ריצת מרתון במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ריצת מרתון היא ענף במשחקים האולימפיים מאז המשחקים הראשונים (1896). קטגוריית הנשים בתחרות נוספה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצת המרתון המודרנית נוצרה ועוצבה בעקבות המשחקים האולימפיים. מישל בריאל, הוגה רעיון ריצת המרתון, הציע לחברו פייר דה קוברטן, יוזם המשחקים המודרניים, להוסיף את המירוץ לאולימפיאדה המודרנית הראשונה באתונה בשנת 1896. המירוץ נועד להנציח את השליח היווני פידיפידס, שעל פי האגדה העממית, רץ מהעיר מרתון לאתונה, כדי לבשר על הניצחון היווני[1][2]. הריצה החלה בעיר מרתון והסתיימה באצטדיון פאנאתינאיקו שבאתונה, מרחק של 40 ק"מ. את הריצה ניצח ספירידון לואיס, מחלק מים יווני, שקבע זמן של שעתיים, 58 דקות ו-50 שניות.

באולימפיאדות הראשונות מרחק הריצה נע בין 40 ל-42 ק"מ, בהתאם למרחק שהיה קיים בין 2 נקודות עליהם החליטו המארגנים. באולימפיאדת לונדון (1908) הוצג סטנדרט חדש לריצה ונקבע מרחק של 42.195 ק"מ[3]. המרחק, הנחשב היום למרחק הסטנדרטי לריצת מרתון התקבל באופן רשמי רק באולימפיאדת פריז (1924)[4].

ריצת המרתון במשחקים האולימפיים זכתה לפופולריות רבה ובעקבותיה נוצרו מספר תחרויות מרתון במקומות שונים בעולם כולל מרתון בוסטון (1897), מרתון פריז (1902), מרתון יונקרס בניו יורק (1907) ומרתון פוליטכניק בלונדון (1909). תחרויות אלה הובילו להתפשטות ענף ריצות הכביש במהלך המאה העשרים.

עם השנים התפתחה מסורת על פיה ריצת המרתון היא האירוע הסוגר את תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים, והיא מתקיימת ביום האחרון למשחקים. קו הסיום בריצה נמצא, בדרך כלל, בתחומי האצטדיון האולימפי. טקס הענקת המדליות למנצחים משולב בטקס הסיום של המשחקים.

השיא האולימפי בריצה עומד על 2:06:32 שעות. השיא נקבע על ידי סמואל ואנג'ירו באולימפיאדת בייג'ינג (2008). השיא לנשים הוא 2:23:07 שעות ונקבע על ידי טיקי גלנה באולימפיאדת לונדון (2012). אבבה ביקילה ווולדמר סירפינסקי הם שני הרצים היחידים שזכו פעמיים במדליית זהב.

טבלת המדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
אתונה (1896) יוון 1828יוון 1828 ספירידון לואיס יוון 1828יוון 1828 צ'רילאוס וסילקוס הונגריה (1867-1918)הונגריה (1867-1918) גיולה קלנר
פריז (1900) צרפתצרפת מישל תאטו צרפתצרפת אמיל שמפיון Swedish civil ensign (1844–1905).svg ארנסט פסט
סנט לואיס (1904) ארצות הבריתארצות הברית תומאס היקס ארצות הבריתארצות הברית אלבר קורה ארצות הבריתארצות הברית ארתור ניוטון
לונדון (1908) ארצות הבריתארצות הברית ג'וני הייז בריטניהבריטניה צ'ארלס הפרון[א] ארצות הבריתארצות הברית ג'וזף פורשו
סטוקהולם (1912) Red Ensign of South Africa (1912–1951).svg קן מקארתור Red Ensign of South Africa (1912–1951).svg כריסטיאן גיטשם ארצות הבריתארצות הברית גסטון סטרובינו
אנטוורפן (1920) פינלנדפינלנד הנס קולמיינן אסטוניהאסטוניה יורי לוסמן איטליה (1861-1946)איטליה (1861-1946) ולריו ארי
פריז (1924) פינלנדפינלנד אלבין סטנרוס איטליה (1861-1946)איטליה (1861-1946) רומיאו ברטיני ארצות הבריתארצות הברית קלרנס דמאר
אמסטרדם (1928) צרפתצרפת אחמד בוגהרה אל אופי צ'ילהצ'ילה מנואל פלאזה פינלנדפינלנד מרטי מרטלין
לוס אנג'לס (1932) ארגנטינהארגנטינה חואן קרלוס זבלה בריטניהבריטניה סם פריס פינלנדפינלנד ארמס טויבונן
ברלין (1936) יפןיפן סון קי-צ'ונג בריטניהבריטניה ארני הארפר יפןיפן נאם סונג-יונג
לונדון (1948) ארגנטינהארגנטינה דלפו קבררה בריטניהבריטניה טום ריצ'רדס בלגיהבלגיה אטיין גלי
הלסינקי (1952) צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה אמיל זטופק ארגנטינהארגנטינה רנלדו גורנו שוודיהשוודיה גוסטב יאנסון
מלבורן (1956) צרפתצרפת אלן מימון יוגוסלביהיוגוסלביה פראניו מיכאליץ' פינלנדפינלנד וייקו קרבונן
רומא (1960) אתיופיהאתיופיה אבבה ביקילה מרוקומרוקו ראדי בן עבדולסאלם ניו זילנדניו זילנד בארי מגי
טוקיו (1964) אתיופיהאתיופיה אבבה ביקילה בריטניהבריטניה בזיל היטלי יפןיפן קוקיצ'י צובוריה
מקסיקו סיטי (1968) אתיופיהאתיופיה מאמו וולדה יפןיפן קיני קימיהארה ניו זילנדניו זילנד מייק ראיין
מינכן (1972) ארצות הבריתארצות הברית פרנק שורטר בלגיהבלגיה קארל ליסמונט אתיופיהאתיופיה מאמו וולדה
מונטריאול (1976) מזרח גרמניהמזרח גרמניה ולדמאר סירפינסקי ארצות הבריתארצות הברית פרנק שורטר בלגיהבלגיה קארל ליסמונט
מוסקבה (1980) מזרח גרמניהמזרח גרמניה ולדמאר סירפינסקי הולנדהולנד חרארד נייבור ברית המועצותברית המועצות סטימקול דז'ומנזרוב
לוס אנג'לס (1984) פורטוגלפורטוגל קרלוס לופז אירלנדאירלנד ג'ון טריסי בריטניהבריטניה צ'רלי ספדינג
סיאול (1998) איטליהאיטליה ג'לינדו בורדין קניהקניה דאגלס ואקיאיהורי ג'יבוטיג'יבוטי חוסיין אחמד סלאח
ברצלונה (1992) קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית הוואנג יונג-צ'ו יפןיפן קויצ'י מורישיטה גרמניהגרמניה סטפן פרייגנג
אטלנטה (1996) דרום אפריקהדרום אפריקה ג'וזיה ת'אגוויין קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית לי בונג-ג'ו קניהקניה אריק וייניינה
סידני (2000) אתיופיהאתיופיה גזאהגנה אברה קניהקניה אריק וייניינה אתיופיהאתיופיה טספאיה טולה
אתונה (2004) איטליהאיטליה סטפנו בלדיני ארצות הבריתארצות הברית מב קפלזהי ברזילברזיל ונדרליי דה לימה
בייג'ינג (2008) קניהקניה סמואל וונג'ירו מרוקומרוקו ג'וואד עריב אתיופיהאתיופיה טסגאי קבדה
לונדון (2012) אוגנדהאוגנדה סטיבן קיפרוטיץ' קניהקניה אבל קירוי קניהקניה וילסון קיפסנג קיפרוטיץ'
ריו דה ז'ניירו (2016) קניהקניה אליוד קיפצ'וגה אתיופיהאתיופיה פאיסה לילסה ארצות הבריתארצות הברית גאלן ראפ
  1. ^ התחרה תחת הדגל הבריטי, אך ייצג את דרום אפריקה

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
לוס אנג'לס (1984) ארצות הבריתארצות הברית ג'ואן בנואה נורווגיהנורווגיה גרטה וייץ פורטוגלפורטוגל רוזה מוטה
סיאול (1998) פורטוגלפורטוגל רוזה מוטה אוסטרליהאוסטרליה ליסה מרטין מזרח גרמניהמזרח גרמניה קתרין דורה-הייניך
ברצלונה (1992) הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי ולנטינה יגורובה יפןיפן יוקו ארימורי ניו זילנדניו זילנד לוריין מולר
אטלנטה (1996) אתיופיהאתיופיה פטומה רובה רוסיהרוסיה ולנטינה יגורובה יפןיפן יוקו ארימורי
סידני (2000) יפןיפן נאוקו טקהאשי רומניהרומניה לידיה סימון קניהקניה ג'ויס צ'פצ'ומבה
אתונה (2004) יפןיפן מיזוקי נוגוצ'י קניהקניה קתרין נדרבה ארצות הבריתארצות הברית דינה קסטור
בייג'ינג (2008) רומניהרומניה קונסטנטינה דיטה-טומסקו קניהקניה קתרין נדרבה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ז'ו שונקסיו
לונדון (2012) אתיופיהאתיופיה טיקי ג'לנה קניהקניה פריסקה ג'פטו רוסיהרוסיה טטיאנה פטרובה ארכיפובה
ריו דה ז'ניירו (2016) קניהקניה ג'מיימה סומגונג בחרייןבחריין יוניס קירווה אתיופיהאתיופיה מארה דיבאבה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]