ריבוי שבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בבלשנות, ריבוי שבור (או ריבוי פנימי) היא צורת רבים חריגה של שם עצם או של שם תואר בשפות שמיות ובאפרו־אסיאתיות אחרות כמו שפות ברבריות. ריבוי שבור נוצר על ידי שינוי דפוס העיצורים והתנועות בתוך צורת היחיד. צורת הרבים ההפוכה היא ״ריבוי צלילי״ (או ריבוי חיצוני), שנוצר על ידי הוספת סופית.

בעוד שהתופעה ידועה ממספר שפות שמיות, היא נפוצה במיוחד בערבית.

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית, על אף שכל צורות הרבים צריכות לקבל או את הריבוי הצלילי הזכרי (״־ִים״) או את הריבוי הצלילי הנקבי (״־וֹת״), השינויים הגזעיים ההיסטוריים במשקלים הסגוליים או צרורי עיצורים בשמות עצם בין CVCC ביחיד ו־CVCaC ברבים לרוב הושוו לצורות ריבוי שבורות בשפות שמיות אחרות. דוגמה לכך היא המילה מֶלֶך לעומת מְלָכִים ברבים[1].

בנוסף ישנים מקרים רבים אחרים שבהם שינוי צלילים היסטוריים הסתיימו באלומורפיה גזעית בין צורת יחיד לצורת רבים בעברית (או בין מצב אבסולויטי לבין מצב קונסטורקטיבי, או בין צורות עם סיומות פרונומינליות לבין הצורות חסרות הסיומת וכדומה), על אף ששינויים שכאלה לרוב אינם עובדים לפי התבניות הכלליות שעוטפות אותיות שורש, ולכן בפי רבים מהבלשנים אינן נחשבות לצורות ריבוי שבור אמתיות[2].

ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערבית, הדרך הרגילה ליצירת צורת רבים לשם עצם זכרי היא הוספת הסיומת ون (-ūn; ביחסת הנומינטיב) או ين (-īn; ביחסת האקוזטיב והגניטיב). לשמות עצם נקביים מוסיפים את הסיומת ات (-āt) בדרך כלל. עם זאת לא כל צורות הרבים נבנות לפי כללים פשוטים אלו. מחלקה אחת של שמות עצם, הן בערבית המדוברת והן בערבית הספרותית, מקבלות צורת רבים על ידי שינוי דפוס התנועות בתוך המילה, לעתים בנוסף להוספת מוספית. המערכת אינה רגילה לחלוטין, ורוב הצורות החריגות הן לשמות עצם לא אנושיים. שמות עצם אנושיים ברוב המקרים יקבלו צורת רבים רגילה.

ריבויים שבורים נקראים ג'מע תכסיר (جَمع تَكسير; מילולית ״ריבוי של שבירה״) בדקדוק ערבי. ריבויים אלו מהווים את אחד ההיבטים הכי בלתי־רגילים בשפה, בהינתן חוקי הגזירה והדקדוק המאוד מפורט ויציב של השפה הספרותית. ריבויים שבורים גם נמצאים בשפות ששאלו מילים מערבית, דוגמת הפרסית, הפשטו, הטורקית, הכורדית, האזרית והאורדו, ולעתים מילה שכזו קיימת גם בצורת הריבוי השבור הערבי וגם בצורה המקומית. דוגמה לכך היא המילה مطلب בפשטו שעניינה ״מטרה״, שאותה ניתן להפוך לרבים בצורה השבורה הערבית (مطالب) או בצורה הרשמית יותר בפשטו גבוהה (مطلبونه) כפי שנוהגים במילים אחרות בפשטו.

בפרסית נקרא סוג ריבוי זה ג'מע מכסר (جَمِع مُکَسَر; מילולית ״ריבוי שבור״).

הבנה שלמה של צורות ריבוי אלו ניתנת לרכישה רק דרך חשיפה ממושכת לשפה, אם כי יש כמה סוגים שניתן לציין.

דוגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים בשפות שמיות בנויות לרוב משורש, לרוב בן שלושה עיצורים, שאותו יוצקים לתוך תבניות (״משקלים״ או ״בניינים״). הנה כמה דוגמות למילים שכאלה בערבית עם צורת הריבוי שלהן, כשאותיות השורש מופיעות באותיות רישיות.

  • KiTāB كِتَاب "ספר" → KuTuB كُتُب "ספרים"
  • KāTiB كَاتِب "כותב, סופר" → KuTTāB كُتَّاب "כותבים, סופרים"
  • maKTūB مَكْتُوْب "מכתב" → maKāTīB مَكَاتِيْب "מכתבים"
הערה: לכל המילים הללו שורש משותף, K-T-B (ك – ت – ب), שהוראתו ״לכתוב״.
  • JaDD جَدّ "סב" → JuDūD جُدُوْد או aJDaD أَجْدَاد "סבים"
FaNN فَنّ "אמנות" → FuNūN فُنُوْن "אמנויות"
אך: RaBB رَبّ "ריבון" → ʼaRBāB أَرْبَاب "ריבונים"
  • WaLaD وَلَد "ילד" → ʼaWLāD أَوْلَاد "ילדים"
WaRaQah وَرَقَة "נייר" → ʼaWRāQ أَوْرَاق "ניירות"
ŠaJaRah شَجَرَة "עץ" → ʼaŠJāR أَشْجَار "עצים"
אך: JaMaL جَمَل "גמל" → JiMāL جِمَال "גמלים"
  • maKTaB مَكَتَب "שולחן עבודה, משרד" → maKāTiB مَكَاتِب "משרדים"
maLBaS مَلْبَس "בגד, מלבוש" → maLāBiS مَلَابِس "בגדים"

סוגי ריבוי שבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת
היחיד
צורת
הרבים
דוגמה
תעתיק
רבים
תעתיק
דוגמות אחרות
הערות
CiCāC CuCuC كتاب kitāb (ספר) كتب kutub (ספרים)
CaCīCa سفينة safīna (ספינה) سفن sufun (ספינות) juzur (איים),
mudun (ערים)
CaCīC سبيل sabīl (דרך) سبل subul (דרכים)
CuCCa CuCaC غرفة ġurfa (חדר) غرف ġuraf (חדרים)
CaCCa شقة šaqqa (דירה) شقق šuqaq (דירות)
CiCC CiCaC قط qiṭṭ (חתול) قطط qiṭaṭ (חולים)
CaCC CuCūC قلب לב (heart) قلوب qulūb (לבבות) funūn (אמנויות),
buyūt (בתים)
CiCC علم ʻilm (מדע) علوم ʻulūm (מדעים)
CuCC جحر juḥr (חור) جحور juḥūr (חורים)
CaCC CiCāC كلب kalb (כלב) كلاب kilāb (כלבים)
CiCC ظل ẓill (מדע) ظلال ẓilāl (מדעים)
CuCC رمح rumḥ (חנית) رماح rimāḥ (חניתות)
CaCuC رجل rajul (גבר) رجال rijāl (גברים)
CaCC ʼaCCāC يوم yawm (יום) أيام ʼayyām (ימים)
CiCC حلم ḥilm (מתינות) أحلام ʼaḥlām (במשמעות של מוחות)
CuCC ربع rubʻ (רובע) أرباع ʼarbāʻ (רבעים) ʼaʻmāq (מעמקים)
CaCaC سبب sabab (סיבה) أسباب ʼasbāb (סיבןץ) ʼawlād (ילדים),
ʼaqlām (עטים)
CaCūC ʼaCCiCah عمود ʻamūd (עמוד) أعمدة ʼaʻmidah (עמודים) מסתיים בתא מרבוטה.
CaCīC ʼaCCiCāʼ صديق ṣadīq (חבר) أصدقاء ʼaṣdiqāʼ (חברים)
CaCīC CuCaCā' سعيد saʻīd (שמח) سعداء suʻadāʼ(שמחים) wuzarāʼ (שרים) בעיקר לשמות תואר ולמקצועות.
CāCiC CuC2C2āC كاتب kātib (כותב) كتاب kuttāb (כותבים) ṭullāb (סטודנים) הכפלת עיצור השורש השני; בעיקר למקצועות
CāCiCa CawāCiC قائمة qāʼima (רשימה) قوائم qawāʼim (רשימות) bawārij (ספינות מלחמה)
CāCūC CawāCīC صاروخ ṣārūḫ (טיל) صواريخ ṣawārīḫ (טילים) ḥawāsīb (מחשבים)
CiCāCa CaCāʼiC رسالة risāla (מסר) رسائل rasāʼil (מסרים)
CaCīCa جزيرة jazīra (אי) جزائر jazāʼir (איים) haqāʼib (מזוודות),
daqāʼiq (דקות)
CaCCaC CaCāCiC دفتر daftar (מחברת) دفاتر dafātir (מחברות) תקף לכל השורשים הריבועיים שבהם האות השנייה היא תנועה קצרה
CuCCuC فندق funduq (מלון) فنادق fanādiq (מלונות)
maCCaC maCāCiC ملبس malbas (מלבוש) ملابس malābis (מלבושים) makātib (משרדים) תת-מקרה של הקודם, אך תקף רק כשאות השורש הראשונה היא מ'.
maCCiC مسجد masjid (מסגד) مساجد masājid (מסגדים) manāzil (בתים)
miCCaCa منطقة minṭaqa (אזור) مناطق manāṭiq (אזורים)
CvCC(ā/ī/ū)C CaCāCīC صندوق ṣandūq (קופסה) صناديق ṣanādīq (קופסות) תקף לכל השורשים הריבועיים שבהם התנועה השנייה ארוכה
miCCāC maCāCīC مفتاح miftāḥ (מפתח) مفاتيح mafātīḥ (מפתחות) תת-מקרה של הקודם, אך תקף רק כשעיצור השורש הראשון הוא מ'.
maCCūC مكتوب maktūb (הודעה) مكاتيب makātīb (הודעות)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Ge'ez (Axum)" by Gene Gragg in The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages edited by Roger D. Woodard (2004) ISBN 0-521-56256-2, p. 440.
  2. ^ "Hebrew" by P. Kyle McCarter Jr. in The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages edited by Roger D. Woodard (2004) ISBN 0-521-56256-2, p. 342.