ריפוי העיוור מלידה
הריפוי של העיוור מלידה הוא אחד מהנסים של ישו. בנס זה ישו מרפא קבצן עיוור ומחזיר לו את מאור עיניו, אך מחייב אותו קודם לרחוץ (כסמל להיטהרות מחטאיו) בברכת השילוח.
הסיפור בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוט מהבשורה על-פי יוחנן:
1 וַיְהִי בְּעָבְרוֹ וַיַּרְא אִישׁ וְהוּא עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ׃ 2 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ תַּלְמִידָיו לֵאמֹר רַבִּי מִי הַחֹטֶא הוּא אוֹ יֹלְדָיו כִּי נוֹלַד עִוֵּר׃ 3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא הוּא חָטָא וְלֹא יוֹלְדָיו אַךְ לְמַעַן יִגָּלוּ־בוֹ מַעַלְלֵי־אֵל׃ 4 עָלַי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי שֹׁלְחִי בְּעוֹד יוֹם יָבוֹא הַלַּיְלָה אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲשׂוֹת׃ 5 בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אוֹר הָעוֹלָם אָנִי׃ 6 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ זֹאת וַיָּרָק עַל־הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ טִיט מִן־הָרוֹק וַיִּמְרַח אֶת־הַטִּיט עַל־עֵינֵי הָעִוֵּר׃ 7 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹחַ הוּא שָׁלוּחַ וַיֵּלֶךְ וַיִּרְחַץ וַיָּבֹא וְעֵינָיו רֹאוֹת׃ 8 וַיֹּאמְרוּ שְׁכֵנָיו וַאֲשֶׁר רָאוּ אֹתוֹ לְפָנִים כִּי־עִוֵּר הוּא הֲלֹא הוּא הַיּשֵׁב וְשֹׁאֵל צְדָקָה׃ 9 אֵלֶּה אָמְרוּ כִּי־זֶה הוּא וְאֵלֶּה אָמְרוּ אַךְ־דּוֹמֶה לּוֹ וְהוּא אָמַר אֲנִי הוּא׃ 10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ׃ 11 וַיַּעַן וַיֹאמֶר אִישׁ אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט וַיִּמְרַח עַל־עֵינַי וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹחַ וָאֵלֵךְ וָאֶרְחַץ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינָי׃ 12 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאַיּוֹ וַיֹּאמֶר לֹא יָדָעְתִּי׃
הבשורה על-פי יוחנן פרק ט פסוקים 1–12 מספרים שישו ראה גבר שהיה עיוור מלידה. תלמידיו שאלו אותו: "רבי, מי חטא, האיש הזה או הוריו, שהוא נולד עיוור?"[1]. ענה על כך ישו:
- "לא האיש הזה וגם הוריו לא חטאו, אך כל זה נועד על מנת לגלות לעולם את גדולתו ותפארתו של אלוהים. הייעוד שלי כל עוד זה יום (ועדיין לא לילה - כלומר החושך הרוחני השורר בעולם), עלי לעשות את השליחות שאלוהים הטיל עלי. הלילה מגיע, כשאף אחד כבר לא יוכל לפעול. כל עוד אני בעולם, אני האור של העולם".
לאחר שאמר זאת, הוא ירק על האדמה, יצר מעט בוץ (טיט) מהעפר והרוק ומרח אותו על עיניו של האיש. באופן המזכיר את בריאת האדם כשאלוהים יצר אותו מעפר. ישו מייצר טיט מעפר ובורא "אדם חדש"[2]. "לך", הוא אמר לו, "רחוץ בברכת שילוח" (השם שילוח בא מהשורש של"ח "נשלח"). בתגובה האיש מציית והולך לשם, רוחץ בברכת השילוח וחוזר כשהוא רואה. במבנה של סיפור הנס מוטמעת סמליות העוברת בו כחוט השני. כשם שישו נשלח על ידי אלוהים להאיר את העולם, כן נשלח אותו קבצן עיוור (ראה יוחנן ה: 38; ח: 42; ט: 4; יג: 20) לברכת השילוח שמשמעותה "נשלח" לצורך קבלת הראייה, ובו בזמן כמו גם את התובנה[3], של הבאת אור לעולם האפל הזה[4].
שכניו של אותו קבצן עיוור ואחרים שראו אותו בעבר כקבצן עיוור, שאלו: "האם זה לא אותו אדם שהיה יושב ומקבץ נדבות?" היו שטענו שכן. אחרים אמרו, "לא, הוא רק נראה כמוהו." שתי המסקנות נכונות. הוא אותו אדם ובאותה מידה הוא גם ולא אותו אדם; הוא אכן אותו האיש העיוור שהיה יושב ומקבץ נדבות, ובכל זאת הוא כבר אדם אחר, אדם חדש [5]. אולם הוא עצמו [הקבצן העיוור, האיש שנרפא] התעקש "אני אותו האיש", או בפשטות, "אני הוא" [6].
"כיצד זה נפקחו עיניך אם כן?" הם שאלו. והוא ענה, "האיש שהם מכנים "ישוע" עשה זאת, הוא מרח מעט טיט על עיניי. הוא אמר לי ללכת לרחוץ בברכת השילוח. אז הלכתי לשם, רחצתי ומאז אני יכול לראות."
"היכן האיש הזה?" הם שאלו אותו. "אינני יודע," הוא ענה.
בנס זה מדגים ישו את התואר אור העולם על עצמו ככתוב ביוחנן ט: 5, באומרו:[7]
- "בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם, אוֹר הָעוֹלָם אָנִי"
פסקה זו מובילה אל יוחנן פרק ט פסוק 39, ששם מסביר ישו באופן מטפורי שהוא הגיע לעולם הזה, על מנת שהעיוורים יוכלו לראות[7]. וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי בָאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לָדִין לְמַעַן יִרְאוּ הַעִוְרִים וְהָרֹאִים יִהְיוּ לְעִוְרִים"
מסורת נוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסורת הנוצרית, הן הקתולית והן האורודוקסית המזרחית, שמו של האיש היה סליודוניוס (Celidonius), שעל פי מסורת זו היה מייסד הכנסייה הקתולית בנימס צרפת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פ. נ'ון מלדאו, המשיח בשתי הבריתות, 1956, 1969, 1998, קרן אחוה משיחית, ISBN 965-447-053-5
- ריסטו סנטלה, המשיח בתנ"ך - לאור ספרי חז"ל, 1980, 1984, דפוס ינץ בע"מ
- ריסטו סנטלה, המשיח בברית החדשה - לאור ספרי חז"ל, 1984, דפוס ינץ בע"מ
- פ. לבר טוב, בן האדם - חיי ישוע המשיח ופעליו, 1968, הוצאת דולפין
- הראלד פלש, איך נכיר את המשיח, 1972, מרכז לכתבי הקדש הר הזיתים
- רוברט ליאו אודום, משיח ישראל שמוצאותיו מקדם, המכון למורשת ישראל, ניו יורק ירושלים
- אנטוני בזארד, זהותו של המשיח - מחקר שנועד לסייע בשיקום האמונה בכתובים, 2002, דפוס אאא חיפה
- ד"ר ארנולד ג. פרוכטנבאום, הנבואות המשיחיות בתנ"ך - עיון בנבואות על ביאת המשיח הראשונה, 2009, קרן אחוה משיחית, דפוס ינץ בע"מ, ISBN 978-965-447-170-1
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Biblegateway John 9:1–12". Biblegateway.com. נבדק ב-2018-04-18.
- ^ Jonathan Bishop, “Encounters in the New Testament,” in Literary Interpretations of Biblical Narratives, ed. Kenneth R. R. Gros Louis, 2 vols. (Nashville: Abingdon, 1974-1982), 2:285-94 at 2:287.
- ^ James L. Resseguie, Narrative Criticism of the New Testament: An Introduction (Grand Rapids, MI: Baker Academic, 2005), 149.
- ^ Andy M. Reimer, “The Man Born Blind: True Disciple of Jesus,” In Character Studies in the Fourth Gospel: Narrative Approaches to Seventy Figures in John, ed. Steven A. Hunt, D. Francois Tolmie et al (Grand Rapids, MI: Eerdmans, 2016), 428-438, at 432.
- ^ Paul Duke, Irony in the Fourth Gospel (Atlanta: John Knox, 1985), 119; Resseguie, The Strange Gospel: Narrative Design and Point of View in John (Leiden: Brill, 2001), 141; J. Warren Holleran, “Seeing the Light: A Narrative Reading of John 9,” ETL 69 (1993): 5-26, 354-82, at 361.
- ^ Bishop, 288.
- ^ 1 2 Matera, Frank J. New Testament Christology. Louisville, Ky. : Westminster John Knox Press, 1999, 235.
