ריו פלאטנו

ריו פלאטנו

אתר מורשת עולמית
שמורת הביוספרה ריו פלאטנו האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1982, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10 שטח האתר 3,500 קמ"ר שטח אזור החיץ 1,500 קמ"ר חלק מתוך Mesoamerican Biological Corridor הערות אתר מורשת עולמית בסיכון מ-1996 ועד 2007 ושוב מאז 2011
מידע כללי
תאריך הקמה	1982
נתונים ומידות
שטח	5,250 קילומטר רבוע, 350,000 הקטאר, 150,000 הקטאר
מיקום
מדינה
מיקום	Mosquitia, Gracias a Dios Department
קואורדינטות	15°44′40″N 84°40′30″W
(למפת הונדורס מוגדלת)   טגוסיגלפה לה סייבה סן פדרו סולה צ'ולוטקה קומאיאגואה ניקרגואה אל סלבדור גואטמלה בליז הים הקריבי האוקיינוס השקט ריו פלאטנו (למפת הונדורס רגילה)   טגוסיגלפה לה סייבה סן פדרו סולה צ'ולוטקה קומאיאגואה ניקרגואה אל סלבדור גואטמלה בליז הים הקריבי האוקיינוס השקט ריו פלאטנו

שמורת הביוספרה ריו פלאטנו (אנגלית: Río Plátano Biosphere Reserve) נמצאת במחוז לה מוסקיטיה שבהונדורס, על חוף הים הקריבי. ב-1982 העניק אונסק"ו למקום מעמד של אתר מורשת עולמית.

תיאור

שמורת הטבע מורכבת משני אזורים גאומורפיים: הרים המהווים 75% מהשטח ומישור חוף עם לגונות. השמורה משתרעת על כל קו פרשת המים של נהר פלאטאנו, ששטחו 3,500 קמ"ר. אזור ההפרדה (Buffer Zone) משתרע על מחצית העמק פאולאיה ועל חלקו התחתון של עמק סיקו בצד מערב, עמק ואמפו בדרום וחלקו התחתון של עמק סיגרה במזרח. מזרחית לגבול השמורה נמצא נהר פאטוקה.

שיא הגובה של המחורצים בשמורה הוא פסגת פונדטה פיידרה. בנוסף, יש בהרים הרבה מקומות תלולים ותצורות סלע ייחודיות כגון פיקו דאמה או וייחו, מפלי מים רבים שגובהו של הגדול מביניהם הוא 150 מטרים, וכן גבעת גרניט.

מישור החוף הולך ומתרומם בהדרגה מאזור הלגונות והאזורים המוצפים בחורף עד לגובה של 100 מטרים המהווה את נקודת ההתחלה של ההרים. המישור מכוסה בחגורה של מרבצי חצץ וקוורץ לא פוריים שמקורם בתקופת הפליסטוקן.

הנהר מתעקל לאורך 45 קילומטרים, כאשר שני שלישים מאורכו עוברים דרך ההרים, ונעלמים בתוך ערוץ סלעי, ועיקוליו יוצרים אגמים בצורת קשת, ביצות מים עומדים ורציפים טבעיים המשמשים למטרות חקלאיות.

אקלים

האקלים חם ולח בתקופה שבין נובמבר למאי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא בין 2,850 מילימטר לבין 4,000 מילימטר, כאשר השיא הוא בחודשים אוקטובר ונובמבר. העונה החמה באזור מורגשת בצורה בולטת יותר בעקבות ברוא היערות שהתרחש במקום מאז סוף שנות ה-80. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 26.6°C . בכל תקופה של עשור השמורה נפגעת בממוצע על ידי ארבע סופות טרופיות ושני הוריקנים.

פלורה ופאונה

שטחו של האתר הוא 3,500 קמ"ר, והוא כולל טווח נרחב של בתי גידול המשתרעים בין חוף הים, עובר בסאוואנה ומסתיים בלגונות הנמצאות ביערות. היערות הבתוליים שבשמורה מאוכלסים על ידי מגוון נרחב של צמחים ובעלי חיים, כולל כמה בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה כגון דוב נמלים ענק, יגוארים, טפיר מרכז אמריקני, תחש נהרות אמריקני, הרפיה, ארה אדומת חזה, ארה ירוקת כנף, תנין אמריקני ואוצלוט (שכבר לא נחשב כבעל חיים בסיכון). בשמורה התגלו 377 מינים של עופות ו-126 מינים של זוחלים ודו-חיים.

מחקר ושימור

האזורים הנמוכים של השמורה נחשבים למוקד עניין אנתרופולגי כיוון שיש בהם כמה קהילות אינדיאנים וכמה מקומות שבהן יש כתובות סלע ופטרוגליפים.

ב-1996 הוחלט על ידי אונסק"ו להוסיף את האתר לרשימת אתרי המורשת העולמית המצויים בסיכון, והוא הוסר ממנה ב-2007. ביער יש כריתת עצים לא חוקית. ישנן תוכניות להקמת תחנת כוח הידרואלקטרית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריו פלאטנו בוויקישיתוף

• דיווח באתר אונסק"ו על הוצאת ריו פלאטנו מרשימת האתרים הנתונים בסיכון
• דף מידע על הסביבה הטבעית בשמורה באתר אונסק"ו