ריכוז המיצלה הקריטי
ריכוז המיצלה הקריטי (critical micelle concentration - CMC) מוגדר כריכוז חומר פעיל שטח (חפ"ש), שמעליו נוצרות מיצלות[1]. כל תוספת חומר למערכת מעל ריכוז זה תגדיל את מספר המיצלות.
_curve_Attension_Sigma_701.png)
בריכוזים נמוכים מה־CMC יורד מתח הפנים של הנוזל בחדות עם תוספת חומר פעיל שטח. מעל הריכוז הקריטי נשאר מתח הפנים קבוע[2] (או יורד עם הריכוז בשיפוע מתון יותר בהשוואה לתחום הריכוזים שמתחת ל־CMC). הריכוז הקריטי תלוי בטמפרטורה, בלחץ ובהמצאות חומרים פעילי שטח אחרים או אלקטרוליטים במערכת.
הריכוז הקריטי הוא מאפיין חשוב של חומרים פעילי שטח כך למשל ריכוז המיצלה הקריטי של סודיום דודציל סולפט (SDS), החומר הפעיל בתכשירי היגיינה נפוצים הוא כ־8 מילימולר.
בריכוזים שמתחת ל־CMC רוב המולקולות החפ"ש מצטברות על פני השטח של התמיסה, ציפוי פני השטח מקטין את האנרגיה החופשית של המערכת בכך שיורדת אנרגיית השטח של הממס (מכפלת מתח הפנים בשטח) ובכך שהחלק ההידרופובי של מולקולת החפ"ש מורחק מהמים. כשהריכוז עולה עוד ומתח הפנים יורד נוצרות מיצלות בתהליך בו יורדת האנרגיה החופשית עקב הקטנת המגע בין החלק ההידרופובי של החפ"ש והמים[3].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ IUPAC - critical micelle concentration (C01395), goldbook.iupac.org
- ^ Susanna Laurén, What is critical micelle concentration?, blog.biolinscientific.com (באנגלית)
- ^ Critical Micelle Concentration - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com