לדלג לתוכן

ריטה וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריטה וילסון
Rita Wilson
לידה 26 באוקטובר 1956 (בת 68)
הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Маргарита Ибрахимова עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר התיכון הוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טום הנקס (30 באפריל 1988–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
ritawilson.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגריטה וילסון הנקס (באנגלית: Margarita Wilson Hanks; נולדה ב-26 באוקטובר 1956) היא שחקנית, זמרת ומפיקה אמריקאית. הופעותיה בקולנוע כוללות את "מתנדבים" (1985) נדודי שינה בסיאטל" (1993), עכשיו ואז (אנ') (1995), "מה שאת עושה לי" (1996), "מתנה בלתי אפשרית" (1996), "הסיפור שלנו" (אנ') (1999), "תפוס את הכלה" (1999), "זה מסובך" (2009), ו"לארי קראון" (אנ') (2011), וכן הופיעה בסדרות הטלוויזיה "האישה הטובה" ו"בנות". וילסון הופיע בברודוויי והפיקה כמה סרטים, כולל "החתונה היוונית שלי" (2002). כזמרת-יוצרת, וילסון הוציא את האלבומים "AM/FM"‏, "Rita Wilson"‏, "Bigger Picture", ו-"Halfway to Home" .

במרץ 2019 היא קיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריטה וילסון נולדה בשם מרגריטה איברהימוף בלוס אנג'לס שם גדלה. אמה, דורותיאה ציקקו, הייתה יווניה, אשר גדלה באלבניה, קרוב לגבול עם יוון. אביה, חסן חלילוב איברהימוף (1920–2009), היה מוסלמי בולגרי יליד אוראיו (ברשטן), יוון, קרוב לגבול עם בולגריה. משפחתו של אביה עברה לבולגריה כשהיה ילד. הוא עבר מבולגריה לארצות הברית בשנת 1949. בארצות הברית הוא החליף את דתו לנצרות אורתודוקסית עם נישואיו ושינה את שמו לאלן וילסון ב-1960, הוא בחר בשמו על שם רחוב מקומי. בלוס אנג'לס עבד כברמן.[1] וילסון גדל על האמונה היוונית-אורתודוקסית. בנוסף לבולגרית, אביה ידע לדבר "רוסית, טורקית, פולנית, יוונית, קצת איטלקית, קצת צרפתית", לפי בעלה של וילסון טום הנקס, שסיפר כי הוא עיצב את דמותו של הדמות ויקטור נבורסקי בסרט "טרמינל" על חמו.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילסון במסיבת פרסי האמי של HBO Post-60 ב-2008

הקריירה של וילסון החלה בהופעת אורח ב"חבורת בריידי" בפרק "המשולש של גרג" משנת 1972, שם גילמה את פט קונווי, אחת המועמדות שמתמודדות מול מרסיה בריידי למעודדת הראשית.[2] היא גם הופיעה פעמיים ב"מ.א.ש" ב-1982 בתור האחות לייסי כמו גם בסיטקום "שלושה בדירה אחת" ו-Bosom Buddies (אנ') בכיכובו של בעלה לעתיד טום הנקס,[3] וכהסטר רוז קריין, אמו המנוחה של פרייז'ר קריין ב"פרייז'ר".[4]

בשנות ה-80 למדה וילסון באקדמיה של לונדון למוזיקה ואמנות דרמטית באנגליה.[5]

היא הופיעה במספר רב של סרטים, כולל "נדודי שינה בסיאטל", "מה שאת עושה לי", "מתנה בלתי אפשרית", "תפוס את הכלה", "זה מסובך" ו"לארי קראון".[6]

בטלוויזיה היא גילמה את סוזן בורמן, אשתו של האסטרונאוט פרנק בורמן, במיני-סדרה של HBO מכדור הארץ עד הירח (אנ'). היא התארחה בסדרות רבות, ביניהן "פרייז'ר", "תרגיע", "חוק וסדר: מדור מיוחד" והיו לה תפקידים חוזרים ב"האישה טובה" וב"בנות".[7]

כמפיקה היא סייעה לשחקנית ניה ורדלוס לקבל את עסקת הסרט עבור "החתונה היוונית שלי",[8] שהפך לסרט העצמאי הרווחי ביותר בכל הזמנים ועבורו שימשה כמפיקה.[9] וילסון הפיקה שתי הפקות בימתיות של המחזה, בזמן שהם פיתחו את הסרט. סרט המשך, "החתונה היוונית שלי 2", שוילסון הייתה שותפה להפקה ובו היה לה תפקיד משנה, יצא לאקרנים ב-2016.[10]

המורשת היוונית של וילסון עצמה זכתה לכבוד בשנת 2016 כאשר שירות הדואר היווני ELTA הנציח אותה על בול יחד עם חמישה אחרים. ארבעת האחרים שתוארו על בולים היו יוצר הסרטים קוסטה גברס, המהנדס והיזם פיטר דיאמנדיס, העיתונאי ג'ורג' סטפנופולוס ואיש העסקים המיליארדר ג'ון קטסימאדיס (אנ').[11] ב-2008 הפיקה וילסון את הסרט "מאמא מיה!"[12] ושמונה שנים מאוחר יותר סרט ההמשך שלו, "מאמה מיה! Here We Go Again".[13]

בשנת 2006, וילסון עשתה את הופעת הבכורה שלה בברודוויי, שם היא ביצעה את התפקיד של רוקסי הארט בחידוש של "שיקגו".[14] באפריל 2015 הודיעה וילסון כי היא אובחנה כחולה בסרטן השד ועברה כריתת שד כפולה וניתוח משחזר. לאחר הפסקה של חודש, היא חזרה למופע של לארי דייוויד " Fish in the Dark".[15] וילסון הופיע במחזה זוכה פרס פוליצר של דניאל מרגוליס, "ארוחת ערב עם חברים", בבימויו של זוכה פרס הטוני דן סאליבן.

במרץ 2020, בזמן שצילם באוסטרליה, הנקס הודיע דרך פרופיל האינסטגרם שלו שהזוג נדבק ב-COVID-19 וחווים תסמינים קלים בזמן שצילם את הסרט "אלביס" עם הבמאי בז לורמן באוסטרליה. לפני שהם הוחזרו להסגר, הם אושפזו בבית החולים האוניברסיטאי גולד קוסט.[16] ב-27 במרץ, וילסון ובעלה חזרו ללוס אנג'לס לאחר שהחלימו מהנגיף[17] בני הזוג החליטו לתרום את נוגדני הדם שלהם למחקר נגיפים.[18]

וילסון הפיקה את הסרט "איש ושמו אוטו", שיצא בדצמבר 2022.[19] וילסון החלה להתעניין בהפקת הסרט לאחר שצפתה "איש ושמו אובה",(אנ') הסרט השוודי שעליו מבוסס איש ושמו אוטו.[20] הסרט נמכר לסרטי סוני בפברואר 2022 תמורת 60 מיליון דולר, באותה תקופה העסקה הגדולה ביותר עד אז בשוק הסרטים האירופי הווירטואלי. בדצמבר השיקה וילסון את חברת ההפקות שלה "ארטיסטיק סרטים", עם "איש ושמו אוטו" כפרויקט הראשון של החברה.[21]

מוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הסולו הראשון של וילסון "AM/FM" יצא ב-8 במאי 2012 ב"דקה רקורדס". האלבום כלל קלאסיקות משנות ה-60/70. היא גם ביצעה דואט של "All I Have To Do Is Dream" עם סאונדגארדן וכריס קורנל.[22]

בטקס הדלקת עץ חג המולד הלאומי בוושינגטון די סי ב-4 בדצמבר 2014, היא הופיעה בפני הנשיא ברק אובמה ומישל אובמה, ושימשה כמארחת משותפת של האירוע.[23]

ב-2016 החלה וילסון לכתוב שירים משלה בעזרתה של שותפה, קארה דיוגארדי, המועמדת לגראמי.[24] השיר הראשון שכתבה ושרה היה "Grateful" עם דיוגארדי וג'ייסון ריבס .[25] מוקדם יותר, ב-2014, כתבה וילסון את השיר "Bad Things" עם מאט נתנסון, לסרט של סקוט איסטווד, "Dawn Patrol" (אנ'), בו גם כיכבה.[26][27]

באותה שנה יצא אלבומה השני, "ריטה וילסון". וילסון כתבה את כל השירים באלבום עם דן וילסון, קארה דיוגארדי, ג'ייסון ריבס, דארל בראון, השיר "Strong Tonight" בוצע על ידי קוני בריטון בתוכנית הטלוויזיה של ABC, "נאשוויל", בפתיחת אחד הפרקים.[3]

עם אלבומה השלישי, "Bigger Picture", וילסון שאבה ישירות מחייה האישיים לנושא שלו. האלבום, שיצא ב-28 בספטמבר 2018, איחד אותה מחדש עם המפיק פרד מולין (ג'וני מאטיס, ג'ימי ווב וקריס קריסטופרסון).

כמו כן, בשנת 2018, השיר המקורי של וילסון, "Heart Unknown", שימש בסרט האינדי, "Simple Wedding". בנוסף, היא ביצעה את "Sometimes Love", שנכתב בשיתוף עם דייוויד הודג'ס, עבור הסרט העצמאי "אמט", בו היא גם כיכבה.

ב-29 במרץ 2019, וילסון הוציאה את אלבומה הרביעי, "Halfway to Home" שכלל את "Throw Me a Party", שיר בהשראת הישרדותה מסרטן השד.

ב-24 באוגוסט 2022 הכריזה וילסון על אלבום הדואטים שלה "Now & Forever", אוסף של קאברים משנות ה-70 עם זמרים שונים.[28][29] בהפקה משותפת של וילסון ומאט רולינגס, האלבום כולל את וילי נלסון, קית' אורבן ואלביס קוסטלו ואחרים. האלבום היה מועמד לתקליט השנה בהוצאה עצמית בטקס פרסי ליברה לשנת 2023 . בדצמבר 2023, ברק אובמה ציין את השיר " Crazy Love " של וילסון עם קית' אורבן כחלק מרשימת השירים האהובים עליו של השנה.[30]

בשנת 2022, וילסון שיתפה פעולה עם סבסטיאן יאטרה בסינגל " Til You're Home " מהפסקול לסרט "איש ושמו אוטו".[31]

וילסון מופיעה בבית הלבן במרץ 2023

ב-29 במרץ 2023, וילסון השתתפה בחגיגת יום העצמאות היווני בבית הלבן בהנחיית הנשיא ביידן לצד יוונים-אמריקאים בולטים אחרים.[32] וילסון הובילה את תוכנית התרבות של האירוע, וביצעה ארבעה שירים.[33]

עיתונאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון הייתה עורכת במגזין Harper's Bazaar, וכתבה למעלה מעשרים ואחד מאמרים. היא גם הייתה עורכת של מדור ב-The Huffington Post בשם Huff/Post50, שחקר סוגיות ונושאים ביחס לאנשים מעל גיל חמישים.[34] בנוסף כתבה עבור O, The Oprah Magazine.[35]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילסון והאנקס בטקס פרסי האוסקר ה-61 ב-1989

וילסון התחתנה עם השחקן טום הנקס ב-1988. להנקס היו כבר שני ילדים מנישואים קודמים, קולין ואליזבת הנקס. יש לה שני בנים עם הנקס, צ'ט וטרומן. לוילסון יש שלושה נכדים.[36]

היא חברה בכנסייה היוונית אורתודוקסית.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
1977 The Day It Came to Earth דבי
1980 Cheech and Chong's Next Movie שחקנית
1985 מתנדבים בת' וקסלר
1989 Teen Witch רקדנית
1990 The Bonfire of the Vanities אשת יחסי ציבור
1993 נדודי שינה בסיאטל סוזי
1994 Mixed Nuts קתרין אושוגנסי
1995 Now and Then כריסי דהוויט ויליאמס
1996 מה שאת עושה לי מרגריט
מתנה בלתי אפשרית ליז לנגסטון
No Dogs Allowed סרט קצר
1998 פסיכו קרולין
1999 תפוס את הכלה אלי גרהם
The Story of Us רייצ'ל
2001 Perfume רוברטה לבושה לרצח
בית משפחת גלאס גרייס אייברי בייקר ללא קרדיט[דרוש מקור]
2002 Auto Focus אן קריין
2004 Raise Your Voice פרנסס פלטשר
2005 The Chumscrubber טרי בראטלי
Magnificent Desolation: Walking on the Moon 3D מנהלת תחנת בטא קול
2006 Beautiful Ohio ג'ודית מסרמן
2009 My Life in Ruins אלינור
Old Dogs ג'נה
זה מסובך טרישה
2011 The Art of Getting By ויויאן סרגנט
Larry Crowne וילמה ק גמלגראד
2012 Jewtopia ארלין ליפשיץ
2013 The Tutor[דרוש מקור] טינה סרט קצר
2014 Kiss Me עידית
Dawn Patrol שליה
2016 החתונה היוונית שלי 2 אנה
Brother Nature קתי טורלי
2018 Gloria Bell ויקי
A Simple Wedding מגי בייקר
2019 Boy Genius מארי לוק
2020 Love Is Love Is Love מארי קיי
סרט המשך בוראט עצמה הופעת קמע
2022 קימי נטלי צ'ודורי
2023 אסטרואיד סיטי גברת ווטרפורד

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סדרה תפקיד הערות
1972 חבורת בריידי פאט קונוואי בפרק: "Greg's Triangle"
1974 Movin' On פני בפרק: "The Cowhands"; uncredited
1977 Lou Grant כריסטין פארל בפרק: "Cophouse"; uncredited
1978 Flying High דבי בפרק: "Flying High"
1979 הוואי חמש-אפס מארי אלן קליין בפרק: "The Skyline Killer"
A Man Called Sloane קתי בפרק: "The Venus Microbe"
1980 B. J. and the Bear סוזן בפרק: "The Good, the Bad and the Beautiful"
1981 Bosom Buddies סינדי בפרק: "All You Need is Love"
1982 Mr. Merlin בברלי בפרק: "Everything's Coming Up Daisies"
מ.א.ש האחות לייסי 2 פרקים
1982–1983 ימים מאושרים ברברה מקמנוס/רוקסן 2 פרקים
1983 שלושה בדירה אחת אגנס פלאט בפרק: "Alias Jack Tripper"
1984 Legmen קת'י בפרק: "A Woman's Work"
1986 מי הבוס? שירלי בפרק: "Losers and Other Strangers"
227 ד"ר פטרסון בפרק: "Mary Nightingale"
1988 CBS Summer Playhouse China Seasons בפרק: "Silent Whisper"
Sonny Spoon ג'ולין בפרק: "Blind Justice"
שלושים ומשהו אדריאן בפרק: "In Re: The Marriage of Weston"
1989 בלשים בלילה קרלה מקייב בפרק: "Those Lips, Those Lies"
1989–1990 Midnight Caller קוני זימק 3 פרקים
1990 WIOU אלן זרט בפרק: "One Point, No Light"
1991 אגדות מעולם המסתורין ג'ס גילקריסט בפרק: "Mournin' Mess"
1992 Civil Wars מרגוט וילקנסון בפרק: "Tape Fear"
1993 Barbarians at the Gate קרולין רוהם קרביס סרט טלוויזיה
1996 If These Walls Could Talk לסלי סרט טלוויזיה; segment: "1996"
1998 משתגעים מאהבה לינדסי קרבנסק בפרק: "Separate Planes"
From the Earth to the Moon סוזן בורמן 3 פרקים
1999 Invisible Child אני בימן סרט טלוויזיה
1999–2001 פרייז'ר מיה פטרסון/ הסטר קריין 2 פרקים
2001 תרגיע אן מיקלזון בפרק: "The Doll"
2003 My Big Fat Greek Life בת הדוד אריאנה בפרק: "Ariana"
The Wild Thornberrys קואה (קול) בפרק: "Look Who's Squawking"
2011 חוק וסדר: מדור מיוחד ברי מזלן בפרק: "Delinquent"
2011–2014 האישה הטובה ביולה ולש 6 פרקים
2012 Body of Proof רות סטון בפרק: "Sympathy for the Devil"
Who Do You Think You Are? עצמה בפרק: "Rita Wilson"
2013–2017 בנות אוי מייקלס 7 פרקים
2015 Full Circle שלי רזקו 5 פרקים
2016 Pitch אנדראה ברטון בפרק: "Wear It"
2022 1883 קרולין בפרק: "Boring the Devil"

בתור מבצעת מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך שיר תוכנית טלוויזיה
9 בדצמבר 2016 "The Christmas Song (Chestnuts Roasting On An Open Fire)" בשידור חי ב-YouTube Space LA
15 במרץ 2016 "Along For the Ride" המופע של אלן דג'נרס
31 באוקטובר 2017 "You're So Cold" יותר מאוחר... עם ג'ולס הולנד
1 באוקטובר 2018 "Bigger Picture: Album Medley" הופעה חיה של בילבורד
5 באוקטובר 2018 "Bigger Picture" תוכנית היום
12 בדצמבר 2018 פיקלר ובן
12 בדצמבר 2018 ג'ימי קימל בשידור חי!
1 באפריל 2019 "Throw Me a Party" The Late Late Show עם ג'יימס קורדן
5 באפריל 2019 תוכנית היום
15 במאי 2019 פיקלר ובן
14 בפברואר 2020 ועידת TED
5 באפריל 2020 "המנון ארצות הברית" NASCAR על פוקס
7 באפריל 2020 "Throw Me a Party" המופע של קלי קלרקסון

בתור מפיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
2002 החתונה היוונית שלי יוצרת פרס החזון של גילדת המפיקים של אמריקה
מועמדות - פרס גילדת המפיקים של אמריקה למפיק הסרט של השנה
2003 My Big Fat Greek Life מפיקה בפועל סדרת טלוויזיה
2004 קוני וקרלה מפיקה בפועל
2008 מאמה מיה! מפיקה בפועל
2009 החיים שלי בהריסות מפיקה בפועל
2016 החתונה היוונית הגדולה והשמנה שלי 2 מפיקה בפועל
2018 מאמה מיה! Here We Go Again מפיקה בפועל
2018 חתונה פשוטה מפיקה בפועל
2023 איש ושמו אוטו יוצרת

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבום תאריך יציאה
AM/FM 8 במאי 2012
Rita Wilson 11 במרץ 2016
Bigger Picture 28 בספטמבר 2018
Halfway to Home 29 במרץ 2019
Now & Forever: Duets 27 בספטמבר 2022

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריטה וילסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Segalov, Michael (22 באוקטובר 2022). "Rita Wilson: 'I say a prayer of gratitude every morning'". Guardian. ארכיון מ-13 בנובמבר 2022. נבדק ב-13 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Parker, Maggie (16 במרץ 2016). "Tom Hanks Recalls Watching Wife Rita Wilson on The Brady Bunch: 'I Remember Thinking, "That Girl's Cute" '". People. ארכיון מ-14 בנובמבר 2022. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Twitter, Email, Facebook, Rita Wilson talks music, cancer & recovery, San Diego Union-Tribune, ‏2016-03-23 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Loofbourow, Lili (5 ביולי 2017). "Why Frasier is the best show to sleep to". The Week. ארכיון מ-25 בדצמבר 2022. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Rita Wilson". Actors' Equity Association. ארכיון מ-26 בפברואר 2023. נבדק ב-26 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Rita Wilson | Actress, Producer, Director, IMDb (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ "Rita Wilson". ארכיון מ-23 בדצמבר 2022. נבדק ב-23 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "5 things you never knew about 'My Big Fat Greek Wedding'". ABC News (באנגלית). 10 בפברואר 2018. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-28 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Strause, Jackie (25 במרץ 2016). "How 'My Big Fat Greek Wedding' Became an Indie Phenomenon". Hollywood Reporter. ארכיון מ-9 במרץ 2021. נבדק ב-1 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Willman, Chris (24 בנובמבר 2016). "How Rita Wilson Became a Singer-Songwriter for 'My Big Fat Greek Wedding 2'". Hollywood Reporter. ארכיון מ-23 באפריל 2021. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Five Prominent American Hellenes Featured on Greek Postage Stamps". National Herald. 7 בספטמבר 2016. ארכיון מ-22 באוקטובר 2021. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Liner Notes: Songwriters, Stories and Music with Rita Wilson and Friends". Geffen Playhouse. אורכב מ-המקור ב-1 באפריל 2019. נבדק ב-1 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Paris 'Mamma Mia!' Stars, Cher, Amanda Seyfried, & Lily James Talk Fashion, Feminism, & the Power of Song". Harpers Bazaar. 23 במאי 2018. ארכיון מ-25 בנובמבר 2018. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Weinberg, Lindsay (25 ביוני 2018). "The Cast of 'Sleepless in Seattle,' Then and Now". Hollywood Reporter. ארכיון מ-17 במרץ 2021. נבדק ב-29 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Varga, George (23 במרץ 2016). "Rita Wilson talks music, cancer & recovery". San Diego Union Tribune. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Gonzalez, Sandra (12 במרץ 2020). "Tom Hanks and Rita Wilson diagnosed with coronavirus". CNN. ארכיון מ-12 במרץ 2020. נבדק ב-12 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Tom Hanks returns to LA after bout of coronavirus: media reports". Reuters. 27 במרץ 2020. ארכיון מ-29 בדצמבר 2020. נבדק ב-28 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ O'Kane, Caitlin (27 באפריל 2020). "Tom Hanks' blood to be used for coronavirus research". CBS News. ארכיון מ-29 בדצמבר 2020. נבדק ב-20 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Grobar, Matt (14 בדצמבר 2022). "Rita Wilson Talks Oscar-Qualifying 'A Man Called Otto' Song, Plans For New Production Company Artistic Films, First Collaboration With Wes Anderson On 'Asteroid City' & More". Deadline. ארכיון מ-20 במאי 2023. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Dresden, Hilton (14 בדצמבר 2022). "Rita Wilson Found Her Voice (Literally) Through Songwriting". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-27 בינואר 2023. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Grobar, Matt (6 בדצמבר 2022). "Rita Wilson Launches Production Company Artistic Films". Deadline. ארכיון מ-19 ביוני 2023. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Rita Wilson's New Album "AM/FM": The Soundtrack Of Life". The Huffington Post. 26 במרץ 2012. ארכיון מ-2 ביולי 2012. נבדק ב-1 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "2014 National Christmas Lighting at the Ellipse". Georgetowner. 16 בינואר 2015. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Catlin, Roger (23 באפריל 2016). "Rita Wilson has added 'songwriter' to her long résumé". Washington Post. ארכיון מ-12 באוקטובר 2020. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Gardner, Elysa (9 במרץ 2016). "Rita Wilson 'Grateful' for good health, long marriage, new creative outlet". USA Today. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-17 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Matt Nathanson / Rita Wilson Bad Things". AllMusic. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-1 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Walsh, Katie (4 ביוני 2015). "'Dawn Patrol' an over-the-top surfing family tragedy". Los Angeles Times. ארכיון מ-25 בדצמבר 2022. נבדק ב-1 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Hall, Kristin (7 באוקטובר 2022). "Rita Wilson creates conversations with '70s-era duets". AP News. ארכיון מ-19 ביוני 2023. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Patton, Alli (25 באוגוסט 2022). "Rita Wilson Announces Album of Superstar Duets—"I Wanted to Honor Where I Came From with Songs From the Seventies"". American Songwriter. ארכיון מ-19 ביוני 2023. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Monroe, Jazz (29 בדצמבר 2023). "Barack Obama's Top Songs of 2023: Beyoncé, Big Thief, Mitski, and More". Pitchfork. נבדק ב-31 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Porter, Sierra (2 בדצמבר 2022). "Rita Wilson Enlists Sebastian Yatra for 'A Man Called Otto' Song 'Til You're Home'". Billboard. ארכיון מ-26 בדצמבר 2022. נבדק ב-27 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "WATCH: Biden hosts White House event celebrating Greek independence". PBS. 29 במרץ 2023. ארכיון מ-19 ביוני 2023. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Messages of Appreciation Abound at White House Greek Independence Celebration". The National Herald. 30 במרץ 2023. ארכיון מ-19 ביוני 2023. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "HuffPost For Boomers! Rita Wilson Introduces Huff/Post 50 (VIDEO)". HuffPost (באנגלית). 8 באוגוסט 2011. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-29 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Wilson, Rita (בפברואר 2008). "Would You Marry Him Again?". O, The Oprah Magazine. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Wilson, Rita (5 בספטמבר 2014). "How My Parents Taught Me To Be A Grandparent". HuffPost. ארכיון מ-27 בספטמבר 2022. נבדק ב-28 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ריטה_וילסון&oldid=39455818"