ריצ'רד ג'וול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד ג'וול
Richard Jewell
אין תמונה חופשית
לידה 17 בדצמבר 1962
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוגוסט 2007 (בגיל 44)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע guard, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריצ'רד אלנסוורת ג'וולאנגלית: Richard Allensworth Jewell; נולד כריצ'רד ווייט; 17 בדצמבר 196229 באוגוסט 2007) היה קצין משטרה אמריקאי ומאבטח. בעת שעבד כמאבטח של AT&T, נודע בעקבות תקרית הפצצת הפארק האולימפי באולימפיאדת הקיץ 1996 באטלנטה, ג'ורג'יה.[1] ג'וול גילה תרמיל מלא בשלוש פצצות צינור בשטח הפארק והזהיר את המשטרה וסייע בפינוי האזור לפני שהתפוצצה הפצצה ובכך הציל אנשים רבים מפציעה או מוות. תחילה התקשורת היללה אותו כגיבור, אך מאוחר יותר הפך לחשוד, לפני שבסופו של דבר חשדו נוקה. המקרה של ג'וול הפך לדוגמה לנזק שעלול להיגרם על ידי התקשורת על בסיס הטיה.[2]

אף על פי שמעולם לא הואשם, הוא עבר "משפט תקשורתי" שהשפיע מאוד על חייו האישיים והמקצועיים. בסופו של דבר, ג'וול אומנם נוקה לחלוטין לאחר שמאוחר יותר נלכד אריק רודולף, שזוהה בתור המחבל שהטמין את הפצצות.[3][4] בשנת 2006 הודה המושל סאני פרדו בפומבי והודה מטעם מדינת ג'ורג'יה לג'וול על שהציל את חיי הנוכחים באולימפיאדה.[5] ג'וול נפטר ב-29 באוגוסט 2007 מאי ספיקת לב כתוצאה מסיבוכי סוכרת בגיל 44.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואל נולד בשם ריצ'רד ווייט בדנוויל, ג'ורג'יה, בנה של בובי, רכזת תביעות ביטוח, ורוברט ארל ווייט, שעבד בחברת הרכב שברולט. הוריו של ריצ'רד התגרשו כשהיה בן ארבע. אמו התחתנה בשנית, לג'ון ג'וול, מנהל ביטוח, שאימץ את ריצ'רד. ריצ'רד היה נשוי לדיינה ג'וול.

ההפצצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק האולימפי עוצב כ"כיכר העיר "של האולימפיאדה, ואלפי צופים התכנסו להופעה מאוחרת. זמן מה לאחר חצות, ב-27 ביולי 1996, אריק רוברט רודולף, מחבל שהפציץ אחר כך מועדון לילה הומוסקסואלי ושתי מרפאות להפלות, שתל תרמיל ירוק ובו מטעני צינור עמוסים בחיווט מתחת לספסל. ג'וול עבד כמאבטח באירוע. הוא גילה את התיק והזהיר את אנשי לשכת החקירות הפדרלית בג'ורג'יה. תגלית זו קרתה תשע דקות לפני שרודולף התקשר למוקד 911 להתריע על הפצצה. ג'וול ומאבטחים אחרים החלו בפינוי האזור המיידי כדי שחוליית נטרול הפצצות תוכל לחקור את החבילה החשודה. הפצצה התפוצצה כעבור 13 דקות והרגה את אליס הות'ורן ופצעה יותר ממאה נוספים. צלם מת גם מהתקף לב בעת שרץ לסקר את האירוע.

החקירה והבהלה התקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיווחים חדשותיים מוקדמים היללו את ג'וול כגיבור על שעזר בפינוי האזור לאחר שאיתר את החבילה החשודה. כעבור שלושה ימים חשף עיתון ה-The Atlanta Journal-Constitution כי ה-FBI מתייחס אליו כאל חשוד אפשרי, זאת בהתבסס על פרופיל פלילי של "מפגע בודד". במשך השבועות הבאים, אמצעי התקשורת התמקדו בו באגרסיביות כאשם אפשרי ותייגו אותו כחשוד, תוך שהם מספרים על חייו כדי להתאים לפרופיל "המפגע הבודד" שהודבק על ידי ה-FBI. התקשורת תיארה, בדרגות שונות, את ג'ואל כקצין אכיפת חוק כושל שאולי שתל את הפצצה כדי שיוכל "למצוא" אותה ולהיות גיבור.[2]

מחקירת משרד המשפטים על התנהלות ה-FBI נמצא שלשכת החקירות הפדרלית ניסה לתמרן את ג'וול כדי שיוותר על זכויותיו החוקתיות, בכך שאמרו לו שהוא משתתף בסרט הכנה בנושא גילוי פצצות, אף על פי שהדו"ח הסיק כי "אין הפרה מכוונת של זכויותיו האזרחיות של אדון ג'וול ושום התנהגות בלתי הולמת פלילית "התרחשה.[6][7][8]

בהתייחסו אל ה-יונבומבר, ג'יי לנו כינה אותו "אונה-אידיוט".[9] אזכורים אחרים תיארוהו כ"אונה-בובי"[10] (על שם אמו) ו"אונה-מאמא". ג'ואל מעולם לא הואשם רשמית, אך ה- FBI ערך חיפושים בביתו ביסודיות ובפומבי פעמיים, חקר את מקורביו, חקר את הרקע שלו וערך מעקב במשך 24 שעות ביממה. הלחץ הוקל רק לאחר שפרקליטיו של ג'וול שכרו סוכן לשעבר של ה-FBI כדי לנהל פוליגרף שג'וול עבר בהצלחה.[2]

באוקטובר 1996 חוקר הפרקליטות קנט אלכסנדר, במעשה חריג ביותר, שלח לג'וול מכתב שניקה אותו רשמית, ובו נאמר "על סמך הראיות שפותחו עד כה... ריצ'רד ג'וול לא נחשב למטרה לחקירה פלילית פדרלית בנושא ההפצצה ב-27 ביולי 1996, בפארק האולימפי באטלנטה".[11]

תביעות לשון הרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שזוכה, ג'וול הגיש שורה של תביעות נגד כלי התקשורת שלטענתו השמיצו אותו, בעיקר NBC News ו-The Atlanta Journal-Constitution והתעקש לקבל מהם התנצלות רשמית. ל. לין ווד היה עורך הדין הראשי בכל תיקי הדיבה של ג'וול.[2][12][13][14]

בשנת 2006, אמר ג'וול כי התביעה אינה נוגעת לכסף וכי הרוב המכריע של הרווחים עברו לעורכי דין או מיסים. הוא אמר שהתביעה נועדה להשיג את ניקוי שמו מהחשדות שהוטלו עליו.[2]

ריצ'רד ג'וול נגד מכללת פיידמונט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וול הגיש תביעה נגד מעסיקו לשעבר במכללת פיידמונט, נשיא המכללה ריימונד קליר ודובר המכללה סקוט רולס.[13] סנגוריו של ג'וול טענו כי קלייר התקשר ל-FBI ודיבר עם עיתוני אטלנטה וסיפק להם מידע כוזב על ג'וול ותנאי העסקתו שם כמאבטח.[12]

מכללת פיידמונט הסתפקה במתן סכום שלא פורסם.[15]

ריצ'רד ג'וול נגד NBC[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וול תבע את NBC News בגין הצהרה של הכתב טום ברוקוו שבה נאמר כי "ההשערה היא שה-FBI קרוב לפתוח תיק... [וכי] כנראה שיש להם מספיק [חומר] כדי לעצור אותו כרגע, כנראה מספיק להעמידו לדין, אך תמיד יש צורך שיהיה מספיק כדי להרשיע אותו. במקרה זה ישנם עדיין כמה חורים".[16] אף על פי שב-NBC דבקו באמירות אלה שהתבררו כלא נכונות, הרשת הסכימה לשלם פיצוי בסך 500,000 דולר.[13]

ריצ'רד ג'וול נגד ניו יורק פוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 ביולי 1997 תבע ג'וול את "הניו יורק פוסט" בסכום של 15 מיליון דולר, בטענה כי העיתון הציג אותו במאמרים, תצלומים וקריקטורה מערכתית כאדם "סוטה" עם "היסטוריה תעסוקתית ביזארית" שהיה ככל הנראה אשם בהפצצה.[17] בסופו של דבר העיתון הסתפק בתשלום סכום שלא פורסם.[18]

ריצ'רד ג'וול נגד מיזמי קוקס (הבעלים של The Atlanta Journal-Constitution)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וול תבע גם את העיתון Atlanta Journal-Constitution, זאת לאחר שהעיתון פרסם ידיעה לפיה ה-FBI חושד כי המאבטח 'הגיבור' הטמין את הפצצה, מה שהביא בהמשך להכפשה התקשורתית נגד ג'וול.[14] במאמר אחד, העיתון השווה את המקרה של ריצ'רד ג'וול לזה של הרוצח הסדרתי וויין ויליאמס.[16][19]

העיתון היה הנאשם היחיד שלא הסכים לשלם פיצויים. התביעה נותרה תלויה ועומדת במשך מספר שנים, לאחר שנבחנה פעם אחת על ידי בית המשפט העליון בג'ורג'יה והפכה לחלק חשוב בפסיקה ביחס לשאלה האם ניתן לכפות על עיתונאים לחשוף את מקורותיהם. יורשיו של ג'וול המשיכו ללחוץ לפסיקת התיק גם לאחר מותו של ג'וול, אולם ביולי 2011 נדחו בסופו של דבר כל טענותיהם על ידי בית הדין לערעורים. בית המשפט הגיע למסקנה כי "מכיוון שהמאמרים במלואם היו נכונים במהותם בעת פרסומם - אף על פי שחשדותם של החוקרים נחשבו בסופו של דבר כבלתי מבוססים - הם אינם יכולים להוות בסיס לתביעה על הוצאת שם רע."[20]

CNN[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שרשת CNN שילמה פיצויים, ברשת טענו שהכיסוי התקשורתי שלה היה "הוגן ומדויק".[21]

לאחר הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1997 הביע התובעת הכללית, ג'נט רנו, כשנשאלה על ידי כתבת בכנס החדשות השבועי הקבוע שלה, צער על הדלפת חקירת ה-FBI לתקשורת שהובילה להכפשה הרחבה. היא התנצלה ואמרה, "אני מצטערת מאוד שזה קרה. אני חושבת שאנחנו חייבים לו התנצלות. אני מצטערת על הדליפה."[22]

בנוסף, בשנת 1997, ג'וול הופיע בפומבי בקולנוע ובטלוויזיה. הוא הופיע בסרטו של מייקל מור מ-1997, הגדול. הוא גם הופיע בהופעת אורח בפרק מ-27 בספטמבר 1997 של סאטרדיי נייט לייב, בו הוא התנגד בבדיחות לב להצעות שהוא אחראי למותם של האם תרזה והנסיכה דיאנה.[23]

ב-4 ביולי 2001 נבחר ג'וול להיות שר הטקס במצעד יום העצמאות שנערך בכרמל, אינדיאנה, שנושאו היה "גיבורים שלא הוכרו".

ב-13 באפריל 2005, ג'וול נוקה מחשד לחלוטין כאשר אריק רודולף הודה באשמתו בביצוע הפיגוע בפארק האולימפי, כמו גם בשלושה פיגועים נוספים בדרום. ב-1 באוגוסט 2006 מושל ג'ורגיה סאני פרדו הילל את ג'וול על מאמצי ההצלה שלו במהלך הפיגוע.[24][25]

ג'וול עבד בעבודות אכיפת חוק שונות, כולל כקצין משטרה בפנדרגרס, ג'ורג'יה. הוא עבד כסגן שריף במחוז מריוות'ר, ג'ורג'יה עד מותו. הוא גם נשא נאומים במכללות שונות על מעשהו.[2] בכל יום השנה להפצצה עד מחלתו ומותו בסופו של דבר, הוא היה מניח ורד באופן פרטי על במת הפארק האולימפי, שם מתה אליס הות'ורן.[26] ג'וול מת ב-29 באוגוסט 2007, בגיל 44. הוא סבל ממחלת לב קשה, מחלת כליות וסוכרת.[5]

בדצמבר 2019 יצא לאקרנים הסרט ריצ'רד ג'וול, המבוסס על המאמר "סיוט אמריקאי: הבלדה על ריצ'רד ג'וול" מ-1997 שפורסם במגזין "Vanity Fair"[27], בהפקתו ובימויו של קלינט איסטווד. בכיכובם של פול וולטר האוזר בתפקיד ג'וול וסם רוקוול כעורך דינו.

ישנו גשר קטן שנקרא לכבודו של ג'וול מזרח לכביש 82 בין סימני הרוחק 15 ו-16 (במעבר מווייקרוס לטיפטון).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Ballad of Richard Jewell". Vanity Fair. 1 בפברואר 1997. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2016. 
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Weber, Harry R. (30 באוגוסט 2007). "Former Olympic Park Guard Jewell Dies". Associated Press in The Washington Post. Security guard Richard Jewell was initially hailed as a hero for spotting a suspicious backpack and moving people out of harm's way just before a bomb exploded, killing one and injuring 111 others. But within days, he was named as a suspect in the blast. 
  3. ^ "Anthrax Investigation (online chat with Marilyn Thompson, Assistant Managing Editor, Investigative)". Washington Post. 3 ביולי 2003. 
  4. ^ National Journal Global Security Newswire (13 באוגוסט 2002). "Anthrax: FBI Denies Smearing Former US Army Biologist". אורכב מ-המקור ב-April 19, 2005. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2006. 
  5. ^ 1 2 Sack, Kevin (30 באוגוסט 2007). "Richard Jewell, 44, Hero of Atlanta Attack, Dies". New York Times. Richard A. Jewell, whose transformation from heroic security guard to Olympic bombing suspect and back again came to symbolize the excesses of law enforcement and the news media, died Wednesday at his home in Woodbury, Ga. He was 44. The cause of death was not released, pending the results of an autopsy that will be performed Thursday by the Georgia Bureau of Investigation. But the coroner in Meriwether County, about 60 miles southwest of here, said that Mr. Jewell died of natural causes and that he had battled serious medical problems since learning he had diabetes in February. 
  6. ^ Sack, Kevin (9 באפריל 1997). "U.S. Says F.B.I. Erred in Using Deception in Olympic Bomb Inquiry". The New York Times. 
  7. ^ "Jewell wants probe of FBI investigation". CNN. 30 ביולי 1997. 
  8. ^ "The Activities of the Federal Bureau of Investigation (Part III)". House of Representatives, Subcommittee on Crime, Committee on the Judiciary,. 30 ביולי 1997. 
  9. ^ "60 Minutes II: Falsely Accused". 60 Minutes II (CBS Worldwide). 26 ביוני 2002. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2006. 
  10. ^ Corliss, Richard (24 ביוני 2001). "Time Magazine: From Fame To Infamy". TIME Magazine (TIME). בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2007. 
  11. ^ "Jewell cleared of Olympic park bombing". CNN. 26 באוקטובר 1996. 
  12. ^ 1 2 "Ex-Suspect in Bombing Sues Newspapers, College; Jewell's Libel Claim Seeks Unspecified Damages". Washington Post. 29 בינואר 1997. אורכב מ-המקור ב-October 20, 2012. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2008. 
  13. ^ 1 2 3 "Jewell sues newspapers, former employer for libel". CNN. 28 בינואר 1997. 
  14. ^ 1 2 CBS, "60 Minutes II: Falsely Accused," "CBS," June 26, 2002
  15. ^ "Jewell settles with college". Lakeland Ledger. 27 באוגוסט 1997. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2010. 
  16. ^ 1 2 Ostrow, Ronald J. (13 ביוני 2000). "Richard Jewell Case Study". Columbia University. 
  17. ^ Jones, Dow (24 ביולי 1997). "Richard Jewell Files Suit Against The Post". The New York Times. 
  18. ^ Weber, Harry (30 באוגוסט 2007). "Former Olympic Park guard Jewell dies". USA Today. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2013. 
  19. ^ Fennessy, Steve (1 באוגוסט 2001). "The wheels of justice - After five years, Richard Jewell v. AJC a long way from over". Creative Loafing. 
  20. ^ Bryant v. Cox Enterprises, Inc., 311 Ga. App. 230 (Ga. Ct. App. 2011).
  21. ^ Fox, James Alan (17 בספטמבר 2009). "Commentary: Don't name 'person of interest' - CNN". CNN. 
  22. ^ "Reno to Jewell: 'I regret the leak'". CNN. 31 ביולי 1997. 
  23. ^ "Saturday Night Live: Weekend Update Segment - Richard Jewell". NBC. 
  24. ^ "Jewell Finally Honored As A Hero | wgrz.com". Gannett via WGRZ. 2 באוגוסט 2006. בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2012. (הקישור אינו פעיל)
  25. ^ Perdue, Sonny (1 באוגוסט 2006). "Governor Perdue Commends Richard Jewell". Office of the Governor of the State of Georgia. אורכב מ-המקור ב-2012-03-20. בדיקה אחרונה ב-4 באוקטובר 2019. The bottom line is this – Richard Jewell's actions saved lives that day. He deserves to be remembered as a hero," said Governor Sonny Perdue. "As we look back on the success of the Olympics games and all they did to transform Atlanta, I encourage Georgians to remember the lives that were spared as a result of Richard Jewell's actions." 
  26. ^ Weber, Harry R. (4 בספטמבר 2007). "Former security guard Richard Jewell memorialized a hero". PoliceOne.com. The Associated Press. 
  27. ^ Brenner, Marie. "American Nightmare: The Ballad of Richard Jewell".