רינה עזרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רינה עזרוני, 2019

רינה עזרוני (ניר לפני נישואיה; נולדה ב-8 בנובמבר 1955) היא ציירת ואמנית. בעבר הייתה צלמת-עיתונות ומורה לצילום בבתי ספר לחינוך מיוחד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרוני נולדה בקיבוץ סאסא בגליל המערבי. אביה, שלמה ניר (נודלמן במקור), עלה עם הוריו מצ'כיה ב-1939, התגורר בתל אביב, ובבגרותו עבר לקיבוץ מסיבות אידאולוגיות ועבד בענף הבקר שם. אמה יעל לבית ברקוביץ' נולדה בארץ ישראל להורים שעלו ב-1932 מברלין. בהיותה של רינה עזרוני בת שלוש, עברה המשפחה לירושלים והתגוררה בשכונת קטמון. אביה למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית ובהמשך סיים דוקטורט בפיזיקה תאורטית באותו מוסד. לאחר סיום לימודיו, עבר לעבוד באוניברסיטת באפלו בארצות הברית, וכשחזר לארץ התמנה לפרופסור בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. אמה עסקה בעבודה סוציאלית. היה לה אח אחד, דוד (דידי), צעיר ממנה, שלמד בחוג לסטטיסטיקה, סיים תואר שני בחקר ביצועים ונפטר ב-1992, בהיותו כבן 30.

עזרוני למדה בבית הספר היסודי על שם יוסף לוריא (סיימה ב-1969). בתקופת התיכון, מכיוון שאביה קיבל, כאמור, משרה אקדמית בארצות הברית, היא סיימה תיכון בבאפלו, ניו יורק. בשנים 1974–1976 שירתה בצבא ביחידה 8200 בחיל המודיעין, ואף עברה במהלך שירותה קורס צניחה (קורס, שמעט נשים עברו בראשית שנות ה-70). בשנים 1977–1980 למדה תואר ראשון (B.Sc) בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, וסיימה את לימודיה בהצטיינות. בהמשך קיבלה גם תעודת הוראה.

בשנים 1984–1988 למדה לימודי תעודה בצילום במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. ב-1986 קיבלה את פרס קרן שרת לצילום. את הפרס קיבלה עזרוני, בין היתר, על סדרת צילומים שצילמה בכפר תקווה (סמוך לקריית טבעון), כפר לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, שיכולים לעבוד באופן עצמאי.

בשנים 1988–1992 עבדה כצלמת-עיתונות בעיתונים היומיים הארץ וחדשות, בירחון מוניטין ובמקומון העיר.

בשנים 1993–2005 עבדה כמורה לצילום בבתי ספר של החינוך המיוחד ברושים[1] ובית ספר עירוני כ' בתל אביב. עזרוני עבדה, במשך שתים עשרה שנים, בבתי ספר אלה עם ילדים ובני-נוער בעלי קשיי התנהגות, ליקויי למידה ובעיות תקשורת, והמשיכה לעבוד בתחום, באופן פרטי, במשך שמונה שנים נוספות. היא הקימה מגמות צילום וגיבשה תוכניות לימודים בצילום, המותאמות לצרכיהם של התלמידים, בשני בתי הספר לחינוך מיוחד שבהם עבדה.

בשנים 2008–2011 חזרה ללימודי תואר שני באמנות בחוג הבינתחומי בפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל אביב, אותו סיימה בהצטיינות.

יצירתה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006, במקביל ללימודי התואר השני, למדה עזרוני ציור באופן פרטי אצל הצייר הירושלמי פסח סלבוסקי. הקשר עם סלבוסקי, שהשפיע רבות על התפתחותה האמנותית, התמיד לאורך שנים, עד למותו ב-2019.

מתחילת שנות ה-90, במקביל לעיסוקה כצלמת עיתונות, עבודתה האמנותית מתמקדת בעיקר בציור.

נושאי ציוריה הם דיוקנאות ודיוקנאות-עצמיים. עזרוני חוקרת בציוריה, כבר שנים רבות, את נושא הפורטרט, הן באמצעות מודלים מהחיים, והן באמצעות המצאה של דמויות.

בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] מציירת עזרוני בעיקר בצבעי אקריליק, גואש, דיו ומים על נייר. סגנון הציור שלה הוא ספונטני, אסוציאטיבי ופיגורטיבי, אך לא תמיד נאמן למציאות. סגנונה נותן מקום לשרבוט, לחוסר השלמות ולילדיות, שהם מאפיינים של שפתה האמנותית.

מ-2019 חברה בגלריה מרי, גלריה ירושלמית שיתופית לאמנות, שבה חברים כ-15 אמנים מתחומים שונים.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרוני נשואה לאודי (בנו של ינון עזרוני), שהיה טייס-קרב, למד הנדסה, וכיום הוא מהנדס ומורה לטיס בבית ספר לטיסה מגידו תעופה.[2] להם שתי בנות ובן. מתגוררת בתל אביב.[3]

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרוני פעילה בארגון רופאים לזכויות האדם. היא מתנדבת במרפאה שבה מטפלים במהגרי עבודה ובפליטים שאינם מבוטחים בביטוח הבריאות הממלכתי.

רשימת תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 - נופים ופנים, מוזיאון מזכרת בתיה.[4]
  • 2008 - אישה ושולחן, תערוכת ציורים, גלריה עין-הוד.[5]
  • 2019 - לידיה, גלריה מרי. אוצרת: סמדר פרננד.
  • 2020 - יום החמה - ציורים, גלריה יאיר, תל אביב.
  • 2022 - פרדי, גלריה מרי. אוצר: גבי יאיר.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1986 - תערוכת צילום של זוכי קרן שרת (השתתפה כזוכת קרן שרת לצילום לשנה זו), המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן. אוצר: מאיר אהרונסון.
  • 1999 - תערוכת ציור קבוצתית של שלוש אמניות, בנייני האומה, ירושלים.
  • 2008 - אמניות, גלריה ברבור, ירושלים. אוצר: פסח סלבובסקי.
  • 2019 - ויהי ערב ויהי בוקר, גלריה מרי, במסגרת "מנופים" פסטיבל לאמנות עכשווית, ירושלים. אוצר: ליאב מזרחי.
  • 2019 - נפוטיזם, גלריה מרי.
  • 2020 - הגדה של פסח - תערוכת מחווה לזכרו של פסח סלבוסקי, ירושלים, גלריה ברבור וגלריה כורש 14.[6]
  • 2020 - בית. דפוס. גלריה מרי, במסגרת "מנופים" פסטיבל לאמנות עכשווית, ירושלים. אוצר: ליאב מזרחי.
  • 2021 - הומאז', גלריה מרי.
  • 2021 - על הפנים, גלריה מרי.
  • 2022 - מעשה מרחב, גלריה מרי וגלריה אגריפס 12, במסגרת "מנופים", ירושלים. אוצרת: ד"ר נאוה ט. ברזני.
  • 2022 - תערוכת רישום קבוצתית, ה-DNA של מרי, גלריה מרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רינה עזרוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית ספר ברושים לחינוך מיוחד תל-אביב, באתר בית ספר ברושים לחינוך מיוחד תל-אביב
  2. ^ הצוות, באתר בית ספר לטיסה מגידו תעופה
  3. ^ אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, רשימות תל אביביות | אילן היוחסין של בית השוטרים, באתר הארץ, 23 ביוני 2020
  4. ^ מוזיאון המושבה ע"ש ערן שמיר - מזכרת בתיה, באתר מוזיאון המושבה ע"ש ערן שמיר - מזכרת בתיה
  5. ^ גלריית האמנים עין-הוד, באתר גלריית האמנים עין-הוד
  6. ^ גלריה כורש 14, באתר גלריה כורש 14, ירושלים