אחריהם. בחורף של שנת 1952 (ה'תשי"ב) חלה שוב ורותק למיטה, ובקיץ של אותה השנה נסע שוב לתוניס לצורך טיפולים, ושהה שם במשך כשנה. מתוניס נסע לכפר "חמאם אליף" בו היו מעיינות מרפא, ואשתו חזרה מישראל כדי לשהות לצידו.

בחודש אוגוסט 1954 (אב ה'תשי"ד) נסע בטיסה לצרפת, ומשם נסע בהפלגה לנמל חיפה בישראל, והשתכן במושב בֶרֶכְיָה הסמוך לאשקלון, שם מונה לרב המושב. לאחר פטירת רבו נחשב בעיני רבים[דרוש מקור] לרבם של יוצאי ג'רבה בישראל ובתפוצות.

על אף אהבתו לארץ ישראל והכמיהה לארץ הקודש התנגד לציונות הדתית, ובשנת 1948 (ה'תש"ח) התנגד לעליות הנוער מתוניס לישראל. עם זאת, כפי הנראה במכתבים ששלח לתלמידיו[דרוש מקור], נהג לומר ביום העצמאות הלל בלא ברכה[2].

הלך לעולמו ב-19 בינואר 1959 (י' בשבט ה'תשי"ט) לאחר מחלה, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים. רבים עולים לקברו לצורך תפילה והעלאת בקשות, על פי המסורת היהודית שהייתה מקובלת בארצות המגרב.

על שמו הוקמו שתי רשתות של מוסדות חינוך:

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת שמחת כהן (על ארבעת חלקי השולחן ערוך). או"ח יו"ד ח"א ח"ב אהע"ז חו"מ הלכות גיטין,שמונה חלקים
  • זכרי כהונה - פסקים, כללים ואסיפת דינים
  • מגיד דבריו ליעקב (על הגדה של פסח).
  • מנחת כהן - חלקים א' וב' על התורה, חלק ג' על מערכות באגדה, חלק ד' כולל דרשות לשבתות ומועדים, מעלות התורה והצדקה, והספדים לרבנים
  • מנחת ערב (מוסרים ומעשיות על התורה).
  • פרחי כהונה ח"א ח"ב ח"ג (חידושים על התלמוד בבלי).
  • תקפו של נס (פירוש על מגילת אסתר)
  • גרש כרמל - ענייני גיטין
  • מגיד מראשית - חידושים
  • שירי מנחה - על התורה ומגילת רות
  • כתר כהונה - דרושים לזמנים שונים, חידושים על תהילים, משלי, מגילת אסתר ומסכת אבות, ולבושים לסיומי מסכתות וחידושי מערכות באגדה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
  2. ^ "אתחלתא היא"[דרוש מקור], לפי עדות חתנו.