רחפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקסאקופטר מתוצרת DJI המשמש לצילומי אוויר.
צילום שצולם על ידי רחפן בחוף בתל אביב

רחפןאנגלית: drone או quadcopter) ורב-להבאנגלית: Multirotor או multicopter) הוא כלי טיס בלתי מאויש היוצר עילוי באמצעות סיבוב מדחף בעל להבים, בדומה למסוק.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחפן הוא כלי טיס בלתי מאויש בעל שני להבים או יותר, בעל מכניקה פשוטה יחסית, וקל לשליטה בטיסה. ברוב המקרים הרחפן הוא בעל זווית פסיעה קבועה, בניגוד למסוק בעל להב אחד (או שניים) המשתמש במערכת להבים מורכבת עם זווית פסיעה משתנה, דבר המקשה על השליטה במסלול הטיסה וביציבותו של כלי הטיס.

השליטה בתנועת הטיסה של הרחפן מושגת על ידי שינויי המהירות היחסיים בין הלהבים השונים, באופן המשפיע על הדחף והכוח של כל להב.

סוגי רחפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואדקופטר מסוג "Parrot AR.Drone" מרחף מעל למדבר נבדה.

רחפנים נקראים על פי מספר המנועים שלהם:

  • טריקופטר – 3 מנועים
  • קוואדקופטר – 4 מנועים; זהו סוג הרחפן השכיח.
  • הקסאקופטר – 6 מנועים
  • אוקטוקופטר – 8 מנועים

השליטה ברחפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחפנים הם בלתי-יציבים מבחינה אוירודינמית בהשוואה לסוגי כטב"מים אחרים, ונשלטים על ידי בקר טיסה, או לוח בקרה, כדי לשמור על תנועה יציבה. כדי לשמור על דיוק מצב הטיסה וכיוונה, בקר הטיסה משלב נתונים של גירוסקופים ומדי תאוצה, וברחפנים מתוחכמים יותר משולבים גם GPS, מצפן, וחיישנים ויזואלים למניעת היתקלות במכשולים.

ברחפן מסוג קוואדקופטר, שני מנועים הממוקמים באלכסון מסתובבים לכיוון אחד, והשניים האחרים בכיוון ההפוך. בתצורה כזו קל לשלוט בציר הגלגול או העלרוד (הגברת המהירות של שני מנועים בצד אחד והאטת שני המנועים האחרים בצד השני). נסיקה לגובה מבוצעת על ידי האצה של כל המנועים בו-זמנית, והנמכה על ידי האטה של כולם.

שימושים ברחפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחפן של חברת Agridrones הישראלית, מבצע ריסוס חקלאי. רחפן זה מסוגל לשאת עד 25 ק"ג של חומרי ריסוס.

השימוש ברחפנים החל כאמצעי שעשוע או צילום לחובבים. עם הגידול בתפוצת הרחפנים ויכולותיהם, נוספו להם שימושים שונים, כאמצעי צילום מהיר וזול:

  • רחפנים משמשים גופי אבטחה וחוקרים פרטיים.[1]
  • רחפנים נכנסו לשימוש ביחידה האווירית של משטרת ישראל לפעולות אכיפה שונות. כן משמשים רשויות מקומיות בפעילות פיקוח.[1]
  • רחפנים נכנסו לשימוש בצה"ל בחיל האיסוף הקרבי, פיקוד המרכז[2] ופיקוד העורף (במבצעי חילוץ והצלה[3] ולשם איתור נפילות רקטות[1]). הרחפנים משמשים בין היתר לתחקור אימונים, לפעילות מבצעית כגון מעצר מבוקשים, פעילות פיזור הפגנות. כן מפותח רחפן בשם צור שתהיה לו יכולת נשיאה מוגדלת, זמן שהייה ארוך יותר ומדחפים שקטים.[3]
  • קיימת מערכת לניטור מזיקים בשדה חקלאי.[4]
  • רחפנים סייעו לארכאולוגים לאתר אתרים פוטנציאליים לחפירה.[5]

פיתוחים עתידיים ושימושים מתפתחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפיתוחים שנמצאים בפיתוח

  • חברת אמזון מתכננת להתבסס על רחפנים לביצוע משלוחים מהירים במשקל נמוך וטווח קצר. חברת גוגל מתכננת להשיק שירותי משלוחי מזון באמצעות רחפנים.[6]
  • חברה Parrot פיתחה רחפן לשימוש עבור כוחות כיבוי.[7]
  • קיימים מרוצי רחפנים ואירועים תחרותיים אחרים שצוברים תאוצה ומשמשים גם כמנוע לפיתוח של טכנולוגיות ושיטות פיקוד יעילות יותר.[8]

סיכונים ושימוש לרעה ברחפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 חוקר אבטחת מידע ב-HP הדגים תרחישים להשתלטות על רחפנים.[9][10] באוגוסט 2017 הצבא האמריקאי הורה לכוחותיו להפסיק לעשות שימוש ברחפנים של מספר חברות בשל פרצות אבטחת מידע.[11]בינואר 2018 דווח לראשונה על נחיל רחפנים ששימש לתקיפת יעד צבאי.[12]

היבטים חוקיים ובטיחותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ייצור המוני של רחפנים במחיר זול יחסית, חלה עלייה משמעותית במקרים של הטסת רחפנים, פרטיים ומסחריים, במדינות המערב. קרו גם מקרים בהם הוטס רחפן במקום ציבורי או ליד נמל תעופה, ללא תיאום או יידוע של הרשויות המוסמכות. מקרים כאלה מהווים בדרך כלל סיכון בטיחותי ועבירה על החוק.[13]

בישראל, בשנת 2011 פורסמו תקנות של הרשות לתעופה אזרחית המסדירות את רישוי הטסת כטב"ם באופן מסחרי, שרחפן נמצא תחת קטגוריה זו.[14] דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם ב-15 בנובמבר 2017 קבע שהמדינה כשלה בהתמודדות עם הסיכונים הנשקפים מהרחפנים.[15][16]

כן קיים חשש לשימוש ברחפנים באופן שמפר פרטיות.[1][17]

מטיסי פנאי וספורט נדרשים להצטרף למפעיל אווירי כגון: ה"ארגון הישראלי לרב להב".

יירוט רחפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הסיכונים הנשקפים מרחפנים, פותחו מערכות שונות ליירוט רחפנים. חלקן מתבססות על מניעת תקשורת מהרחפן, שתגרום לנחיתתו על הקרקע או חזרתו אל המפעיל[18]. כמו כן קיימת מערכת המתבססת על יירוט באמצעות קרן לייזר.[19] ביפן המשטרה מפעילה רחפן גדול עם רשת שלוכד רחפנים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחפן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ארי ליבסקר, המזל"ט של השכן גבוה יותר, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2014
  2. ^ ניר דבורי, ‏צה"ל חושף: הרחפן המיוחד שמתעד גם בלילה, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בנובמבר 2017‏
  3. ^ 3.0 3.1 יואב זיתון, עזרה מהאוויר: כך מפעיל צה"ל את הרחפנים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2016
  4. ^ רחפנים: הדבר הבא בחקלאות, באתר "אנשים ומחשבים"
  5. ^ יורי ילון, ‏בעזרת רחפן: נחשף מבנה בן 2,200 שנה בלב שטח אש , באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017
  6. ^ רפאלה גויכמן, אימת השליחים: גוגל תטיס מזון מהיר ללקוחות באמצעות רחפנים, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2016
  7. ^ תומר זכאי, חברת “PARROT” מציגה שני רחפנים חדשים למערכי הכבאות והחקלאות, פורטל ישראדרון, 16 בנובמבר 2017
  8. ^ תחרויות רחפנים – אז לאן כל זה הולך?, אתר ישראדרון, 24 במאי 2017
  9. ^ כתבה באתר thehackernews.com, 3 באוקטובר 2015
  10. ^ תקציר המאמר
  11. ^ צבא ארה”ב נתן הוראה – להפסיק להשתמש ברחפני DJI למטרות צבאיות, אתר ישראדרון, 7 באוגוסט 2017
  12. ^ רפאל קאהאן, לראשונה: נחיל רחפנים שימש לתקיפת יעד צבאי, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2018
  13. ^ רב להב - סיכונים והזדמנויות בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  14. ^ רישוי מטיס כטב"מ, רשות התעופה האזרחית
  15. ^ ירון דרוקמן, דו"ח המבקר: המדינה כשלה בהתמודדות עם איום הרחפנים, באתר ynet, 15 בנובמבר 2017
  16. ^ דו"ח ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים, מבקר המדינה, 15 בנובמבר 2017
  17. ^ מערכת תכניות קשת, ‏מי מטריד יישוב שלם בעזרת רחפן?, באתר ‏mako‏‏, ‏4 ביולי 2017‏
  18. ^ עדי פרל, הכירו את DroneDefender – רובה נגד רחפנים, 18 באוקטובר 2015
  19. ^ יובל אזולאי, ‏פיתוח ישראלי: מערכת שתאתר רחפנים ותיירט אותם בקרן לייזר, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2015

מטיסי פנאי וספורט נדרשים להצטרף למפעיל אווירי כגון: ה"ארגון הישראלי לרב להב".https://www.icd.org.il/