רחמים מלמד כהן (מורה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ד"ר רחמים מלמד כהן, 2010

רחמים מלמד כהן (נולד בירושלים ב-1937) הוא איש חינוך ישראלי. התפרסם במיוחד בעקבות מפעליו הספרותיים והאמנותיים לאחר שלקה במחלת ניוון השרירים ALS.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמים מלמד כהן נולד בשכונת מחנה יהודה בירושלים ונקרא על שם אבי אביו, הרב רחמים מלמד כהן שהיה הרב הראשי של שיראז שבאיראן, עלה לארץ ועמד בראש עדת יהודי פרס בשכונת נחלת ציון. אביו, הרב יעקב מלמד-כהן, היה ממנהיגי העדה הפרסית בירושלים, רב ומנהל תלמוד תורה בשכונת מחנה יהודה אשר שילב בין רוח המסורת למודרניזציה.

האב היה בין מקימי האגודה להצלת ילדים מחוסרי חינוך (ילדים עם צרכים מיוחדים) שנוסדה בירושלים בשנת 1941 שהנרייטה סאלד נמנתה עם חבריה. נבחר ליקיר ירושלים כאות הוקרה על פעילותו הציבורית והחינוכית בעיר.

אימו רחל, ילידת העיר חלב, עבדה בהתנדבות בקרב הקהילה. על שמם של ההורים יעקב ורחל מלמד כהן נקראה כיכר בשכונת רחביה.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמים למד בירושלים בגן הילדים של חסיה פינסוד סוקניק ובית הספר היסודי דוגמה לבנים מזרחי. בתקופה זו פעל כחבר תנועת הנוער "בני עקיבא", השתתף במקהלת רחמים עמר. תוך כדי לימודיו בתיכון לנערים מזרחי, לימד עברית עולים חדשים במעברות בית שמש ובמושבים: ישעי, נחם וזנוח שבפרוזדור ירושלים. כמו כן הדריך בתנועת הנוער "עזרא" ופתח סניף לילדי עולים מטעם קרן ילדינו, בכפר שמעא אשר בגיא בן הינום.

צבא וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1956, לפני מבצע קדש, התגייס לצה"ל במסגרת גרעין הנח"ל "נחליאל" של תנועת הנוער "עזרא". לאחר הטירונות נבחר לשמש כקומונר, וריכז את סניף עזרא בירושלים. במקביל סיים לימודי הוראה בתוכנית מיוחדת בסמינר למורים מזרחי. בתום לימודיו חינך במשך חמש שנים בבית-הספר חורב. השלמת שרותו הצבאי באימון מתקדם הייתה בנח"ל מוצנח.

לאחר שחרורו מצה"ל נתמנה מלמד כהן למחנך בבית הספר "חורב" בירושלים ושימש בתפקיד זה 3 שנים. כמו כן למד באוניברסיטה העברית, ובה רכש תואר בוגר בגאוגרפיה ובהיסטוריה, מוסמך בחינוך וביהדות-זמננו ודוקטור על מחקרו בחינוך מיוחד.

נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 נשא לאישה את אלישבע לבית טחובר, שהייתה חניכה שלו בתנועת הנוער "עזרא" ומורה בבית הספר חורב.

שליחויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1963 יצאו עם 2 ילדיהם לשליחות חינוכית בהודו למשך 4 שנים מטעם בני עקיבא והסוכנות היהודית. תפקידיו היו: ריכוז לימודי היהדות והעברית בבתי הספר: "סיר ג'קוב ששון" שהוקם בעבור הילדים ממוצא בגדדי, ו"כדורי" בו למדו תלמידים מעדת בני ישראל. ריכוז סניפי בני עקיבא, ייזום ויציאה למחנות וסמינרים, והכוונה ופיקוח על רשת שיעורי ערב בעברית ברחבי בומביי. בנוסף לכך נתבקש מלמד כהן על ידי הנהלת אוניברסיטת בומביי לעמוד בראש הקתדרה ללימודי היהדות ולהיות מרצה קבוע.

בתום השליחות בהודו סייר בציילון (סרי לנקה), תאילנד, קמבודיה, סינגפור, פיליפינים, יפן, טאיואן, הונג קונג ובורמה.

מפקח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, חזר ארצה עם משפחתו. הוא עבד במשרד החינוך במחלקה המפקחת על בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים.

לאחר שנה, בגיל 32, נבחר ומונה למפקח על בתי ספר ממלכתיים דתיים בגליל המזרחי, מבית שאן ובנותיה עד מטולה.

עבר עם משפחתו לגור בהודיות שליד קיבוץ לביא.

אחר כך עברה המשפחה לגור בחוות השומר.

מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1973 נקרא למילואים והשתתף במלחמת יום הכיפורים בחיל התותחנים בקרבות ברמת הגולן.

המשך תפקידו כמפקח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו לירושלים התמנה מר מלמד כמפקח במחוז ירושלים על החינוך המיוחד ועמד בראש החוג לחינוך מיוחד כ-20 שנה במכללה ירושלים לבנות. כמו כן הרצה באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית והקים מכון להכשרת מורים ליד הישיבה בשעלבים. רעייתו אלישבע מונתה מדריכה למורות לילדים לקויי למידה.

המשך המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1982 התייצב מלמד כהן לשירות מילואים, ובמלחמת לבנון הראשונה יצא בראש צוות מרצים תחת פיקוד קצין חינוך ראשי לסדרת הרצאות בפני חיילי צה"ל בכל רחבי לבנון ועריה.

המשך השליחויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983 יצא רחמים מלמד כהן עם אשתו ושלושה מילדיהם לשליחות בלונדון כנציג המחלקה התורנית, בהסתדרות הציונית. תפקידו היה לנהל ולפקח על החינוך היהודי בבתי הספר היהודיים באנגליה, אירלנד, גיברלטר ובלגיה, ולהיות אחראי על 22 זוגות מורים שליחים מישראל. כמו כן יזם פרויקטים שונים ובתוכם תוכניות לימודים.

המשך תפקידו כמפקח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 שב לירושלים לתפקיד מפקח ארצי, מרכז תוכניות לימודים של החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות.

המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 אובחנה אצלו מחלת ALS, ניוון מערכת העצבים המוטורית. תוחלת החיים של נושאי מחלה זו היא 5-2 שנים. אולם רחמים מלמד כהן מאריך חיים. טרם השתתק גופו הספיק מלמד כהן לטייל בהודו, בנפאל ובתאילנד ולצאת לארצות הברית עם משלחת מפקחי חינוך לסיור בבתי ספר יהודיים.

ב-1998 פרש לגמלאות ממשרד החינוך.

מ-1999 לאחר החייאה ואשפוז במשך חודש וחצי בבית החולים הדסה הפך למשותק כליל, מרותק לכיסא גלגלים, צמוד למכונת הנשמה 24 שעות ומוזן ב'פג', צינור חיצוני ישירות לקיבה. אין לו שום יכולת תנועה פרט לעיניו ועפעפיו.

למרות ואולי בגלל מצבו הגופני החלה פריחה בפעולותיו וביצירותיו של ד"ר מלמד כהן. שליטתו במחשב באמצעות מצלמה העוקבת אחר תנועת העין, שני חיישנים, תוכנה מיוחדת ומקלדת וירטואלית, מאפשרת לו לתקשר. כך חיבר וכתב עשרה ספרים שפורסמו. מלמד, שהיה צלם חובב החל לצייר לאחר שלמד להשתמש בתוכנת פוטושופ. יצירותיו "עיניים בתנ"ך" ו"צבעים בתנ"ך" זכו לתערוכות ברחבי הארץ ובארצות הברית.

המשך פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר מלמד ממשיך לנהל את מפעלי אביו: ניהול בית הכנסת "אהל יעקב ורחל" וישיבת "אביר יעקב" . כמו כן הוא פעיל בעמותות א.ל.ס: עמותת אטלס ועמותת ישראלס וכן בקהילת "רננים" בירושלים.

פרסומים שלו ואודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורסמו עליו כתבות ומאמרים רבים. מאמריו פורסמו בכתבי עת ועיתונים שונים. הערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית הפיק אודותיו סרט בשם "על חבל דק" במסגרת הסדרה "גיבורים בעל כרחם (2002)". מן השירים שחיבר הופק אלבום שירים ובו עשרה שירים מולחנים.

קשר עם אנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפים מתכתבים עמו בדואר האלקטרוני והוא משמש דוגמה ומופת לחולים רבים כיצד כח הרוח והרצון מתגברים על מגבלות הגוף.

המחלה וההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר שלו, שגם בו הוא מתכתב עם אנשים, הוא מספר אודות שאלה בהלכה שהתעוררה אצלו והוא שאל רב: "כאדם דתי, השומר שבת, אני שואל: בגלל מחלתי אני נעזר במחשב כדי לתקשר עם הסביבה. שאלתי: האם אני יכול להשתמש בשבת במחשב רק לצורך תקשורת ולא לשום צורך אחר?". בהתחשב במצב המיוחד, הרב התיר לו!

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר רחמים מלמד כהן זכה בעיטורים רבים ובהם יקיר החינוך הדתי, "מורה המורים", "מחנך למופת" ויקיר ירושלים.

עשייתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלמד כהן הקים מערך ארגוני מרחבי שכלל את מנהלי בתי הספר, קיים השתלמויות למורים ועסק בפיתוח שיטות הוראה. בהמשך, התמנה כמפקח באשקלון ועסק בהוראת חינוך מיוחד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה ירושלים. במסגרת התואר השני והשלישי התמחה בחינוך מיוחד ונושא הדוקטורט שלו היה הילד החריג בחינוך המיוחד על פי מקורות היהדות, שיצא לאור כספר.

הוא לקח חלק בתהליך ההתמקצעות של החינוך המיוחד, שהפך את התחום למושך בעיני מורים ומחנכים, סייע בהקמת מערך הכיתות הטיפוליות, הכיתות המקדמות והכיתות המשולבות לטיפול בילדים חריגים, ותרם את חלקו בפיתוח שיטות לימוד חדשות ובבניית מודל וועדות ההשמה העוסקות בהפניית ילדים לחינוך המיוחד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הכר את תלמידך" עוסק בהכרת התלמיד בדרך בלתי פורמלית בתחומי הגוף, הרגש, החברה, המוסר והשכל. המחבר מציע שיטות, דוגמאות והצעות מעשיות בליווי סיפורים, איורים, מובאות מארון הספרים היהודי ורקע מדעי תאורטי. הוצאת רכס, תשס"ב 2001.
  • "הילד החריג והחינוך המיוחד על פי מקורות ביהדות" מחקר בנושא הילד בעל הצרכים המיוחדים והטיפול בו לאור התפיסה התורנית והמדעית. היחס האנושי לילד עם ליקויים שכליים, נפשיים או גופניים, משתקף מתוך אוצר עצום של מקורות מהספרות התורנית. הוצאה פרטית, תשס"ב 2002.
  • "ובחרת בחיים" מחשבות ועצות על שיפור איכות החיים. הוצאת אשל, תשס"ג 2003.
  • "לסדר..." פסוקים מפרשת השבוע המתאימים לאירועים שונים. הוצאת ראובן מס, תשס"ד 2003.
  • "פעם אחת" סיפורים קצרים ממסכת חייו של המחבר, תיאורים, אפיזודות וקוריוזים מן העולם הגדול, מן המדינה ומירושלים. הוצאת ספרית בית אל, תשס"ד 2004.
  • "לו" שירים, ספריית בית אל, תשס"ה 2004.
  • "שעת הרחמים", ביוגרפיה של ד"ר רחמים מלמד כהן, הוצאת יד שרה, תשס"ה 2005.
  • "פרשת השבוע", רעיונות חינוכיים, הוצאה פרטית מלמד, תשס"ו 2005.
  • "הפטרת השבוע", רעיונות חינוכיים, הוצאה פרטית מלמד, תשס"ז 2007.
  • "יהי" שירים, הוצאה פרטית מלמד, תשס"ז 2007.
  • "עיניים בתנ"ך" אלבום ציורים, הוצאה פרטית מלמד, תשס"ח 2008, תש"ע 2010.
  • "על זיכרון ירושלים" ספר מסעותיו של חסיד חב"ד במאה ה-19, הוצאה פרטית מלמד, תשע"ב 2011.
  • לוחות שנה עם ציורים, תשס"ט 2008-9, תש"ע 2009-10, תשע"א 2010-11, תשע"ב 2011-12, תשע"ד 2013-14, תשע"ה 2014-15.
  • "צבעים בתנ"ך" ספר מחקר ואלבום ציורים, הוצאה פרטית מלמד, תשע"ג 2012.
  • "נשים בתנ"ך - היבט מוסרי ואמנותי" ספר מחקר ואלבום ציורים, הוצאה פרטית מלמד, תשע"ד 2013.
  • "קוצ'יק" רומן המספר על חמש אהבותיו של קוצ'יק, הוצאה פרטית מלמד, תשע"ה 2014.
  • "הפונדקאית" רומן המספר על צעירה הודית המקבלת הצעה להיות אם פונדקאית לעוברם של זוג יהודים מאוסטרליה, ידיעות ספרים, תשע"ה 2015.
  • "שחור בלבנה" רומן בין סידי התימני וציפי האשכנזית - פער בין עדתי, הוצאה פרטית מלמד, תשע"ו 2016.
  • "חידותורה" חידות בחרוזים על פרשות השבוע ופתרונות, הוצאה פרטית מלמד, תשע״ז 2017.
  • "טיסה 440" חילוני ודתי מתווכחים במטוס, ברקע מתחשים אירועים, הוצאה פרטית מלמד, תשע״ז 2017.
  • ״כטוב בעיני״, אוטוביוגרפיה חינוך והרפתקאות

תערוכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד בן צבי, ירושלים, נשים בתנ"ך, אוגוסט 2013
  • תיאטרון ירושלים, בהרף עין, אב-אלול תשע"ב, יולי-אוגוסט 2012
  • היכל התרבות, ראשון לציון, צבעים בתנ"ך, כסלו-טבת תשע"א, דצמבר 2010.
  • תיאטרון ירושלים, ומתוק האור, אייר-סיון תש"ע, יוני-יולי 2010
  • מוזיאון תל אביב, ומתוק האור ויפה לעיניים, ערב גאלה, 24.3.2010
  • היכל שלמה, ירושלים, עיניים בתנ"ך, אדר תש"ע, פברואר 2010.
  • בית התנ"ך, תל אביב – תמוז-אלול, יולי-ספטמבר 2008
  • תיאטרון ירושלים – עבודה בעיניים אייר – סיון תשס"ח, מאי-יוני 2008.
  • בית דוויק, דיל, ניו ג'רזי, אייר תשס"ז, יולי 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]