ריצ'רד תומפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד תומפסון
Richard Thompson
תצוגה=ריצ'רד תומפסון
לידה 9 ביוני 1809
מחוז קאלפפר, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה 9 בפברואר 1900 (בגיל 90)
טרה הוט, אינדיאנה, ארצות הברית
שם מלא ריצ'רד ויגינטון תומפסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות היילנד לון, טרה הוט, אינדיאנה, ארצות הברית
עיסוק פוליטיקאי, שופט, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הוויגית, המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הצי של ארצות הברית ה־27
13 במרץ 187720 בדצמבר 1880
(3 שנים ו-40 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית רתרפורד הייז
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אינדיאנה
4 במרץ 18413 במרץ 1843
(שנתיים)
4 במרץ 18473 במרץ 1849
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריצ'רד ויגינטון תומפסוןאנגלית: Richard Wigginton Thompson;‏ 9 ביוני 1809 - 9 בפברואר 1900) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא רתרפורד הייז וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אינדיאנה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד תומפסון נולד ב-9 ביוני 1809 במחוז קאלפפר שבווירג'יניה. ב-1831 הוא עזב את וירג'יניה וחי לזמן קצר בלואיוויל, קנטקי לפני שהתיישב לבסוף במחוז לורנס שבאינדיאנה. שם הוא עסק בהוראה, ניהל חנות ולמד משפטים בלילות. ב-1834 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין ופתח משרד עורכי דין בבדפורד, אינדיאנה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 18341838 הוא היה חבר באספה הכללית של אינדיאנה. במשך זמן קצר הוא שימש כנשיא הזמני של הסנאט של אינדיאנה וכן כסגן מושל בפועל. בבחירות לנשיאות ארצות הברית של 1840 הוא היה תומך נלהב של ויליאם הנרי הריסון. לאחר מכן הוא ייצג את אינדיאנה בבית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן שם בין השנים 18411843 ושוב בין השנים 18471849.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19 העבירו תומפסון וכמה מחבריו מהמפלגה הוויגית, כמו ידידו סקיילר קולפקס, את נאמנותם אל המפלגה האמריקאית, שנודעה גם כ"מפלגת שאינם יודעים דבר". צעדם זה נבע מחשדם מתנועת ההגירה שהלכה וגברה מאירלנד ומגרמניה, אך גם בשל השקפת חברי המפלגה האמריקאית ממדינות הצפון שהתנגדו לעבדות.

בבחירות לנשיאות של 1860 היה תומפסון מנהיגם של אנשי מדינתו שארגנו את הקמתה של מפלגת האיחוד החוקתי (Constitutional Union Party). בבחירות המקדימות של מאי, תמכה בתחילה אינדיאנה בג'ון מקלין, אך הוא הפסיד בסופו של דבר לג'ון בל בסבב הבחירות השני. תומפסון היה גם הוא מועמד, אך באוגוסט ויתר על מועמדותו כנציג המפלגה השלישית והעביר את תמיכתו אל אברהם לינקולן כדי לא להתסכן בניצחון של המפלגה הדמוקרטית באינדיאנה.

לאחר מלחמת האזרחים כיהן תומפסון כשופט מחוזי באינדיאנה בין השנים 18671869. הוא היה פעיל במפלגה הרפובליקנית והיה יושב ראש ועדת המצע בוועידה הארצית של המפלגה שהתקיימה ב-1868 בשיקגו. הוא הציע את שמו של סגן הנשיא סקיילר קולפקס לבחירה מחדש בוועידה הרפובליקנית של 1872 בפילדלפיה ונשא נאום לטובת מועמדותו לנשיאות של אוליבר פ. מורטון בוועידת המפלגה של 1876 בסינסינטי. ב-1877 מינה אותו הנשיא רתרפורד הייז כמזכיר הצי של ארצות הברית, תפקיד בו הוא כיהן עד דצמבר 1880.

מזכיר הצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמזכיר הצי לא היה תומפסון בין הדמויות המובילות של הקבינט בו היה חבר, כמו שהיו מזכיר המדינה ויליאם אברטס, מזכיר האוצר ג'ון שרמן או מזכיר הפנים קארל שרז, ואף לא ידיד קרוב של הנשיא הייז כמו סגן הנשיא ויליאם א. וילר. אפילו האחראי על הדואר (Postmaster General) דייוויד קיי, שהיה איש הקונפדרציה השני שמונה כחבר הקבינט מאז מלחמת האזרחים, בלט יותר בקרב חברי הקבינט בהשוואה לתומפסון. הוא נתפש כמי שלא היה מוכן לתפקידו. קיים סיפור פופולרי (אם כי מפוקפק) על פיו הוא נלקח לסיור באחת מספינות הקרב. הוא ירד אל מתחת לסיפון והוא צעק כשהוא הלום רעם, "אלי, הדבר הארור הזה חלול!!".[1] תומפסון הגיע לוושינגטון מאינדיאנה, מדינה ללא מוצא לים, אף על פי שכמה נהרות זורמים דרכה. בכל אופן, לא קשה להאמין שהוא היה על ספינת נהר בנקודת זמן כל שהיא וראה את החלל שמתחת לסיפון.

קודמו בתפקיד היה ג'ורג' רובסון, מזכיר הצי בממשלו של הנשיא הקודם, יוליסס סימפסון גרנט, במשך כמעט שמונה שנים. תהא אשר תהא הסיטואציה שהובילה למינויו של תומפסון כמזכיר הצי, לא היה לו הרבה מה לתרום בהנחיית הכפופים לו. המעורבות הבולטת ביותר שלו בפעילות ימית כלשהי הייתה שולית: כאשר לוטננט ג'ורג' וושינגטון דה לונג ואיש העיתונות ג'יימס גורדון בנט הבן ארגנו את המשלחת של ה-USS Jeannette (אנ') אל הקוטב הצפוני ב-1879. תומפסון השיא כמה עצות במסגרת ההכנות למסע, אך נראה היה שהוא היה נחוש בדעתו שכל הממשלה תהיה מעורבת במיזם. ההבלים שנאמרו על ידו, (כמו הרעיונות של ספינות ליווי ומאוחר יותר ספינות חילוץ) היו מרגיזים משהו. גם אם הוא לא היה אשם בסוף הטרגי של המשלחת, ברור שהוא לא סייע לשום דבר בהתעסקותו בדקדוקי העניות המשפטיים.

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1880 צץ עניין חדש שבעקבותיו סיים תומפסון את תפקידו. צרפת החלה בתהליך של ייסוד חברת תעלת פנמה בראשותו של פרדיננד דה לספס. ממשל הייז, בעוד ששאף לשמור על יחסים טובים עם צרפת, היה חשדן בנוגע לרעיון של תעלה בבעלות צרפתית שתחצה את מצר פנמה וראה בכך הפרה של דוקטרינת מונרו. תומפסון היה מודע לכך, אך הוא גם קיבל פניה מהסניף האמריקאי של חברת תעלת פנמה בהצעה למשרה. הסניף האמריקאי של החברה נוסד ונוהל על ידי בנק ג'. ו. זליגמן ושות', בראשותו של ג'סי זליגמן. בני משפחת זליגמן היו ידידים קרובים של הנשיא הקודם גרנט והציעו לו להתמנות כנשיא חברת התעלה. גרנט סירב להצעה ובחפשם מועמד אחר לתפקיד הם פנו לתומפסון. הוא קיבל את ההצעה והתפטר מהקבינט. בהמשך כל הפרשה הפכה לסוגיה שנדונה בוועדה של הקונגרס שחקרה את זליגמן ואת תומפסון. בסופו של דבר תומפסון עזב את החברה, אך המוניטין שלו הוכתם בעקבות הפרשה. הוא לא היה קשור לחברה בעת קריסתה והשערורייה שהתלוותה אליה ב-1889.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שובו לאינדיאנה הוא חי שם את שארית חייו. ריצ'רד תומפסון נפטר ב-1900 בעיר טרה הוט שבאינדיאנה. צי ארצות הברית הנציח אותו בקריאת משחתת על שמו, שהייתה בשירות בשנות ה-20 של המאה ה-20.[2]

תומפסון היה חבר באחוות דלתא-קפא-אפסילון באלבמה וחבר פעיל בבונים החופשיים ושימש כנשיא הלשכה של טרה הוט ב-1859.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד תומפסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]