ריי נאנס

**ריי נאנס**
**Ray Nance**
לידה	10 בדצמבר 1913; שיקגו, ארצות הברית
פטירה	28 בינואר 1976 (בגיל 62); ניו יורק, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
מקום לימודים	תיכון ונדל פיליפס
סוגה	ג'אז
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	חצוצרה, כינור ג'אז
חברת תקליטים	בלאק ליון רקורדס
	פרופיל ב-IMDb

ריי ויליס נאנס (באנגלית: Ray Willis Nance‏; 10 בדצמבר 1913 – 28 בינואר 1976)^[1] היה חצוצרן ג'אז, כנר וזמר אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בזכות הקשר הארוך שלו עם דיוק אלינגטון ותזמורתו.

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאנס היה מנהיג הלהקה שלו בשיקגו מ-1932 עד 1937.^[1] לאחר מכן עבד עם ארל היינס מ-1937 עד 1939; ומ-1939 עד 1940 עבד עם הוראס הנדרסון.^[1]

עם אלינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינגטון שכר את נאנס ב-1940, כדי להחליף את החצוצרן קוטי ויליאמס, שהצטרף לבני גודמן.^[1] ההופעה הראשונה שהוקלטה בה ניגן נאנס עם אלינגטון הייתה בריקודים סלוניים בפארגו, צפון דקוטה (Duke Ellington at Fargo, 1940 Live).‏(אנ')‏^[2] זמן קצר לאחר הצטרפותו ללהקה, נאנס קיבל את תפקיד ביצוע סולו החצוצרה בגרסה המוקלטת המוקדמת ביותר של "Take the "A" Train", שהפכה לנעימת הנושא של תזמורת הביג בנד של דיוק אלינגטון.^[1] הסולו של נאנס ב-Take the "A" Train הוא אחד מקטעי הסולו לחצוצרה המועתקים והנערצים ביותר בתולדות הג'אז. כשקוטי ויליאמס חזר לתזמורת של אלינגטון יותר מעשרים שנה לאחר מכן, הוא נהג לנגן את הסולו של נאנס ב"Take the "A" Train" באופן דומה למקור.

נאנס הופיע לעיתים קרובות בכינור, והיה לסולן הכינור היחיד שהופיע אי פעם בתזמורת של אלינגטון (הוא תרם ביצוע בכינור לגרסה המקורית של "The 'C' Jam Blues" מ-1942). הוא גם אחד מסולני הקול - הגברים - הידועים יותר הקשורים לתזמורתו של אלינגטון. בהקלטות מאוחרות יותר של "It Don't Mean a Thing (If It Ain't Got That Swing)", הפך נאנס את קטע הקרן האינסטרומנטלי לשיר המוביל, ובו השורה "Doo wha, doo wha, doo wha, doo wha, yeah!" הוא הוצג לעיתים קרובות כסולן ב-"Jump for Joy", "Just A-Sittin' and A-Rockin" ו-"Just Squeeze Me (But Please Don't Tease Me)". כשרונותיו המרובים (חצוצרה, כינור, שירה וריקוד) זיכו אותו בכינוי "Floorshow" (בתרגום חופשי: מופע של איש אחד).

נאנס נעדר מתזמורת דיוק אלינגטון במשך שלושה או ארבעה חודשים ב-1946, כולל קונצרט קרנגי הול באותה שנה. בשנת 1949 השתתף נאנס, יחד עם אנשי אלינגטון ראסל פרוקופ, ג'וני הודג'ס וסוני גריר, במספר סשנים של אייבורי ג'ו האנטר, עבור King Records of Cincinnati.

השנים שלאחר אלינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאנס עזב את תזמורת אלינגטון ב-1963 במהלך סיבוב הופעות במזרח התיכון לאחר שניגן עם קודמו, שחזר, קוטי ויליאמס, במשך שנה. הוא המשיך להופיע במספר הופעות אורח בתזמורת במהלך השנים, ולאחר מכן סייר והקליט באנגליה בשנת 1974.^[3]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור מבצע מוביל בלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ellingtonia (Wynne, 1959)
A Flower Is A Lovesome Thing (Parker Records, 1959)
Body and Soul (Solid State, 1970)
Huffin' 'n' Puffin' (MPS, 1974)

בתור נגן צד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם אחמד עבדול-מאליק:

Spellbound (חברת ההפקות סטטוס, 1964)

עם ג'קי ביארד

Jaki Byard with Strings! (חברת ההפקות פרסטיג', 1968)

עם דיוק אלינגטון

The Duke at Fargo, 1940: Special 60th Anniversary Edition (Storyville, 1940 performance)
Duke Ellington and His Great Vocalists (Sony, c. 1940s)
Cabin in the Sky Soundtrack (Rhino, 1942 performance)
Indispensable Duke Ellington, Vol. 11–12 (1944–1946) (RCA, 1944–1946 performances) or The Best of the Complete Duke Ellington RCA Recordings, 1944–1946) (RCA, 1944–1946 performances)
Ellington Uptown (includes Harlem Suite, Controversial Suite, Liberian Suite) (Columbia, 1947, 1951, 1952 performances)
Masterpieces by Ellington (Columbia, 1950, 1951 performances)
Ellington '55 (Capitol, 1955) or Jazz Profile (Blue Note, 1950s, 1960s performances)
A Drum Is a Woman (Columbia, 1956)
Blue Rose (With Rosemary Clooney) (1956)
Historically Speaking (1956)
Ellington at Newport (Columbia, 1956)
Such Sweet Thunder (Columbia, 1957)
All Star Road Band (Doctor Jazz, 1957 [1983])
Black, Brown and Beige (Columbia, 1958)
Live at the Blue Note (1958)
Newport 1958 (Columbia, 1958)
Festival Session (Coilumbia, 1959)
Blues in Orbit (Columbia, 1959)
Anatomy of a Murder (Columbia, 1959)
Jazz Party (Columbia, 1959)
Piano in the Background (Columbia, 1960)
Hot Summer Dance (Red Baron, 1960 [1991])
The Nutcracker Suite (Columbia, 1960)
Swinging Suites by Edward E. and Edward G. (1960) (Peer Gynt Suite/Suite Thursday)
First Time! The Count Meets the Duke (Columbia, 1961)
All American in Jazz (Columbia, 1962)
Midnight in Paris (Columbia, 1962)
Duke Ellington Meets Coleman Hawkins (Impulse!, 1962)
The Great Paris Concert (Atlantic, 1963)
Duke Ellington's Jazz Violin Session (Atlantic, 1963)
My People (1963)
Afro-Bossa (Reprise, 1963)
The Symphonic Ellington (1963)
Ellington '66 (1965)
Concert in the Virgin Islands (1966)
In the Uncommon Market (1966)