Du wahrer Gott und Davids Sohn, רי"ב 23
Du wahrer Gott und Davids Sohn (בעברית: אתה, אל אמיתי ובנו של דוד), רי"ב 23, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון שלפני יום רביעי של האפר, שחל ב-7 בפברואר 1723, כמבחן לקבלת תפקיד מנהל המוזיקה בעיר, לאחר שביצע את קנטטה מס' 22.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר מוזיקה בסגנון חופשי יותר, כגון הקונצ'רטי הברנדנבורגיים.
ב-1722 מת יוהאן קונאו ששירת כמנצח המקהלה וכאחראי על המוזיקה בכנסיית תומאס הקדוש, אחת משתי הכנסיות המרכזיות בלייפציג. מיד לאחר מכן החלה מועצת העיר בבחינת מועמדים למילוי המשרה מחדש, ובאוגוסט אותה שנה נבחר גאורג פיליפ טלמן[2], אך הלה דחה את ההצעה לאחר כשלושה חודשים. באך התמודד מול כשישה מועמדים נוספים, בהם כריסטוף גראופנר, שהיה המועמד המוביל. לאחר שגם הוא משך את מועמדותו, ביצע באך את קנטטות מס' 22 ו-23 כמבחן קבלה: את מס' 22 ניגן לפני תפילת המיסה, ואת מס' 23 לאחריה[3]. אופי הקנטטה זהה לקנטטות שהלחין בעיר קטן, ומכך מסיקים שבאך הלחין אותה עוד בהיותו שם. מלכתחילה נכתבו רק שלושה חלקים, והחלק הרביעי נוסף זמן קצר לפני הביצוע, ייתכן שמתוך יצירה קדומה יותר שלו, שאבדה[4][5].
באך התקבל לתפקיד והחל את עבודתו במאי אותה שנה. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה, תוך כמה שנים. עם זאת, נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים. קנטטה זו בוצעה שוב ב-8 בפברואר 1724 בשינויים קלים, ופעם שלישית בין 1728 ל-1731 בגרסה המקורית.
ב-1855 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, יחד עם קנטטה מס' 22, בכרך 5 של פרסומיה[6].
מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטטה בוצעה ביום ראשון שלפני יום רביעי של האפר שנקרא בלטינית Quinquagesima ((אנ')) או אסטומיהי (Estomihi). סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת הראשונה אל הקורינתים העוסקים בשבחי האהבה[7] ופסוקים מהבשורה על-פי לוקאס שמתארים את דברי ישו לשנים-עשר השליחים על הצפוי לעלות בגורלו, וכן על ריפוי העיוור על ידיו[8].
כמו בקנטטה 22, גם בזו לא ידוע מיהו מחבר הלברית שעוסקת בפנייתו של העיוור אל ישו ומדמה את קריאתו לריפוי ולגילוי האור על ידי ישו, לקריאתו של כל מאמין לישו. החלק האחרון הוא התרגום הגרמני לפרק "שה האלוהים" מתוך תפילת המיסה הקתולית. בחלק אחרון זה השתמש גם כחלק המסיים של יוהנס פסיון באחת מגרסאותיו[9].
הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, אלט וטנור בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. בחלק האחרון מתווספים גם קורנטו ושלושה טרומבונים. הקנטטה מורכבת מארבעה חלקים:
- אריה בדואט לסופרן ולאלט: Du wahrer Gott und Davids Sohn (אתה, אל אמיתי ובנו של דוד)
- רצ'יטטיב לטנור: Ach! gehe nicht vorüber (אה! אל נא תחלוף על פנינו)
- מקהלה: Aller Augen warten, Herr (עיני הכל נשואות אליך, הו אדון)
- כורל: Christe, du Lamm Gottes (כריסטוס, אתה שה האלהים)
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה הוקלטה במלואה כ-23 פעמים בהקלטות מסחריות[10]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את גוסטב ליאונהארדט (ב-1972), טון קופמן (ב-1995), מסאקי סוזוקי (ב-1998) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ ביוגרפיה של טלמן באתר "מוזיקת הבארוק"
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ על היצירה, כריסטוף וולף
- ^ Julian Mincham
- ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
- ^ הראשונה אל הקורינתים, י"ג, 1-13
- ^ לוקס י"ח, 31-43
- ^ על הקנטטה, עמוד 5
- ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך
