ריצ'רד פוזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריצ'רד פוזנר

ריצ'רד אלן פוזנראנגלית: Richard Allen Posner; נולד ב-11 בינואר 1939) הוא משפטן יהודי-אמריקאי, שופט בבית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השביעי[1] ופרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו.

שמו של פוזנר ידוע בעולם כאחד מאבות תורת הניתוח הכלכלי של המשפט, בספרים ומאמרים שכתב, וכן כמחבר ספרים משפיעים על משפט, ביטחון לאומי ואינטלקטואלים ציבוריים. משנת 2004, פוזנר, יחד עם הכלכלן זוכה פרס נובל גארי בקר, חיבר בלוג משפטי בעל תהודה ציבורית, The Becker-Posner Blog שכתיבתו נקטעה בסוף שנת 2014 עקב מותו של בקר. שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, סמואל אליטו קרא לו "האיש החכם ביותר בעולם".[2]

לפוזנר דעות רבות שנחשבות ליוצאות דופן. בין השאר, מאמין הוא בשוק לזכויות הוריות, מה שמבקריו מכנים "מכירת תינוקות", ובכך ששלטון החוק הוא אלמנט שניתן לוותר עליו[3].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר נולד בניו יורק למשפחה יהודית. הוא קיבל תואר ראשון באנגלית בהצטיינות יתירה מאוניברסיטת ייל ב-1959 והמשיך ללימודי משפטים בהרווארד אשר אף אותם סיים בהצטיינות יתירה ב-1962. בתקופה זו היה עורך כתב העת המשפטי של הרווארד. הוא התמחה אצל שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית ויליאם ברנן ואחר כך עבד כיועץ משפטי לראש ועדת הסחר הפדרלית (Federal Trade Commission), גוף שלימים טען שצריך לבטלו. הוא המשיך לעבוד במחלקת המשפטים של ארצות הברית במשרדו של הפרקליט הראשי (Solicitor General) ת'ורגוד מרשל.

ב-1968 מונה למשרת הוראה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד וב-1969 עבר לאוניברסיטת שיקגו, שם הוא מלמד במשרה חלקית. הוא ייסד את כתב העת "Journal of Legal Studies" ב-1972. ב-1981 מונה על ידי נשיא ארצות הברית רונלד רייגן כשופט בבית המשפט לערעורים.

בשנת 1982 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ובשנת 1987 נבחר כחבר האקדמיה הבריטית.

ריצ'רד פוזנר נשוי ואב לשני בנים. אחד מהם, אריק פוזנר, מכהן גם הוא גם כמרצה למשפטים באוניברסיטת שיקגו, ובלוגר בעבור המגאזין סלייט.

פרגמטיזם והביקורת על הפילוסופיה המוסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר ידוע בשל ביקורתו על פילוסופים של המוסר בכלל ועל אינטלקטואליים ציבוריים בפרט. בספרו The Problematics of Moral and Legal Theory, פוזנר מבקר בחריפות פילוסופים של המוסר, כדוגמת עמנואל קאנט, ג'ון רולס ורונלד דבורקין, וטוען שהפילוסופיה המוסרית שלהם אינה מסוגלת ואינה צריכה לשכנע איש, ושהיא אינה יותר ממסווה להעדפות הפוליטיות שלהם. פוזנר טוען שפילוסופים מוסריים טועים באמונתם שלשאלות מוסריות יש תשובות אובייקטיביות. מול פילוסופיה מוסרית, פוזנר מעמיד כאלטרנטיבה את הפרגמטיזם (או את הסגנון שלו של פרגמטיזם, מכיוון שהוא אומר ש"המונח מכסה חטאים רבים"), הדוגל בחיפוש אחר תשובות תוך תשומת לב מרבית לעובדות ולא למטאפיזיקה.

המלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר הוא מבקר של הוועדה לחקר אירועי ה-11 בספטמבר, ומתנגד לגישה לאיסוף מודיעין שקוראת להקמת "צאר מודיעין" (Intelligence Czar). פוזנר טוען שארצות הברית זקוקה ליותר תחרות בין גופי המודיעין שלה, ולא להפחתה בתחרות ביניהם ולקול אחיד. ביקורתו של פוזנר על הוועדה התפרסמה בניו יורק טיימס, ולאחר מכן הוא הרחיב את הביקורת בספרו "Preventing Surprise Attack". פוזנר כתב שני ספרים נוספים על המודיעין האמריקני והמלחמה בטרור, "Uncertain Shield", שהתמקד בכישלון המודיעיני לקראת המלחמה בעיראק, ו-"Countering Terrorism".

פוזנר והאקטיביזם השיפוטי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל התפרסם פוזנר, בין היתר, בעקבות סקירה ביקורתית מאוד שפרסם באפריל 2007 בעיתון ניו ריפבליק, על ספרו של אהרן ברק, "שופט בחברה דמוקרטית", ועל דרכו של ברק בכלל.[4] בחודש דצמבר 2007 ביקר פוזנר בישראל וקיים דיון-עימות עם אהרון ברק באוניברסיטה העברית בהר הצופים. הביקורת של פוזנר פורסמה שוב כחלק מספרו "כיצד חושבים שופטים" (How Judges Think), אשר כולל בין השאר ביקורות על ספר של שופט בית המשפט העליון האמריקני סטיבן ברייר. בספרו זה ציין בהתרסה, כי השופט אהרן ברק אינו רואה עצמו כפוף למחוקק באופן אבסולוטי ואף לא יחסי, אלא בדרך של הסתכלות על החוק כטיוטה ראשונית בלבד; כלומר, כנקודת מוצא ולא כנקודת סיום. פוזנר כינה את ברק "פיראט שיפוטי" (legal buccaneer), מונח שבו השתמש בעבר כדי לתאר את השופט האמריקני ג'ון מרשל, וטען שייתכן כי ישראל הייתה זקוקה לאקטיביזם שיפוטי מסוגו של ברק.

השימוש במשפט השוואתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפתו של פוזנר על ברק היא חלק מתפיסה רחבה יותר שלו, ושל משפטנים שמרנים אחרים, אשר מתנגדת לתת לפסיקות של בתי משפט זרים מעמד בשיטת המשפט האמריקנית. פוזנר רואה באזכור של פסיקה זרה כתקדים מעשה אנטי-דמוקרטי, מאחר שבתי משפט זרים אינם חלק מהמערכת המשפטית האמריקנית.[5]

גישה זו למשפט ההשוואתי דומה לגישתה של נשיאת בית המשפט העליון בישראל, דורית ביניש, אשר על פיה "מובן כי המבט ההשוואתי אינו מחייב אותנו בעיצוב דוקטרינה המתאימה לשיטתנו, וההפניה אל שיטות משפט הדומות בבסיסן לשיטתנו אנו היא אך לשם הרחבת הדעת והפקת לקחים מניסיונן של מדינות אלו, ככל שניסיון זה רלוונטי לצורכי המציאות המשפטית בישראל" (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי).

המשבר הכלכלי של 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר הגיב למשבר הכלכלי של 2008 בשורה של דרכים, כולל מאמרים בעיתונות ופוסטים בבלוג המשותף לו ולגארי בקר. הוא גם פרסם ספר, "כישלון של קפיטליזם: המשבר של 08' וההתדרדרות שבעקבותיו", אשר בו טען שהמשבר הוא כישלון של השוק החופשי. הספר זכה לתשומת לב רבה ולביקורות בעיתונים המובילים, כאשר תשומת הלב התמקדה בכך שפוזנר, איש הימין הכלכלי, מבקר את השוק החופשי. פוזנר פתח בלוג מיוחד אשר בו הוא מתעתד "לעדכן" את ספרו. לאחר מכן כתב ספר נוסף על אותו נושא, "משברה של הדמוקרטיה הקפיטליסטית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד פוזנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ United States Court of Appeals for the Seventh Circuit בית משפט לערעורים פדרלי האחראי לאילינוי, אינדיאנה וויסקונסין.
  2. ^ Supreme Court Argument Report: Voting, Consenting and Sentencing
  3. ^ Sounding Off, a review of Richard Posner's Public Intellectuals
  4. ^ יובל יועז, שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק - מעין שודד-ים משפטי, באתר הארץ - סקירה של ביקורתו של פוזנר על ברק
  5. ^ מתוך מאמר של פוזנר במגזין Legal Affairs