רינוס ישראל
| לידה |
19 במרץ 1942 אמסטרדם, הולנד | |||
|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1 ביולי 2025 (בגיל 83) | |||
| שם מלא | מרינוס דויד ישראל | |||
| שם לידה |
Marinus David Israël | |||
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה | |||
| כינוי |
IJzeren Rinus | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
רינוס ישראל (בהולנדית: Rinus Israël; 19 במרץ 1942 - 1 ביולי 2025) היה כדורגלן ומאמן הולנדי, ששיחק בעמדת הבלם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רינוס ישראל נולד ב-19 במרץ 1942 בצפון אמסטרדם שבהולנד. הוא החל את הקריירה ב-DWS אמסטרדם ורשם את הופעת בכורתו בליגה ההולנדית בעונת 1962/63. ישראל ששיחק כבלם לכל אורך הקריירה, שיחק שם לצד דאן שרייברס ובעונת 1963/64 זכתה הקבוצה באליפות לראשונה בתולדותיה. את העונה שלאחר מכן סיימה הקבוצה במקום השני בליגה כסגניתה של פיינורד, והגיעה לרבע גמר גביע אירופה לאלופות בו הפסידה לגיור ההונגרית. ישראל עבר משם לפיינורד ב-1966 תמורת סכום של 450,000 גילדן הולנדי.
במדי הקבוצה מרוטרדם ישראל היה בשיא הקריירה שלו. הוא כונה "רינוס הברזל" בשל היותו אחד מהכדורגלנים ההולנדים הקשוחים ביותר שהיו, בצוותא עם ורסטופר תיאו חברו להגנת הקבוצה. תחת המאמן ארנסט האפל היה לקפטן הקבוצה והוא זכה בדאבל בעונת 1968/69 ובגביע אירופה לאלופות עונה אחר כך. בגמר עצמו נגד סלטיק כבש ישראל את שער השוויון מנגיחה ופיינורד ניצחה בסיום 1–2 בהארכה. עם תום שנת 1970 הוא זכה עימה בגביע הבין-יבשתי לאחר ניצחון בגמר על אסטודיאנטס לה פלאטה ונבחר לכדורגלן השנה ההולנדי.
בשנת 1972 החל ישראל לסבול מבעיות בברכיים ולכן מיעט לשחק. למרות זאת הוא היה שותף לאליפות נוספת של פיינורד בעונת 1973/74, עונה בה היא זכתה גם בגביע אופ"א בו הוא זכה לשחק בשני משחקי הגמר נגד טוטנהאם. אחרי אותה העונה עבר ישראל לאקסלסיור, שם שיחק עונה אחת לפני שעבר לזוולה מהליגה השנייה. אף על פי שהלך לשחק בליגה השנייה הוא נבחר ב-1975 פעם נוספת לכדורגלן השנה בהולנד. זוולה עלתה לליגה הבכירה ב-1978, וארבע שנים אחר כך פרש ישראל מקריירת משחק בגיל 40.
נפטר ב-1 ביולי 2025.
נבחרת הולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כששיחק ב-DWS אמסטרדם רק שני שחקני המועדון, יאן יונגבלוד השוער ודאן שרייברס, שיחקו עבור נבחרת הולנד. לקראת תחילת עונת 1964/65 ישראל הובא לנבחרת על ידי המאמן החדש שלה, דניס נוויל, וערך את הופעת הבכורה שלו ב-30 בספטמבר 1964 בהפסד 1–0 לבלגיה.
משנת 1971 מיעט לשחק עקב הפציעות שעבר ובמוקדמות מונדיאל 1974 לא היה שותף. כמעט 10 שנים לאחר הופעת בכורתו, הקריירה הלאומית שלו הסתיימה במונדיאל בגרמניה שם היה על תקן מחליף של ארי האן, ובמשחקו האחרון נכנס כמחליף של יוהאן ניסקנס שש דקות לפני סיום המשחק מול ברזיל באותו הטורניר. ישראל ערך בסך הכל במדיה 47 הופעות בהן כבש שלושה שערים, ובשבע מתוכן שימש כקפטן.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- DWS אמסטרדם
- אליפות הולנד: 1963/64
- אליפות הולנד (3): 1968/69, 1970/71, 1973/74
- הגביע ההולנדי: 1968/69
- גביע אירופה לאלופות: 1969/70
- גביע אופ"א: 1973/74
- הגביע הבין-יבשתי: 1970
- סגנית גביע העולם: 1974
- אישיים
- הכדורגלן ההולנדי של השנה (2): 1970, 1975
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות רומניה: 1991/92
- אל-ווחדה
- אליפות איחוד האמירויות: 2000/01
- הליגה השנייה בהולנד: 2002/03
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רינוס ישראל, באתר Transfermarkt
- רינוס ישראל, באתר WorldFootball.net
- רינוס ישראל, באתר National Football Teams
- רינוס ישראל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת הולנד – מונדיאל 1974 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 חילס • 2 האן • 3 ואן הנחם • 4 ואן ירסל • 5 ישראל • 6 יאנסן • 7 דה יונג • 8 יונגבלוד • 9 קייזר • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11 ו. ואן דה קרקהוף • 12 קרול • 13 ניסקנס • 14 קרויף • 15 רנסנברינק • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 סכרייברס • 19 סטריק • 20 סורביר • 21 טרייחטל • 22 ווס • מאמן: מיכלס |
||