ריאה (אלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריאה נותנת לבעלה קרונוס במרמה אבן עטופה, על מנת להציל את בנה זאוס.

במיתולוגיה היוונית, ריאה (יוונית: Ῥέα) הייתה בתם הטיטאנית של אורנוס, אל השמים ומלך האלים הראשון, ואשתו גאיה, אלת האדמה וראשית הכל. ריאה הייתה אחותו ואשתו של קרונוס, שליט הטיטאנים, ואמם של הדור הראשון של האלים האולימפיים: זאוס, פוסידון, האדס, הרה, דמטר והסטיה. בקרב הרומאים היא זוהתה עם אופס.

בעלה, קרונוס, שפחד מאיבוד שלטונו לאחר שנובא לו על ידי הוריו שיודח בידי בנו, נהג לבלוע את ילדיו בזה אחר זה מיד לכשנולדו. ריאה סלדה מכך, וכאשר נולד בנה השישי, זאוס, נתנה לבעלה אבן עטופה בד במקום בנה. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח כי בלע את בנו. כך הצילה ריאה את בנה, שהגשים את הנבואה על ידי כך ששם לאביו קרונוס בנקטר (משקה האלים) שיקוי הקאה (תערובת חרדל ויין) וגרם לקרונוס להקיא את בניו שנשארו חיים בבטנו. בעזרת אחיו זאוס הדיח את אביו והפך למלך האלים.

באמנות, ריאה לרוב שורטטה על מרכבה המובלת על ידי שני אריות.

במיתולוגיה היוונית, סמליה של ריאה הם הירח, ברבור (בשל עדינותו) ושני אריות (בדומה לאלו שהובילו את מרכבתה).


שנים עשר הטיטאנים במיתולוגיה היוונית

אוקיינוס וטתיסהיפריון ותאהקואאוס ופויבהקרונוס וריאה
מנמוסינהתמיסקריוסיאפטוס

בניו של יאפטוס: אטלספרומתאוסאפימתאוסמנויטיוס
Cornelis Cornelisz. van Haarlem 002.jpg