ריצ'רד פוזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד פוזנר
Richard Posner
לידה 11 בינואר 1939 (בן 85)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תחומי מחקר דין, legal theory, justice and judicial activities, פילוסופיה של המשפט עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים Judge of the United States Court of Appeals for the Seventh Circuit עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eric Posner עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Clarivate Citation Laureates (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד אלן פוזנר (בשם מלא באנגלית: Richard Allen Posner; נולד ב-11 בינואר 1939) הוא משפטן יהודי-אמריקאי, שופט לשעבר בבית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים של ארצות הברית ופרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו.

שמו של פוזנר ידוע בעולם כאחד מאבות תורת הניתוח הכלכלי של המשפט, בספרים ומאמרים שכתב, וכן כמחבר ספרים משפיעים על משפט, ביטחון לאומי ואינטלקטואלים ציבוריים. משנת 2004, פוזנר, יחד עם הכלכלן זוכה פרס נובל גארי בקר, חיבר בלוג משפטי בעל תהודה ציבורית, The Becker-Posner Blog שכתיבתו נקטעה בסוף שנת 2014 עקב מותו של בקר. שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, סמואל אליטו קרא לו "האיש החכם ביותר בעולם"[1].

על פי כתב העת המשפטי "The Journal of Legal Studies", פוזנר הוא המשפטן המצוטט ביותר של המאה ה-20, עם למעלה מ-145 אלף ציטוטים[2].

לפוזנר רעיונות רבים שנחשבים ליוצאי דופן. בין השאר, הוא מאמין בשוק לזכויות הוריות, מה שמבקריו מכנים "מכירת תינוקות", ובכך ששלטון החוק הוא אלמנט שניתן לוותר עליו[3].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר נולד בניו יורק למשפחה יהודית. הוא קיבל תואר ראשון באנגלית בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת ייל ב-1959 והמשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד, שגם אותם סיים בהצטיינות יתרה ב-1962. בתקופה זו היה עורך כתב העת המשפטי של הרווארד. הוא התמחה אצל שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית ויליאם ברנן ואחר כך עבד כיועץ משפטי לראש ועדת הסחר הפדרלית (Federal Trade Commission), גוף שלימים טען שצריך לבטלו. הוא המשיך לעבוד במחלקת המשפטים של ארצות הברית במשרדו של הפרקליט הראשי (Solicitor General) ת'ורגוד מרשל.

ב-1968 מונה למשרת הוראה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד וב-1969 עבר לאוניברסיטת שיקגו, שם הוא מלמד במשרה חלקית. הוא ייסד את כתב העת "Journal of Legal Studies" ב-1972. ב-1981 מונה על ידי נשיא ארצות הברית רונלד רייגן כשופט בבית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים. ב-1 בספטמבר 2017 הודיע במפתיע על פרישה למחרת היום מכס השיפוט.

בשנת 1982 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ובשנת 1987 נבחר כחבר האקדמיה הבריטית.

ריצ'רד פוזנר נשוי ואב לשני בנים. אחד מהם, אריק פוזנר, מכהן גם הוא גם כמרצה למשפטים באוניברסיטת שיקגו, ובלוגר בעבור המגזין סלייט.

פרגמטיזם והביקורת על הפילוסופיה המוסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר ידוע בביקורתו על פילוסופים של המוסר בכלל ועל אינטלקטואלים ציבוריים בפרט. בספרו The Problematics of Moral and Legal Theory, פוזנר מבקר בחריפות פילוסופים של המוסר, כדוגמת עמנואל קאנט, ג'ון רולס ורונלד דבורקין, וטוען שהפילוסופיה המוסרית שלהם אינה מסוגלת ואינה צריכה לשכנע איש, ושהיא אינה יותר ממסווה להעדפות הפוליטיות שלהם. פוזנר טוען שפילוסופים של המוסר טועים באמונתם שלשאלות מוסריות יש תשובות אובייקטיביות. מול פילוסופיה מוסרית, פוזנר מעמיד כאלטרנטיבה את הפרגמטיזם (או את הסגנון שלו של פרגמטיזם, מכיוון שהוא אומר ש"המונח מכסה חטאים רבים"), הדוגל בחיפוש אחר תשובות תוך תשומת לב מרבית לעובדות ולא למטאפיזיקה.

המלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר מתח ביקורת על הוועדה לחקר אירועי ה-11 בספטמבר, ומתנגד לגישה לאיסוף מודיעין שקוראת להקמת "צאר מודיעין" (Intelligence Czar). פוזנר טוען שארצות הברית זקוקה ליותר תחרות בין גופי המודיעין שלה, ולא להפחתה בתחרות ביניהם ולקול אחיד. ביקורתו של פוזנר על הוועדה התפרסמה בניו יורק טיימס, ולאחר מכן הוא הרחיב את הביקורת בספרו "Preventing Surprise Attack". פוזנר כתב שני ספרים נוספים על המודיעין האמריקני והמלחמה בטרור, "Uncertain Shield", שהתמקד בכישלון המודיעיני לקראת המלחמה בעיראק, ו-"Countering Terrorism".

פוזנר והאקטיביזם השיפוטי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל התפרסם פוזנר, בין היתר, בעקבות סקירה ביקורתית מאוד שפרסם באפריל 2007 בעיתון ניו ריפבליק, על ספרו של אהרן ברק, "שופט בחברה דמוקרטית", ועל דרכו של ברק בכלל[4][5]. בחודש דצמבר 2007 ביקר פוזנר בישראל וקיים דיון-עימות עם אהרון ברק באוניברסיטה העברית בהר הצופים. הביקורת של פוזנר פורסמה שוב כחלק מספרו "כיצד חושבים שופטים" (How Judges Think), שכולל בין השאר ביקורות על ספר של שופט בית המשפט העליון האמריקני סטיבן ברייר. בספרו זה טען פוזנר כי השופט אהרן ברק אינו רואה עצמו כפוף למחוקק באופן אבסולוטי ואף לא יחסי, אלא בדרך של הסתכלות על החוק כטיוטה ראשונית בלבד; כלומר, כנקודת מוצא ולא כנקודת סיום. פוזנר כינה את ברק "פיראט שיפוטי" (legal buccaneer), מונח שבו השתמש בעבר כדי לתאר את השופט האמריקני ג'ון מרשל.

השימוש במשפט השוואתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפתו של פוזנר על ברק היא חלק מתפיסה רחבה יותר שלו, ושל משפטנים שמרנים אחרים, שמתנגדת לתת לפסיקות של בתי משפט זרים מעמד בשיטת המשפט האמריקנית. לשיטתו של פוזנר, אזכור של פסיקה זרה כתקדים הוא מעשה אנטי-דמוקרטי, מאחר שבתי משפט זרים אינם חלק מהמערכת המשפטית האמריקנית[6].

גישה זו למשפט ההשוואתי דומה לגישתה של נשיאת בית המשפט העליון בישראל לשעבר, דורית ביניש, שכתבה: "מובן כי המבט ההשוואתי אינו מחייב אותנו בעיצוב דוקטרינה המתאימה לשיטתנו, וההפניה אל שיטות משפט הדומות בבסיסן לשיטתנו אנו היא אך לשם הרחבת הדעת והפקת לקחים מניסיונן של מדינות אלו, ככל שניסיון זה רלוונטי לצורכי המציאות המשפטית בישראל"[7].

המשבר הכלכלי של 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוזנר הגיב למשבר הכלכלי של 2008 בשורה של דרכים, כולל מאמרים בעיתונות ופוסטים בבלוג המשותף לו ולגארי בקר. הוא גם פרסם ספר, "כישלון של קפיטליזם: המשבר של 08' וההתדרדרות שבעקבותיו", שבו טען שהמשבר הוא כישלון של השוק החופשי. הספר זכה לתשומת לב רבה ולביקורות בעיתונים המובילים, כאשר תשומת הלב התמקדה בכך שפוזנר, איש הימין הכלכלי, מבקר את השוק החופשי. פוזנר פתח בלוג מיוחד שבו הוא מתעתד "לעדכן" את ספרו. לאחר מכן כתב ספר נוסף על אותו נושא, "משברה של הדמוקרטיה הקפיטליסטית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד פוזנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Supreme Court Argument Report: Voting, Consenting and Sentencing
  2. ^ Richard A. Posner, scholar.google.com
  3. ^ Sounding Off, a review of Richard Posner's Public Intellectuals
  4. ^ ריצ'רד פוזנר, אהרן ברק, הרודן הנאור, באתר מידה, 1 ביוני 2019
  5. ^ יובל יועז, שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק - מעין שודד-ים משפטי, באתר הארץ, 29 באפריל 2007 - סקירה של ביקורתו של פוזנר על ברק
  6. ^ מתוך מאמר של פוזנר במגזין Legal Affairs
  7. ^ פסק דין יששכרוב – ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי