ריצ'רד רמירז

ריצ'רד רמירז
Richard Ramirez

דיוקן לזיהוי פלילי של רמירז מ-2007
לידה	29 בפברואר 1960 אל פאסו, ארצות הברית
פטירה	7 ביוני 2013 (בגיל 53) Greenbrae, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	Jefferson High School
תקופת הפעילות	? – 7 ביוני 2013

ריקרדו "ריצ'רד" מוניוז רמירז (באנגלית: Ricardo "Richard" Muñoz Ramirez;‏ 29 בפברואר 1960 – 7 ביוני 2013), שכונה בתקשורת "הצייד הלילי" ("Night Stalker"), היה רוצח סדרתי ועבריין מין שביצע סדרת פשעים במדינת קליפורניה בארצות הברית בין השנים 1984–1985. רמירז הורשע ונשפט למוות ב-1989. הוא נפטר ממחלת הסרטן ב-7 ביוני 2013 בגיל 53 בכלא סן קוונטין בקליפורניה, בעודו ממתין להוצאתו להורג.

שנותיו הראשונות

ריצ'רד רמירז היה הצעיר מבין חמשת ילדיהם של ג'וליאן ומרצדס רמירז, הוא נולד בשנת 1960 באל פאסו שבטקסס. אימו הייתה קתולית ואביו היה שוטר לשעבר שלימים הפך לפועל במסילת הרכבת בסנטה-פה. אביו של ריצ'רד נהג להתעלל בילדיו והאמין בענישה גופנית. ייתכן ורמירז הושפע מסיפוריו של בן דודו, מייק, יוצא צבא מקרב הכוחות המיוחדים במלחמת וייטנאם, שהתפאר בכך שהרג ועינה את אויביו הווייטנאמים, והראה לו תמונות פולארויד של קורבנותיו. אלו כללו תמונות של ראשים כרותים של נשים וייטנאמיות, שבתמונות אחרות נראו מבצעות במייק מין אוראלי. רמירז היה נוכח בלילה שבו מייק ירה ורצח את אשתו, ודמה ניתז על פניו של רמירז. רמירז היה בן 13 באותה העת.

פשעיו כ"צייד הלילי"

ב-17 במרץ 1985, תקף רמירז את אנג'לה באריוס בת ה-22 מחוץ לביתה. הוא ירה בה בכניסה לביתה. בפנים הבית שכנה דיילו אוקזאקי בת ה-34, אשר רמירז רצח ביריית אקדח מיד. באריוס שרדה. הכדור שרמירז ירה לעברה נהדף ממפתח שהיא אחזה בידה בעודה מרימה אותם לגונן על עצמה. תוך שעה מרגע רציחתה של אוקזאקי, רמירז הכה שוב במונטריי פארק. הוא קפץ על צאי-ליאן יו בת ה-30 ומשך אותה מתוך מכוניתה אל הכביש. הוא ירה בה מספר פעמים ונמלט. שוטר שהגיע למקום הבחין כי היא עדיין נושמת, אך היא נפטרה טרם הגיע האמבולנס. שתי התקיפות שאירעו באותו הלילה עוררו את תשומת הלב התקשורתית והציתו בהלה ופחד בקרב הציבור. בכלי התקשורת כינו את התוקף, שתואר כבעל שיער ארוך ומתולתל, עיניים בולטות ורווח גדול בין שיניים קדמיות רקובות, "The Walk-in Killer" ו-"The Valley Intruder".

ב-27 במרץ ירה רמירז בווינסנט זאזרה בן ה-64, ובאשתו מקסין, בת ה-44. בגופתה של גברת זאזרה הוטלו מומים שונים, ביניהם פצעי דקירה אחדים, האות T שנחרטה על השד השמאלי שלה ונוסף על כך עיניה נעקרו ממקומן. הנתיחה שלאחר המוות קבעה כי המומים שהוטלו בגופה נעשו לאחר המוות. רמירז הותיר אחריו עקבות בערוגת הפרחים, דבר שהמשטרה צילמה. זאת הייתה, למעשה, הראיה היחידה שהייתה למשטרה, נכון לאותה עת. קליעים נמצאו בזירת האירוע ונמצאו תואמים לאלו שנמצאו בתקיפה הקודמת, דבר שהוביל את המשטרה להבין כי רוצח סדרתי מסתובב חופשי. גופותיהם של וינסנט ומקסין התגלו בביתם שבויטיאר על ידי בנם, פיטר.

חודשיים לאחר רצח הזוג זאזארה, רמירז תקף זוג סיני: הרולד וו בן ה-66, אשר נורה בראשו, ואשתו, ג'ין וו, בת 63, אשר הוכתה, נכבלה ונאנסה באלימות. מסיבות שאינן ברורות החליט רמירז להשאירה בחיים. תקיפותיו של רמירז היו כעת בשיאן. הוא הותיר עוד ועוד סימנים ורמזים לזהותו וכונה כעת "הצייד הלילי" בידי התקשורת. בשם זה כונה בתקשורת קודם לכן גם מי שנודע לימים כהרוצח מגולדן סטייט. ניצולי תקיפותיו סיפקו למשטרה תיאור של גבר היספאני גבוה בעל שיער שחור וארוך.

ב-29 במאי 1985, תקף רמירז את מאלביה קלר בת ה-83, ואת אחותה הנכה, בלאנש וולף, בת ה-80, באמצעות הכאתן בפטיש. רמירז ניסה לאנוס את קלר, אך נכשל. באמצעות אודם הוא צייר פנטגרם על ירכה של קלר ועל הקיר בחדר השינה שלה. בלאנש שרדה את התקיפה. ביום שלמחרת רות וילסון בת 41, נכבלה, נאנסה ועברה שורה של מעשי סדום בידי רמירז, בעוד שבנה בן ה-12 היה נעול בארון. רמירז שיסף את וילסון פעם אחת ולאחר מכן כבל אותה ואת בנה יחד ועזב את המקום.

ביוני ויולי של אותה שנה שלוש נשים נוספות נרצחו. גרונותיהן של שתיים שוספו והשלישית הוכתה למוות, ובתיהן של השלוש נמצאו פרוצים. ב-5 ביולי ויטני בנט בת ה-16 שרדה לאחר שהוכתה באמצעות מוט ברזל. ב-7 ביולי לינדה פורטונה בת ה-63 הותקפה ורמירז ניסה לאנוס אותה, אך נכשל. ב-20 ביולי הכה רמירז שוב פעמיים. בסאן ואלי הוא ירה והרג גבר בן 32, צ'טאט אסוואהם, ואת אשתו סאקימה בת ה-29, שהוכתה והוכרחה לבצע מין אוראלי ברמירז. לאחר מכן הוא אסף חפצים יקרי-ערך והמשיך בדרכו. מאוחר יותר באותו יום זוג מגלנדייל מאקסון נידינג בן ה-66 ואשתו ללה, אף היא בת 66, נורו וגופותיהם הושחתו.

ב-6 באוגוסט רמירז ירה בכריסטופר פטרסון בן ה-38 ואשתו, וירג'יניה, בת ה-27 בראשם אך שניהם שרדו. ב-8 באוגוסט רמירז תקף זוג מדיאמונד בר, ירה למוות באחמד זיא בן ה-35 לפני שאנס, ביצע מעשי סדום ואילץ את אשתו של זיא, סו צ'י בת ה-28, לבצע בו מין אוראלי. התיאור של תוקפם תאם לתיאור שניתן בעבר עבור "The Walk-in Killer".

לאחר התקיפות הללו עזב רמירז את אזור לוס אנג'לס, וב-17 באוגוסט הוא ירה למוות בגבר בן 66 בסן פרנסיסקו, וירה והכה גם את אשתו. האישה שרדה את פצעיה והייתה מסוגלת לזהות את תוקפה כ-"The Walk-in Killer" מרישומי המשטרה. כאשר דפוס פעולותיו של "The Walk-in Killer" לא תאמו עוד לתוקף, התקשורת חידשה את כינויו ל"הצייד הלילי".

הפריצה הגדולה הבאה בתיק הגיעה ב-24 באוגוסט 1985, רמירז נסע 50 מיל דרומית ללוס אנג'לס, אל מישן וייחו, ופרץ אל דירה בכפר הים-התיכון, שהייתה שייכת לביל קארנס בן ה-29 וארוסתו, אינז אריקסון, בת ה-27. רמירז ירה בקארנס בראשו ואנס את אריקסון. הוא דרש ממנה להישבע באהבתה לשטן ולאחר מכן הכריח אותה לבצע בו מין אוראלי. לאחר מכן הוא קשר אותה ועזב. אריקסון הצליחה להגיע אל החלון וראתה את המכונית בה נהג רמירז. היא נתנה תיאור של רמירז ושל מכונית הטויוטה סטיישן הכתומה שלו. נער שזיהה את המכונית לאחר מכן מידיעה שהתפרסמה הספיק לרשום מחצית מהמספר על לוחית הרישוי שלה. המכונית הגנובה נמצאה ב-28 באוגוסט והמשטרה הצליחה להשיג טביעת אצבע אחת שהייתה על המראה שברכב. הטביעות שויכו לריצ'רד מוניוז רמירז, אשר תואר כבטלן בן 25 מטקסס עם תיק פלילי ארוך שכלל מעצרים רבים בעבור הפרות תנועה ואחזקת סמים בלתי חוקיים.

לכידתו

יומיים לאחר מכן דיוקן לזיהוי פלילי של רמירז שודר בטלוויזיה הארצית והודפס על שערי כל עיתון חשוב בקליפורניה. ביום שלמחרת זוהה רמירז, כותר והוכה קשות על ידי המון זועם במזרח לוס אנג'לס בעודו מנסה לגנוב מכונית. המשטרה הייתה צריכה להפריד ולפזר את ההמון כדי למנוע ממנו להרוג את רמירז.

המשפט והרשעתו

ריצ'רד רמירז, 1984

תהליך בחירת חבר המושבעים בתיק החל ב-22 ביולי 1988, וב-20 בספטמבר 1989 הוא הורשע ב-13 סעיפים של רצח, 5 ניסיונות לרצח, 11 תקיפות מיניות ו-14 פריצות. בשלב העונש במשפט, ב-7 בנובמבר 1989, הוא נידון למות בתא גז בקליפורניה. המשפט של ריצ'רד רמירז היה אחד המשפטים הפליליים הקשים והארוכים בהיסטוריה האמריקאית, ולקח למעלה מארבע שנים כדי להשלים ולסיים אותו. כמעט 1,600 מושבעים פוטנציאליים רואיינו. למעלה ממאה עדים העידו, ובעוד מספר עדים התקשו להיזכר בעובדות מסוימות ארבע שנים לאחר ביצוע הפשעים, אחרים היו בטוחים למדי בנוגע לזהותו של ריצ'רד רמירז.

ב-3 באוגוסט 1988, דיווח העיתון "לוס אנג'לס טיימס" כי כמה מעובדי בית הסוהר שמעו שרמירז מתכנן לירות בתובע באמצעות אקדח, שתכנן להבריח אל תוך אולם בית המשפט. כתוצאה מכך גלאי מתכות הותקן וחיפושים אינטנסיביים נעשו על האנשים שנכנסו לאולם בית המשפט. ב-14 באוגוסט המשפט הופסק כיוון שאחת המושבעים, פיליס סינגלטרי, לא הגיעה לבית המשפט. מאוחר יותר באותו יום נמצא כי היא נורתה למוות בדירתה. חבר המושבעים היה מבועת; הם לא יכלו שלא לתהות אם רמירז הורה בדרך כלשהי לאדם נוסף לבצע את המעשה מתוך תא המאסר והאם הוא מסוגל להגיע ליתר חבר המושבעים. עם זאת, רמירז לא היה אחראי למותה של סינגלטרי, שנורתה ונהרגה בידי החבר שלה, שמאוחר יותר התאבד באמצעות אותו הנשק בבית מלון. המושבעת אשר החליפה את סינגלטרי פחדה לחזור לביתה.

עד המשפט לרמירז היו מעריצים אשר כתבו לו מכתבים וביקרו אותו בבית הכלא בו הוחזק. משנת 1985 עורכת של מגזין עצמאי בשם דורין ליאוי כתבה לרמירז קרוב ל-75 מכתבים לאורך תקופת מאסרו. בשנת 1988 רמירז הציע לליאוי להינשא לו, וב-3 באוקטובר 1996, השניים נישאו בכלא סן קוונטין של מדינת קליפורניה. ליאוי הצהירה כי תהיה מוכנה להתאבד לכשרמירז יוצא להורג.

ערעורים ומותו

ב-7 באוגוסט 2006, סבב הערעורים הראשון מטעם המדינה הסתיים ללא הצלחה, כאשר בית המשפט העליון של קליפורניה אישר את הרשעותיו של רמירז ודן אותו להוצאה להורג.

ב-7 בספטמבר 2006, בית המשפט העליון של קליפורניה דחה את בקשתו של רמירז לדיון חוזר.

בסופו של דבר, לאחר 23 שנים של המתנה לגזר דין המוות, ותוך כדי שערעורים שונים נידונים – רמירז מת ב-7 ביוני 2013 בבית חולים מסיבוכים של מחלת סרטן הלימפומה בה חלה.

ראו גם

• מלון ססיל – המלון בו התגורר ריצ'רד רמירז בלוס אנג'לס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד רמירז בוויקישיתוף

• ריצ'רד רמירז, בפודקאסט "בואי נדבר רצח", 24 בנובמבר 2019
• ריצ'רד רמירז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ריצ'רד רמירז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)