רחמים חי חויתה הכהן
 |
|
| תאריך לידה | כ"ב בסיוון ה'תרס"א |
|---|---|
| תאריך פטירה | י' בשבט ה'תשי"ט (בגיל 57) |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| תאריך לידה לועזי | 1901 |
| תאריך פטירה לועזי | 1959 |
| רבותיו | משה כלפון הכהן |
הרב רחמים חי חויתה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה ודיין, אב בית דין ורבה הראשי של ג'רבה בתוניסיה[1][2], מחשובי רבניה במאה ה-20, תלמידו המובהק[3] וממשיך דרכו של הרב משה כלפון הכהן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בג'רבה לרב חנינא ולגזילה, מצד אביו דור שביעי לרב מרדכי הכהן, שהיה דיין בג'רבא, ומצד אמו צאצא של הרב שאול הכהן.
בצעירותו התחנך למד תורה מפי אביו, ובהמשך אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בחודש פברואר 1916 (אדר ה'תרע"ו) החל ללמוד אצל הרב כלפון משה הכהן.
בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נסע לטיפול בתוניס לאחר שחלה בעיניו, שם למד ערבית וצרפתית, והוסמך לשחיטה ובדיקה. על תעודת ההסמכה חתומים הרב אברהם בלעיש, הרב דוד כטורזה, הרב ישועה אלמליח, הרב ישראל זיתון והרב משה שתרוג.
בשנת 1920 (ה'תר"פ) החל לשמש כסופר בית הדין בג׳רבא, ובאותה השנה נשא לאשה את סעדו. בשנת 1921 (ה'תרפ"א) החל לשמש כמורה לתלמידים, ובשנת 1925 (ה'תרפ"ה) החל לשמש כראש ישיבה ששכנה בבית כנסת מקומי בג'רבה.
בחודש פברואר 1932 (תשרי ה'תרצ"ב) החל לשמש כדיין בבית הדין המקומי בג'רבה. בשנה זו נפטרו אביו, שתי אחיותיו הצעירות ובנו היחיד. בשנת 1936 (ה'תרצ"ו) נולד לו בן נוסף, שנפטר מספר חודשים לאחר מכן. בשנת 1938 (ה'תרצ"ח) נולדה לו בת נוספת, שנפטרה גם היא לאחר מספר חודשים.
מדי יום שישי היה לומד את תורת הקבלה יחד עם רבנים נוספים בבית כנסת מקומי, ביניהם הרב מצליח מאזוז והרב רפאל כדיר צבאן, והיה מתכתב רבות עם הרב עובדיה הדאיה בנושאי קבלה.
במשך חייו סבל ממחלות שונות ובעיקר משיגרון וממחלת עיניים, ונאלץ לעבור טיפולים שונים, רובם ללא הצלחה. בשנת 1929 (ה'תרפ"ט) נסע בפעם השנייה לטיפול במחלותיו בתוניס, ופעם נוספת בשנת 1934 (ה'תרצ"ד).
בסוף שנת 1951 (ה'תשי"א) עלתה משפחתו לישראל, כשבכוונתו לעלות גם הוא מספר חודשים אחריהם. בחורף של שנת 1952 (ה'תשי"ב) חלה שוב ורותק למיטה, ובקיץ של אותה השנה נסע שוב לתוניס לצורך טיפולים, ושהה שם במשך כשנה. מתוניס נסע לכפר "חמאם אליף" בו היו מעיינות מרפא, ואשתו חזרה מישראל כדי לשהות לצידו.
בחודש אוגוסט 1954, כ"ז באב ה'תשי"ד נסע בטיסה לצרפת, ומשם נסע בהפלגה לנמל חיפה בישראל, והשתכן במושב בֶרֶכְיָה הסמוך לאשקלון, שם מונה לרב המושב. לאחר פטירת רבו, משה כלפון הכהן, נחשב לרבם של יוצאי ג'רבה בישראל ובתפוצות.
על אף אהבתו לארץ ישראל והכמיהה לארץ הקודש התנגד לציונות הדתית, ובשנת 1948 (ה'תש"ח) התנגד לעליות הנוער מתוניס לישראל. עם זאת, כפי הנראה במכתבים ששלח לתלמידיו[דרוש מקור], נהג לומר ביום העצמאות הלל בלא ברכה[4].
הלך לעולמו ב-19 בינואר 1959 לאחר מחלה, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים. רבים עולים לקברו לצורך תפילה והעלאת בקשות, על פי המסורת היהודית שהייתה מקובלת בארצות המגרב.
על שמו הוקמו שתי רשתות של מוסדות חינוך:
- הישיבה הגבוהה ישיבת כיסא רחמים, שהוקמה בתוניס על ידי תלמידו הרב מצליח מאזוז, והועברה יותר מאוחר לישראל (בני-ברק), על ידי בנו של מאזוז, הרב מאיר מאזוז.
- מוסדות 'חכמת רחמים' במושב ברכיה, הכוללים ישיבה לצעירים, ישיבה גבוהה ועוד. הוקמו על ידי נכדו הרב חיים כהן, שעמד בראשם עד לפטירתו בדמי ימיו בשנת תשס"ט.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב רפאל כדיר צבאן
- הרב מצליח מאזוז
- הרב נסים הכהן
- הרב ינון חורי
- הרב חנינא בוגיד סעדון
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת שמחת כהן (על ארבעת חלקי השולחן ערוך). או"ח יו"ד ח"א ח"ב אהע"ז חו"מ הלכות גיטין,שמונה חלקים
- זכרי כהונה - פסקים, כללים ואסיפת דינים
- מגיד דבריו ליעקב (על הגדה של פסח).
- מנחת כהן - חלקים א' וב' על התורה, חלק ג' על מערכות באגדה, חלק ד' כולל דרשות לשבתות ומועדים, מעלות התורה והצדקה, והספדים לרבנים
- מנחת ערב (מוסרים ומעשיות על התורה).
- פרחי כהונה ח"א ח"ב ח"ג (חידושים על התלמוד בבלי).
- תקפו של נס (פירוש על מגילת אסתר)
- גרש כרמל - ענייני גיטין
- מגיד מראשית - חידושים
- שירי מנחה - על התורה ומגילת רות
- כתר כהונה - דרושים לזמנים שונים, חידושים על תהילים, משלי, מגילת אסתר ומסכת אבות, ולבושים לסיומי מסכתות וחידושי מערכות באגדה
- תהילת ה - על התהילים (מכון 'ארח צדיקים' ברכיה)
- מאמר רחמים - שני חלקים, ח"א ביאור למסכת אבות ודרשות במעלת התורה, וח"ב על משלי, מגילת רות ואזהרות לשבועות (מכון 'ארח צדיקים' ברכיה)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; רחמים חי חויתה הכהן, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 427.
- הערך רחמים חי חויתה הכהן, בתוך "האנציקלופדיה לציונות הדתית".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב רחמים חי חויתה הכהן, תולדות חייו אתר "שטייגן".
- חכם רחמים חי חויתה הכהן באתר 'החכם היומי'
