רינה דרורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

רינה דרורי (18 ביוני 1947 - 7 באוקטובר 2000) הייתה חוקרת ספרות ערבית ועברית של ימי הביניים ופרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה כרינה סוקוליק וגדלה בשכונת רחביה בירושלים, משפחתה הייתה מהמשפחות הוותיקות בשכונה. רינה התחנכה ב"גמנסיה העברית בירושלים" הייתה פעילה בתנועת הצופים בירושלים שם התיידדה עם יוני נתניהו (התכתבויותיהם מובאות בספר "מכתבי יוני"). סיימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית ותואר שני באוניברסיטת תל אביב בהנחייתו של בנימין הרשב (הרושובסקי), שאף התפרסם בשנת 1980 בספר. את הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב קיבלה בשנת 1986. נושא עבודת הדוקטורט היה: "ראשית המגעים של הספרות העברית עם הספרות הערבית במאה העשירית" והמחקר נעשה בהנחייתו של פרופסור איתמר אבן-זהר. היא לימדה בוולפסון קולג' באוניברסיטת אוקספורד, באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטת תל אביב. החל משנת 1999 שימשה כפרופסור חבר. היא לימדה במחלקה לשפה ולספרות ערבית ונבחרה לכהן כראש בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. כתבה ערכים ב"אנציקלופדיה לספרות ערבית" וכן שירים שהתפרסמו בספר לזכרה שיצא לאור לאחר מותה. הייתה נשואה ליוסף דרורי, פרופסור חבר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וערבית באוניברסיטת בר-אילן. נפטרה בתל אביב ב-7 באוקטובר בשנת 2000.

מדי שנה עורך בית הספר למדעי התרבות שבאוניברסיטת תל אביב יום עיון לזכרה, ומחלק פרס על תרומה ייחודית לחקר התרבות.

תרומתה למחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקריה תרמה רינה דרורי תרומה חשובה להבנת תפקידה ותִפקודה של היצירה הספרותית הערבית והעברית בשדות התרבותיים הרחבים שאליהם השתייכה. כמו כן תיארה וניתחה את חשיבות המודלים הספרותיים הערביים (התימאטיים והצורניים כאחד) עבור יצרני התרבות העברית בקרב יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים, תוך הדגשת חשיבותם של המגעים הבין-תרבותיים בתהליך זה. בתחום הספרות הערבית חקרה דרורי בין השאר את החריזה (בשירה ובפרוזה), המקאמה, בניית הקאנון הספרותי בתקופה העבאסית המוקדמת ומוסד החצר בתרבות העבאסית.

בניגוד לחוקרים רבים של התרבות הערבית והעברית בימי הביניים שהתמקדו בניתוח פילולוגי או טקסטואלי צר של יצירות, רינה דרורי לא הסתפקה בקריאה מדוקדקת של טקסטים בלבד, אלא פנתה מעבר לכך לעיגונם בקונטקסט התרבותי הרחב. זאת, תוך כדי דיון במודלים תרבותיים, דגמי התנהגות, מערכת הקשרים בין יצירות או אסכולות שונות בשדה מסוים ובין שדות שונים, בסוכנים התרבותיים (למשל משוררים, מתרגמים ומלומדים) ובאסטרטגיות הפעולה שנקטו בהם. כך למשל הראתה במאמר כיצד עוצב בתקופה העבאסית קאנון השירה הערבית של הג'אהליה (התקופה הקדם-אסלאמית) כתוצאה ממאבק בין סוכנים תרבותיים שונים,[1] ובמאמרה המשותף עם גדי אלגזי על החצר, כיצד שימש המודל התרבותי של האהבה קוד לחיברות בני האליטה העבאסית.[2]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפואטיקה של החריזה בספרות הערבית הקלאסית. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ם, 1980.
  • ראשית המגעים של הספרות העברית עם הספרות הערבית במאה העשירית. תל אביב: המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב, 1988.
  • Models and contacts: Arabic literature and its impact on medieval Jewish culture/ Rina Drory. Leiden: Brill, 2000.

ספר לזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויש חלום אחר: רינה דרורי: שירים, צילומים, חפצים. תל אביב: תשס"ו, 2005.

ערכים שחיברה באנציקלופדיה לספרות ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיעו ב: Encyclopedia of Arabic Literature, J. Scott Meisami and P. Starkey, Routledge, 1998. הערכים הם:

  • Fiction: 1. Classical
  • Khurafa
  • Makama
  • Dialogue in Literature. 1. Classical
  • Ibn Naqiya
  • Sa'adia Gaon
  • Al-Hariri
  • al-Saraqusti
  • Hebrew Literature: Relation with Arabic

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Language and culture in the Near East/ edited by Shlomo Izre'el, Rina Drory. Leiden: E.J. Brill, 1995.

מאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Ali Baba and the Forty Thieves: An Attempt at a Model for the Narrative Structure of the Reward-and-Punishment Fairy Tale". (1975) in Patterns in Oral Literature. Jason, H. & Segal, D., eds . (Mouton: The Hague). 31-48
  • "ההקשר הסמוי מן העין". (1991) פעמים 46-67, 9-28.
  • "Words Beautifully Put' Hebrew versus Arabic in Tenth-Century Jewish Literature". (1992) Genizah Research After Ninety Years: The Case of Judaeo-Arabic. Blau, J. and Reif, S.C., eds. Cambridge: Cambridge University press, 53-66.
  • Arabic Interference with Medieval Hebrew Literature: A Reconsideration ". (1992) New Comparison 13 (Comparative Approaches to Middle Eastern Literature), 2-13
  • Literary Contacts and where to find them: On Arabic Literary Models in Medieval Jewish Literature" (1993) Poetics Today 14/2, 277-302.
  • על תפקידה של הספרות הקראית בתולדות הספרות היהודית במאה העשירית (1993–1994). דפים למחקר הספרות,9, 101-110.
  • "Al-Harizi's Maqamat: a Tricultural Literary Product?". (1994) The Medieval Translator, Vol 4, Ellis, Roger and Evans, Ruth, eds. University of Exeter Press, 66-85.
  • "Three Attempts to Legitimize Fiction in Classical Arabic Literature". (1994) Jerusalem Studies in Arabic and Islam, 18, 146-164.
  • Bilingualism and Cultural Images: The Hebrew and the Arabic Introductionsof Saadia Gaon's Sefer ha-Egron" (1995) Israel Oriental Studies 15: Language and Culture in the Near East, 11-23.
  • "The Abbasid Construction of the Jahiliyya: Cultural Authority in the Making". (1996) Studia Islamica no. pp.33-49, 83
  • "El contexto hebreo de los contractos entre las culturas judia y aarabe: el Oriente, La Espana musulmana y la Espana cristina". (1998) Creencias y culturas, eds. C. Carrete Parrondo and A. Meyuhas Ginio. Salamanca: Universidad Pontifica de Salmanaca y UTA. 21-31 ("The Hebrew Context of the Cultural Contacts between Jewish and Arabic Cultures.")
  • "חקר הקשרים בין קהילות ישראל במזרח ובמערב - אתגרים ויעדים" (קיץ תשנ"ט). פעמים, מכון בן-צבי. ירושלים 80, 9-13.
  • "L'amour a la cour des Abbasides: Un code de competence sociale" (together with Gadi Algazi), Annales: Histoire, Sciences, Sociales vol. 55, no. yi (2000), pp. 1255-1282, 1429-1430 ("Love: A Code for Social Competence at the Abbasid Court").
  • "שלושה ניסיונות להחייאת העברית בימי הביניים: המזרח, ספרד המוסלמית, ספרד הנוצרית". אדרת לבנימין, ספר היובל לבנימין הרשב, כרך ב', עורכת: זיוה בן-פורת. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, 2001, עמ' 176–191.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Abbasid Construction of the Jahiliyya: Cultural Authority in the Making". Studia Islamica no. 83 (1996), pp. 33-49.
  2. ^ "L'amour a la cour des Abbaside: un code de competence sociale" (with Gadi Algazi), Annales: Histoire, Sciences, Sociales vol. 55, no. yi (2000), pp. 1255-1282, 1429-1430. ("Love: A Code for Social Competence at the Abbasid Court").