ריחופית קנים

ריחופית קנים
	זכר, בלגיה נקבה, פורטוגל
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	שפיראים
תת־סדרה:	Epiprocta
משפחה:	טיסניתיים
סוג:	ריחופית
מין:	ריחופית קנים
שם מדעי
	Orthetrum coerulescens; ‏פבריציוס, 1798
שמות נוספים
	Orthetrum anceps ; (Schneider, 1845)

רִחוּפִית קָנִים (שם מדעי: Orthetrum coerulescens) היא מין של שפירית ממשפחת הטיסניתיים^[2] הנפוצה באזור המערב הפלארקטי,

בישראל היא נפוצה למדי, אם כי "נבלעת" מעט בין קרובותיה הכחולות, בהיותה דומה למדי לריחופית הכחולה ולריחופית עבת-בטן.

תיאור

ריחופית הקנים יכולה להגיע לאורך גוף של 40–44 מ"מ.^[3] יש לה פסים צהובים בהירים על החזה. אצל הזכרים צבע הפסים הללו דוהה עם הגיל. הבטן רזה למדי עם מעין "אוכף" בולט. לזכרים יש עיניים כחולות-אפורות וגוון כחול אבקתי על הבטן, שמתפתח עם הגיל. זכרים צעירים הם בצבע צהוב-חום. וגם להפך, חלק מהנקבות (אנדרוכרום (אנ')) בסוף מחזור הרבייה לובשות את הצבע הכחלחל של הזכר. אצל הנקבה הבטן חומה-צהבהבה, עם קו שחור חציוני דק וקווים רוחביים קטנים לחיבורי המקטעים השונים. לכנפיים השקופות יש עורק קדמי (Costal vein, העורק בשפת ההתקפה של הכנף) צהוב ופטרוסטיגמה ארוכה (בערך 4 מ"מ) בצבע צהוב עם שוליים שחורים. לרוב הכנפיים מוחזקות היטב קדימה בזמן מנוחה.^[3] המופע הדרומי שלה שונה מהמופע האירופי.

מינים דומים

עלולה "להיבלע" בין הריחופית הכחולות. מבחינת מבנה, היא בין ריחופית כחולה לעבת-בטן. הסימנים המייחדים אותה (לזכרים) הם בטן כחולה בעלת הצרות אחידה (הצרות ב-S3–S4 אצל הכחולה ורחבה אצל העבת-בטן), פטרוסטיגמה צהובה וארוכה, צידי החזה ללא פס (בשונה מהכחולה), עיניים כחולות עם פנים חומות, ובסיסי כנפיים אחוריות עכורים ללא צבע כהה וצהוב. היא דומה גם לריחופית שחורת-קצה,^[3] אך היא קטנה ורזה יותר ולזכר אין קצה בטן שחור. לנקבות ולזכרים צעירים אין את דגם הבטן השחור.

זכר בוגר
זכר לא בוגר
זכר תת-בוגר
נקבה בוגרת
נקבה אנדוכרומטית

אקולוגיה

על-פי נתונים מטורקיה, עונת התעופה של הבוגרים היא תחילת מאי עד אמצע נובמבר,^[4] ואילו בצפון התפוצה (בריטניה) היא יוני עד ספטמבר.^[5] המעוף שלה די עצבני, לעיתים קרובות היא נעצרת לרחף, והיא נוחתת לעיתים קרובות. היא מסוגלת לעוף מרחק לא קטן מהמים, למרות תעופתה החלשה לכאורה. כאשר היא מתיישבת, הכנפיים מוחזקות קדימה.

תפוצה

ריחופית הקנים נפוצה במרכז ובדרום אירופה, חלקים מעטים מרוסיה, וצפון אפריקה. היא נפוצה באופן מקומי במערב בריטניה ואירלנד.^[3]

בית גידול

המין נמצא בעיקר בגופי מים זורמים קבועים וקטנים ללא צל, מגודלים בצמחייה במידה רבה, כמו פלגים או תעלות. הוא מאכלס גם מים עומדים, מעיינות וצידי בריכות. נראה שהעדפות בתי הגידול משתנות על פני תפוצתו, למשל, אגמים בצפון, ביצות כבול במערב ונהרות באזור הים התיכון.^[6]

רבייה

מין זה מתרבה בעיקר בביצות כבול. ההזדווגות נמשכת בין 5 ל-120 שניות. גלגל הזיווג בדרך כלל נוחת על הקרקע, אבל לא תמיד. לאחר ההזדווגות ותקופת מנוחה קצרה מצד הזכר, הנקבה עפהלמים עם הזכר אחריה, ומטילה את הביצים במעוף על ידי נגיעה בפני המים. הנימפות מתפתחות במים זורמים אך גם במים עומדים (בריכות, כבול וכו'). הן בוקעות מהביצים לאחר חמישה עד שישה שבועות. מחזור הגלגול שלהן מוערך בעוד שנתיים.