ריב ההיכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ההיכל היהודי החדש בהמבורג,"Israelitischer Tempel" בפולשטראסה, שבנייתו החלה ב-1841 ונחנך ב-1844 והיה הסיבה המיידית לריב ההיכל

ריב ההיכל הוא הכינוי שניתן למחלוקת בין המתקנים היהודים ובין היהדות האורתודוקסית על גווניה, בקהילות היהודיות בגרמניה, במאה ה-19.

ריב זה קיבל את כינויו משמו של "היכל" התפילה ומשמה של "אגודת הטמפל" היהודי בהמבורג. כבר ב-1818 הקימה אגודת הטמפל (אגודת ה"היכל" בתרגומים מסוימים בעברית) של המבורג בית כנסת מודרני, שנקרא "טמפל" או "היכל" יהודי (לפי לשון התקופה - "ישראליטי" (Israelitische Tempel). הרפורמה בפולחן היהודי בבית הכנסת החדש הייתה אמורה לסגל אותו לחברה המודרנית ולמנהגים מקובלים בפולחן הדתי אצל האוכלוסייה הנוצרית הסובבת. הדמיון התבטא בכך שלא רק שפת הדרשה אלא גם שפת התפילה הייתה אמורה להיות גרמנית ולא עברית (תהליך דומה לתהליך שעברו הנוצרים כשעברו מלטינית לגרמנית), בבית הכנסת נישאו דרשות על ידי דרשן והתפילות לוו בנגינה בעוגב ובשירת מקהלת נערים. ב-1841 בנתה האגודה בניין חדש, בו יכלו להתפלל כ-800 חברי הקהילה. הרב האורתודוקסי יצחק ברנייס, שהיה בעצמו בעל גישה נאורה בתחום החינוך ובוגר אוניברסיטה,ודרש בשפה הגרמנית, התנגד בתקיפות לרפורמות מרחיקות הלכת בפולחן, הטיל חרם על סידור התפילות הרפורמי החדש וניסה להילחם בבניית ה"היכל". בסופו של דבר הוא לא הצליח לשכנע את הסנאט של המבורג להתערב בעניינים שנחשבו כעניינים פנימיים של הקהילה היהודית.

בתגובה לתהליך החילון של יהדות גרמניה והתחזקות תנועת התיקונים (רפורמה) ביהדות, התכנסו רבנים אורתודוקסים בהמבורג והוציאו פסק הלכה שקבע:

  • אין להתפלל ב"היכל" (טמפל).
  • אין לשנות את נוסח התפילה.
  • אין להתפלל בשפת המדינה, אלא רק בעברית.
  • אין ללוות את התפילה בנגינה, גם לא נגינה של נגן שאינו יהודי.

פסק הלכה זה לא הפריע לקהילת ה"היכל" להמשיך להתפתח ולמנות לעצמה רבנים בעלי תואר דוקטור, בעלי גישה רפורמיסטית. בין הדרשנים המפורסמים של היכל המבורג היה גוטהולד סלומון (Gotthold Salomon), מפרש ספר התנ"ך הדו-לשוני (עברית וגרמנית) Deutsche Volks-und Schul-Bibel für Israeliten [1]

כנס מיכאלוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הגדול של בודפשט, עם צריחים כמנהג הרפורמה האסתטית בפולחן היהודי
חופה תחת כיפת השמיים כמנהג האורתודוקסים - ציור של מאוריצי גוטליב

המחלוקת בין המחדשים והשמרנים גלשה מתחומי יהדות גרמניה אל הקהילות היהודיות בארצות אחרות, בהן הונגריה. ההתפשטות המהירה של הרפורמה בתחומי יהדות זו יצרה תגובת נגד בין הרבנים השמרנים, בדומה למה שהיה בהמבורג. בנובמבר 1865 נערך כנס רבנים בעיירה מיכאלוביץ שבצפון הונגריה, כנס שאורגן על ידי הרב הלל ליכטנשטיין (הרב הלל ליכטנשטיין, הרב חיים סופר והרב עקיבא יוסף שלזינגר.רבנים אלה היו מניחי הבסיס האידאולוגי לאולטרה-אורתודוקסיה. כינוסם זכה לשם "הסינוד הרבני" במיכאלוביץ. יש הרואים בוויעוד זה את כנס היסוד של האולטרה-אורתודוקסיה או בשמה החדש הידוע בישראל, יהדות חרדית[2]. קיימת מחלוקת לגבי מספר הרבנים שהשתתפו וחתמו על תשע הנקודות של הסיכום, בין 24 ובין 70. יש הטוענים שתחילה חתמו 24 ובהמשך צירפו את חתימותיהם עוד 46. הרב עזריאל הילדסהיימר, מראשי היהדות האורתודוקסית המודרנית, לא השתתף בכנס זה. אלה היו 9 הנקודות שסוכמו:

  1. אסור לדרוש בלשון "אומות העולם" ואסור להאזין לדרשות כאלה.
  2. אין להתפלל בבית כנסת שאין בו בימה באמצע בית הכנסת.
  3. אין לבנות בית כנסת בצורת מגדל (עם צריחים), כמנהג הנוכרים וכפי שנהגו הרפורמיסטים.
  4. אסור ליצור בגדים מיוחדים לשליחי הציבור ולחזנים, כדוגמת בגדי המשרתים בקודש הנוצרים.
  5. אין ליצור מחיצות המבדלות את עזרת הנשים בצורה שתאפשר לגברים לראות את הנשים.
  • אסור להאזין לתפילת מקהלה ואין להצטרף אליה לתפילה.
  • אסור להיכנס לבתי כנסת שכונו "כאָר-שול" (בתי כנסת כוראליים, כלומר עם מקהלה), דהיינו, של רפורמיסטים.
  • אסור לערוך חופה וקידושין בבית הכנסת, אלא רק תחת כיפת השמים.
  • אסור לשנות ממנהגי היהדות או מאורחות בית הכנסת[3].

במשך תקופת מה לא פורסמו החלטות הכנס בגלל חשש מפני תגובת השלטונות ההונגריים, בעיקר בגלל הסעיף הראשון, שממנו השתמעה התנגדות לשפה ההונגרית. הכנס גם גרם תגובות נגד גם בקרב יהדות הונגריה האורתודוקסית כמו המאמר שהופיע ב-"דער יזראליט", ב-30 במאי 1866 תחת הכותרת "זו המכונה חסידות וחוד החנית שלה" (האולטרה-אורתודוקסיה כונתה גם חסידות), מאמר שקבע הכרח להיאבק בחסידות וב"נאולוגיה" (ה"רפורמיים"), באותה מידה ונומק בכך שהחסידות "עלולה להציף את העולם היהודי בטירוף דת קנאי ובאמונות מוטעות"[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספר סרוק
  2. ^ פעמי לב העבר"י בארץ הגר - מאמר על הרב שלזינגר מראשי האולטרה-אורתודוקסיה
  3. ^ "תולדות היהודים בהונגריה" מאת פרופ' יצחק פרי (פרידמן), כרך שלישי, עמודים 365-364
  4. ^ "תולדות היהודים בהונגריה" מאת פרופ' יצחק פרי (פרידמן), כרך שלישי, עמוד 365