ריצת שדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ריצת שדהאנגלית: Cross Country Running) היא ספורט שבו קבוצות ויחידים מקיימים תחרות באוויר הפתוח על גבי קרקע טבעית. המסלול הוא בדרך כלל באורך של 4–12 קילומטרים ועשוי לכלול משטחים של דשא ואדמה, ולעבור ביערות ושטח פתוח, כולל גבעות, קרקע שטוחה, דרכי חצץ, זרמי מים ונחלים.

הריצה מיועדת ליחידים ולקבוצות, הצוברות נקודות קבוצתיות. לרוב תחרויות מתרחשות במהלך הסתיו והחורף[1], ונערכות בכל תנאי מזג האוויר - גשם, שלג או ברד, וטווח רחב של טמפרטורות.

תחרויות בשטח פתוח התקיימו בוודאי משחר ההיסטוריה. כללי התחרות נקבעו לראשונה בבריטניה, והתחרות הפכה ללאומית בשנת 1876. תחרות בינלאומית מתקיימת החל משנת 1903, ומשנת 1973 התחרויות מאוגדות ב-IAAF.

תחרויות אישיות וקבוצתיות בריצת שדה נערכו בשלוש אולימפיאדות: אולימפיאדת סטוקהולם (1912), אולימפיאדת אנטוורפן (1920) ואולימפיאדת פריז (1924). פינלנד שלטה בתחרויות אלו, עם חמש מדליות זהב, שתיים מכסף ואחת מארד, מתוך שש אפשריות בסך-הכל. התחרויות היו פתוחות לגברים בלבד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצת שדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: ריצת שדה ויער, דבר, 1 בינואר 1939
ערך זה הוא קצרמר בנושא אתלטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.