ריגליץ

**ריגליץ**
**Ryglice**
	דגל ריגליץ דגל ריגליץ
	מראה העיירה
	מראה העיירה
מדינה	פולין
פרובינציה	פולין קטן
מחוז	טרנוב
ראש העיר	Bernard Karasiewicz
שטח	25.08 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	2,735 (31 במרץ 2021)
‑ במטרופולין	11,438
‑ צפיפות	112.1 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	49°53′00″N 21°08′00″E / 49.883333333333°N 21.133333333333°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.ryglice.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי ריגליץ

ריגליץ (בפולנית: Ryglice) היא עיירה בגליציה דרומית לטרנוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריגליץ הוקמה במהלך המאה ה-18 על ידי בני אצולה בעלי אדמות באזור, כעיירה פרטית ובשנת 1824 קיבלה מהשלטונות האוסטרים מעמד רשמי של עיירה. משעברה לחזקת פולין לאחר מלחמת העולם הראשונה נחשבה שוב ככפר מבחינה אדמיניסטרטיבית. היא הייתה מרוחקת כ-8 ק"מ מתחנת הרכבת הקרובה ביותר ותושביה התפרנסו מחקלאות, אריגה, עבודה באחוזתו של הפריץ ומסחר ושירותים שונים לכפריי הסביבה.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההערכות, יהודים התיישבו בריגליץ כבר באמצע המאה ה-18, למרות שידיעות מוצקות על קהילה ועל רב יש רק מתחילת המאה ה-19. יהודי ריגליץ התגוררו במרכז העיירה ועסקו במסחר, רוכלות, וגם בחייטות, זגגות ומלאכות אחרות. היו גם יהודים שהתגוררו בפרברי העיירה ועסקו בחקלאות. כמה מאמידי הקהילה עבדו עבור הפריץ המקומי.

יהודי ריגליץ, כשאר יהודי גליציה המערבית התאפיינו בהיותם אדוקים, ובמהלך השנים עברו רובם לתנועת החסידות. בתחילת המאה ה-19 כיהן כרבה של ריגליץ הרב טוביה גוטמאן, שהיה מתלמידיו של החוזה מלובלין. אחריו כיהן חתנו, הרב נחום צבי הורביץ טנצר, שהוחלף על ידי בנו הרב אברהם אבא הורוביץ טנצר. גם הוא העביר את תפקיד הרב לבנו אחריו, הרב יעקב יצחק הורוביץ, שכיהן במקביל כרב בריגליץ ובלימאנובה, ועל כן שהה בריגליץ רק בימים הנוראים ובחגים. בהיעדרו, מילא את מקומו שמחה ברגלס, סוחר שהיה גם תלמיד חכם^[1]. משנת 1904 כיהן כרבה של ריגליץ הרב יקותיאל צבי זלמן גוטווירט, שהיה חתנו של הרב נחום צבי הורביץ טנצר. אחריו כיהן כרב אלטר אליעזר הורוביץ ובערך בשנת 1922 היה ישראל יוסף בנו, רבה של ריגליץ. הרב יוסף שמואל שמלקא ארליך כיהן כרב אחריו, וככל הנראה היה אחרון הרבנים בריגליץ.

אזור ריגליץ לא התפתח ובתחילת המאה ה-20 היגרו חלק מתושביה היהודיים להולנד, בלגיה וארצות הברית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נעזרו יהודי ריגליץ על ידי הג'וינט ובין השאר הוקם במקום "חברת ביקור חולים".

פרברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמינת ריגליץ שריגליץ היא מרכזה נמצאים מספר כפרים קטנים:

אונישובה (Uniszowa) - כ-3 קילומטר מערבית לריגליץ. בשנת 1880 התגוררו בה כ-300 תושבים, ובהם שישה יהודים^[2].
ביסטושובה (Bistuszowa)
קובלובה (Kowalowa) - כ-6 קילומטר מזרחית לריגליץ. בשנת 1883 התגוררו במקום 877 תושבים והתקיים בה בית ספר ציבורי של חדר אחד. קובלובה נמצאת בעמק בגובה של 318 מטר מעל פני הים^[3].
יוניני (Joniny)
לובצ'ה (Lubcza)
וולה לובצקה (Wola Lubecka)
זאלאסובה (Zalasowa)