ריטה הייוורת'

ריטה הייוורת'
Rita Hayworth

לידה	17 באוקטובר 1918 ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	14 במאי 1987 (בגיל 68) אפר וסט סייד, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Margarita Carmen Cansino
מדינה	ארצות הברית, ספרד
תקופת הפעילות	1934–1972 (כ־38 שנים)
שפה מועדפת	אנגלית
עיסוק	שחקנית קולנוע, מפיקת קולנוע, רקדנית, שחקנית תיאטרון, שחקנית טלוויזיה, דוגמנית, שחקנית
מקום לימודים	התיכון לבנים ובנות תיכון אלכסנדר המילטון
בן או בת זוג	אורסון ולס (1943–1947) הנסיך עלי ח'אן (1949, 27 במאי 1949–1953) Dick Haymes (1953–1955) ג'יימס היל (1958–1961) Edward C. Judson (29 במאי 1937–1942)
צאצאים	Yasmin Aga Khan, Rebecca Welles
פרופיל ב-IMDb

ריטה הייוורת' (באנגלית: Rita Hayworth;‏ 17 באוקטובר 1918 – 14 במאי 1987, נולדה בשם מרגריטה קארמן קאנזינו) הייתה שחקנית אמריקנית ממוצא ספרדי. הייוורת' נחשבת לסמל המין הבולט בקולנוע של שנות ה-40.

קריירה

אביה של ריטה היגר לארצות הברית מספרד בשנת 1913 - גם אביה וגם סבה היו רקדנים, משום כך היה זה אך טבעי שגם היא תמשיך את המסורת. בגיל שנתיים רקדה במופעים שונים לצד אביה. באחד המופעים, אחד ממנהלי חברת הסרטים פוקס ישב בקהל, ועקב כך הייוורת' הוחתמה עם חברת פוקס על חוזה, באמצע שנות השלושים החלה להופיע בתפקידי משנה בסרטים שונים. בעלה הראשון, אדוארד ג'ודסון, דאג בהמשך לכך שהיא תוחתם על חוזה חדש עם חברת הסרטים קולומביה. במהלך תקופה זו העניק לה הארי כהן, מנהל חברת הסרטים קולומביה, את שם הבמה ריטה הייוורת'.

ריטה הייוורת', 1941

בתחילה היא שיחקה ב-13 תפקידים קטנים יחסית עבור החברה לפני שהושאלה לחברת וורנר. היא שיחקה, בין השאר, לצד קרי גרנט בסרטו של הווארד הוקס "רק למלאכים יש כנפיים" בשנת 1939. הסרט המצליח הראשון בו כיכבה היה "בלונדינית התות" בשנת 1941, וכמו כן הסרט "לעולם לא תהיה עשיר" (1941) בו שיחקה לצד פרד אסטר זכה אף הוא להצלחה רבה ובסרט דם וחול לצידו של טיירון פאואר.. בשנת 1944 היא שיחקה לצד ג'ין קלי בסרט "נערת השער". הפופולריות שלה אף עלתה לאחר שכיכבה בסרט "גילדה" בשנת 1946.

לאחר מכן החלה הקריירה הקולנועית שלה לדעוך. היא השתתפה בסרטים "הליידי משנחאי" (1947), "מיס סיידי תומפסון" (1953), "סלומי" (1953) ו"שולחנות נפרדים" (1958).

בשנות השישים השתתפה בסרטים "Circus world" (שנת 1964), "Money Trap" (שנת 1966) ו"Poppies Are Also Flowers" (שנת 1966). סרטה האחרון "זעם האל" יצא לאקרנים בשנת 1972. בזכות תרומתה הרבה לקולנוע האמריקאי זכתה הייוורת' למשבצת בשדרת הכוכבים של הוליווד.

אזכורים בתרבות

הסצנה בסרט לה דולצ'ה ויטה של פדריקו פליני, שבה אניטה אקברג נכנסת למזרקה ברומא לבושה בשמלת ערב שחורה, היא מחווה לדמותה של הייוורת' בסרט גילדה.

בסרט גונבי האופניים, גיבור הסרט מדביק בתחילתו כרזות עם דמותה של הייוורת' ברומא.

בסרט חומות של תקווה, גיבור הסרט, אנדי דופריין, תולה פוסטר שלה בחדרו בכלא. המקור לסרט, ספרו של סטיבן קינג, נקרא "ריטה היוורת' וגאולת שושנק".

בסרט מלהולנד דרייב, כרזה של הסרט גילדה, בכיכובה של ריטה הייוורת', תלויה בחדר המקלחת של גיבורת הסרט.

בסרט נוטינג היל מזכירה אנה, גיבורת הסרט, משפט שהייתה רגילה לומר ריטה היוורת: "הם הולכים למיטה עם גילדה ומתעוררים איתי". המשפט נאמר בהקשר לחלום הגברי על נשים ועל האכזבה ממנו במציאות.

חיים פרטיים

ריטה הייוורת', 1977

ריטה הייוורת' נישאה חמש פעמים. נישואיה הראשונים היו לאדוארד ג'ודסון (בין השנים 1937–1943). בשנת 1942 התאהבה בשחקן ויקטור מאתור ובשל כך התגרשה מג'ודסון. לאחר שהרומן עם מאתור הסתיים, התחתנה עם במאי הקולנוע אורסון ולס בשנת 1943. לזוג נולדה בת. אף על פי כן הנישואין לא החזיקו מעמד, ובשנת 1948 הזוג התגרש. באותה שנה, במהלך הביקור הראשון שלה באירופה, פגשה את הנסיך עלי ח'אן, בנו של המנהיג המוסלמי אגא חאן השלישי. בשנת 1949 התחתנה עמו ונולדה להם בת, הנסיכה יסמין (נולדה ב-20 בדצמבר 1949). הזוג התגרש בשנת 1951. בין השנים 1953–1955 היא הייתה נשואה לזמר דיק היימס, ובין השנים 1958–1961 הייתה נשואה למפיק ג'יימס היל.

בתחילת שנות ה-60 חלתה במחלת אלצהיימר, אשר לא אובחנה עד לשנות ה-80. הייוורת' נפטרה לבסוף ממחלת האלצהיימר ב-14 במאי 1987 בגיל 68.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריטה הייוורת' בוויקישיתוף

• ריטה הייוורת', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ריטה הייוורת', באתר AllMovie (באנגלית)
• ריטה הייוורת', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ריטה הייוורת', באתר Metacritic (באנגלית)
• ריטה הייוורת', באתר TV.com (באנגלית)
• אורי קליין, השנאה העצמית של אלילת האהבה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2011
• אורי קליין, מה הפך את ריטה הייוורת לסמל המין הגדול של אמריקה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2018
• ריטה הייוורת', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ריטה הייוורת', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)