רחמים חי חויתה הכהן
 | |
| לידה |
9 ביוני 1901 כ"ב בסיוון ה'תרס"א ג'רבה, תוניסיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1959 (בגיל 57) י' בשבט ה'תשי"ט |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מדינה |
תוניסיה הצרפתית, תוניסיה |
| מקום פעילות | ג'רבה תוניס,ברכה ישראל |
| תקופת הפעילות | 1916–1959 (כ־43 שנים) |
| רבותיו | הרב כלפון משה הכהן הרב דידו הכהן |
| תלמידיו | הרב מצליח מאזוז והרב רפאל כדיר צבאן |
  | |
הרב רחמים חי חְוִויתָה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה ודיין. אב בית דין ורבה הראשי של ג'רבה בתוניסיה[1][2], ומחשובי רבניה במאה ה-20. תלמידו המובהק וממשיך דרכו של הרב כלפון משה הכהן. לאחר שעלה לארץ ישראל כיהן כרב המושב בֶרֶכְיָה שבדרום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בג'רבה לרב חנינא ולג'זילה, מצד אביו דור שביעי לרב מרדכי הכהן, שהיה דיין בג'רבה, ודור חמישי לרב שאול הכהן מצד אמו.
בצעירותו התחנך מפי אביו, ובהמשך אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בחודש פברואר 1916 (אדר ה'תרע"ו) החל ללמוד אצל הרב כלפון משה הכהן.
בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נסע לטיפול בתוניס לאחר שחלה בעיניו, שם למד ערבית וצרפתית, והוסמך לשחיטה ובדיקה. על תעודת ההסמכה חתומים הרב אברהם בלעיש, הרב דוד כטורזה, הרב ישועה אלמליח, הרב ישראל זיתון והרב משה שתרוג.
בשנת 1920 (ה'תר"פ) החל לשמש כסופר בית הדין בג׳רבה, ובאותה השנה נשא לאשה את סעדו. בשנת 1921 (ה'תרפ"א) החל לשמש כמורה לתלמידים, ובשנת 1925 (ה'תרפ"ה) החל לשמש כראש ישיבה ששכנה בבית כנסת מקומי בג'רבה.
בחודש פברואר 1932 (תשרי ה'תרצ"ב) החל לשמש כדיין בבית הדין המקומי בג'רבה. בשנה זו נפטרו אביו, שתי אחיותיו הצעירות ובנו היחיד. בשנת 1936 (ה'תרצ"ו) נולד לו בן נוסף, שנפטר מספר חודשים לאחר מכן. בשנת 1938 (ה'תרצ"ח) נולדה לו בת נוספת, שנפטרה גם היא לאחר מספר חודשים.
מדי יום שישי היה לומד את תורת הקבלה יחד עם רבנים נוספים בבית כנסת מקומי, ביניהם הרב מצליח מאזוז והרב רפאל כדיר צבאן, והיה מתכתב רבות בנושאי קבלה עם הרב עובדיה הדאיה מארץ ישראל.
במשך חייו סבל ממחלות שונות ובעיקר משיגרון וממחלת עיניים, ונאלץ לעבור טיפולים שונים, רובם ללא הצלחה. בשנת 1929 (ה'תרפ"ט) נסע בפעם השנייה לטיפול במחלותיו בתוניס, ופעם נוספת בשנת 1934 (ה'תרצ"ד).
בסוף שנת 1951 (ה'תשי"א) עלתה משפחתו לישראל, כשבכוונתו לעלות גם הוא מספר חודשים אחריהם. בחורף של שנת 1952 (ה'תשי"ב) חלה שוב ורותק למיטה, ובקיץ של אותה השנה נסע שוב לתוניס לצורך טיפולים, ושהה שם במשך כשנה. מתוניס נסע לכפר "חמאם אליף" בו היו מעיינות מרפא, ואשתו חזרה מישראל כדי לשהות לצידו.
בכ"ז באב ה'תשי"ד (אוגוסט 1954) נסע בטיסה לצרפת, ומשם נסע בהפלגה לנמל חיפה בישראל, והשתכן במושב בֶרֶכְיָה הסמוך לאשקלון, שם מונה לרב המושב. לאחר פטירת רבו, כלפון משה הכהן, נחשב לרבם של יוצאי ג'רבה בישראל ובתפוצות.
הרב הכהן השתוקק לעלות לארץ ישראל ואף עלה אליה למרות מחלתו, וכיבד והעריך מאוד את רבני ארץ ישראל. הוא נהג לומר ביום העצמאות הלל ללא ברכה, ובדילוג[3].
נפטר לאחר מחלה בי' בשבט ה'תשי"ט (19 בינואר 1959), ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים[4]. רבים עולים לקברו לצורך תפילה והעלאת בקשות.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[5].
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שמו הוקמו שתי רשתות של מוסדות חינוך:
- ישיבת "כסא רחמים", שהוקמה בתוניס על ידי תלמידו הרב מצליח מאזוז, והועברה יותר מאוחר לישראל (בני-ברק), על ידי בנו של מאזוז, הרב מאיר מאזוז.
- מוסדות "חכמת רחמים" במושב ברכיה, הכוללים ישיבה לצעירים, ישיבה גבוהה ועוד. הוקמו על ידי נכדו הרב חיים כהן, שעמד בראשם עד לפטירתו בשנת ה'תשס"ט.
- ישיבת תורה ורחמים בפריז, הוקמה על ידי תלמידו הרב בוגיד חנינא סעדון שכיהן כרב הקהילה הג'רבאית בפריז.
- בית כנסת "נווה רחמים" ליוצאי תוניסיה וג'רבה, שראשיתו בנוה דקלים שבגוש קטיף, ומשכנו לאחר תוכנית ההתנתקות ביישוב, ניצן.
- מכון גבוה להוראה והלכה שע"י ביכ"נ 'נוה רחמים' בניצן.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב רפאל כדיר צבאן
- הרב מצליח מאזוז
- הרב נסים הכהן
- הרב ינון חורי
- הרב בוגיד חנינא סעדון
- הרב ישעיה חדאד
- הרב מוסא (משה) חדאד זצ"ל (ראש השו"בים בג'רבה, רב בולט בעיונו ובקיאותו)
- הרב מיכאל הכהן (מח"ס "להניח ברכה" עה"ת, ועוד)
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת שמחת כהן (על ארבעת חלקי השולחן ערוך). או"ח יו"ד ח"א ח"ב אהע"ז חו"מ הלכות גיטין, שמונה חלקים
- זכרי כהונה - פסקים, כללים ואספת דינים
- מגיד דבריו ליעקב - על הגדה של פסח, נדפס על ידי תלמידו הרב צבאן בשנת ה'תש"ו, ומחדש על ידי מכון "אורח צדיקים" בברכיה, ה'תשע"ח
- מנחת כהן - חלקים א' וב' על התורה, חלק ג' על מערכות באגדה, חלק ד' כולל דרשות לשבתות ומועדים, מעלות התורה והצדקה, והספדים לרבנים
- מנחת ערב (מוסרים ומעשיות על התורה).
- פרחי כהונה ח"א ח"ב ח"ג (חידושים על התלמוד בבלי).
- תקפו של נס (פירוש על מגילת אסתר)
- גרש כרמל - ענייני גיטין
- מגיד מראשית - חידושים
- שירי מנחה - על התורה ומגילת רות
- כתר כהונה - דרושים לזמנים שונים, חידושים על תהילים, משלי, מגילת אסתר ומסכת אבות, ולבושים לסיומי מסכתות וחידושי מערכות באגדה
- תהילת ה - על התהילים (מכון "ארח צדיקים" ברכיה)
- מאמר רחמים - שני חלקים, ח"א ביאור למסכת אבות ודרשות במעלת התורה, וח"ב על משלי, מגילת רות ואזהרות לשבועות, מכון "ארח צדיקים"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת ה'תשי"ט; רחמים חי חויתה הכהן, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 427.
- הערך רחמים חי חויתה הכהן, בתוך "האנציקלופדיה לציונות הדתית".
- אביאל חיים חורי, "מופת הדור", שיחה היסטורית וזיכרונות עם חתנו הרב בנימין הכהן ממושב ברכיה, לרגל שישים שנה לפטירתו. 'תור הזהב' גיליון 73, י"א שבט תשע"ט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חכם רחמים חי חויתה הכהן, באתר החכם היומי
- סעדון, בוגיד חנינא, מדות הרחמים, ה'תשמ"ה, באתר אוצר החכמה
- עובדיה חן, הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, תולדותיו באתר שטייגן
- רחמים חי חויתה הכהן, באתר "החכם היומי"
רחמים חי חויתה בן חנינא הכהן (1901-1959), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1. הרב מאיר מאזוז, דרכי העיון, ירושלים תשע"ב, הרצאה שלישית
- ^ יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, עמ' 253
- ^ שו"ת "מעשה ניסים" חלק ב' חלק או"ח סימן שס"ח. וראו גם עדות חתנו בספר "אתחלתא היא" [דרוש מקור: מספר עמוד]
- ^ הרב רחמים הכהן באתר GRAVEZ
- ^ ארכיון רחמים חי חויתה בן חנינא הכהן, באתר הספרייה הלאומית.