ריקבון מוחי
ריקבון מוחי (באנגלית: Brain rot או Brainrot) הוא מונח המתאר תוכני רשת בעלי ערך ירוד, או את ההשלכות הנפשיות והאינטלקטואליות, הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לתוכן זה.[1] המונח מתייחס גם לשימוש מופרז עד כדי התמכרות למדיה דיגיטלית וחברתית, בדגש על תכנים קצרים כגון סרטוני טיקטוק.[2] המונח החל את דרכו בתרבות האינטרנט של דור האלפא ודור ה-Z, אך פרץ גם אל המיינסטרים התרבותי.[3]
המונח זכה בתואר "מילת השנה של אוקספורד" לשנת 2024.[4] המילה, שנבחרה בסקר שבו הצביעו 37 אלף אנשים, התחרתה מול מונחים אחרים כגון צניעות, רומנטזי (ז'אנר המשלב בין רומנטיקה ופנטזיה), demure ותמחור דינמי.[5] המונח מוגדר על ידי הוצאת אוניברסיטת אוקספורד כ"הידרדרות כביכול במצב הנפשי או האינטלקטואלי של אדם כתוצאה מצריכת יתר של חומרים ותכנים (במיוחד תכנים מקוונים) הנחשבים טריוויאליים או בלתי מאתגרים".[6]
מקור ושימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, השימוש המתועד הראשון במונח היה כבר בשנת 1854 בספר וולדן – חיים ביער מאת הנרי דייוויד תורו.[7] תורו מתח ביקורת על מה שהוא ראה כירידה בסטנדרטים האינטלקטואליים, כאשר רעיונות מורכבים זוכים להערכה פחותה, והשווה זאת ל-"ריקבון תפוחי האדמה" של שנות ה-40 של המאה ה-19 באירופה.[6]
במהלך המאה ה-20 מבקרים של תרבות הצריכה טענו כי עולמות הפרסום והמדיה גורמים לחברה עם עודף הסחות דעת ומניפוליציות היוצרים סביבה רגשית לא בריאה. בשנת 1957 פרסם ונס פאקרד (אנ') את ספרו "המשכנעים הסמויים" (The Hidden Persuaders) בו תיאר את השפעת המפרסמים על הציבור. פאקרד טען כי פרסום מבצע מניפולציה פסיכולוגית לא מודעת על אנשים וכי הוא מחליש אוטונומיה, שיפוט ובחירה חופשית של הצרכנים באמצות הסטה רגשית של אנשים במקום חשיבה שלהם.
חוקרים אחדים השוו בין פגיעות סביבתיות במערכות אקולוגיות טבעיות לבין השפעות של הצפת מידע, מדיה ותוכן ממכר על תהליכים נפשיים וחברתיים. בהקשר זה, מושג "אקולוגיה של הנפש", שטבע גרגורי בייטסון, מתאר את התודעה כמערכת יחסים רגישה להפרעות חיצוניות.
ב-1985 ניל פוסטמן פרסם את ספרו בידור עד מוות בו טען כי התרבות הנוכחית מבוססת על בידור חזותי מהיר, והיא ממירה חשיבה רציונלית בקליפים, סיסמאות וגירום, דבר הגורם לירידת עומק אינטלקטואלי ודמוקרטי.
ב-1999, קאלה לאסן, מייסד מגזין Adbusters, המשיך את הטיעון של בייטסון בספרו שיבוש תרבות ברעיון של זיהום סביבתי של התודעה. לפי לאסן, באופן דומה לכך שחשיפה ממשוכת לזיהום מים או זיהום אוויר עלולים לגרום למחלות כמו סרטן או מחלות לב, חשיפה ממושכת לפרסום ותקשורת בידורית גורמים ל"זיהום נפשי". לפי לאסן, המרחב הנפשי הוא משאב ציבורי בדומה לכך שאוויר הוא משאב ציבורי, פרסום ותוכן שיווקי ובידורי פולשים למרחב זה ללא הסכמה ובצורה לא מודעת ולפי לאסן תכנים אלה יוצרים חרדה, ניכור ודפוסי צריכה כפייתיים.
בשנת 2002 פרסם אדם קרטיס את הסדרה התעודית "המאה של העצמי". הסדרה מתארת את המאה ה-20 כתקופה שבה רעיונות מתחום הפסיכולוגיה, יושמו באופן שיטתי בפרסום, בפוליטיקה ובתרבות הצריכה כדי לעצב את זהות הפרט, רצונותיו והתנהגותו. לפי הטענה, במקום לפנות אל אזרחים כאל ישויות רציונליות, מוסדות כלכליים ופוליטיים למדו להשפיע עליהם באמצעות פנייה לרגשות, לדחפים ולצרכים לא-מודעים, וכך נוצרה תרבות שבה העצמי, הסיפוק האישי והצריכה עומדים במרכז החיים החברתיים והפוליטיים.
בהקשר אינטרנטי, ישנן ראיות לשימוש במונח "ריקבון מוחי" עוד בשנת 2004. בשנת 2007, המונח שימש את משתמשי טוויטר לתיאור תוכניות הכרויות (כגון "הרווק"), משחקי וידאו ו"בילויים מקוונים".[8] השימוש בביטוי התרחב בעשור השני של המאה ה-21, והפך לפופולרי מאוד בשנת 2023, עם הפיכתו למם אינטרנטי.[8]בשנת 2024, נמצא כי רבים משתמשים במונח לתיאור הרגלי הרשת של דור האלפא בידי מבקרים שסבורים כי הדור "שקוע יתר על המידה בתרבות הרשת".[9] המונח מתייחס, באופן שלילי, לאדם שאוצר המילים שלו מורכב אך ורק מהקשרים (רפרנסים) אינטרנטיים.[10]
בין השנים 2023 ל-2024, תדירות השימוש במונח עלתה בכ-230%.[6][5] דור האלפא ודור ה-Z רואים במונח מילת סלנג, המצטרפת לביטויים כגון "סקיבידי" (אזכור לסדרת הרשת סקיבידי טוילט), "ריז" (קיצור של 'כריזמה'), "Gyatt", הביטויים זכר אלפא ובטא, "67", ועוד.[11]
בשנת 2024 עלתה לכותרות פאטימה פיימן, סנאטורית אוסטרלית השייכת לדור ה-Y, כשנשאה נאום קצר בפני הפרלמנט האוסטרלי באמצעות סלנג של דור האלפא ודור ה-Z. היא הציגה אותם בתור דורות אשר "נזנחים לעיתים קרובות בחברה שלנו", וטענה ש"תמסור את שאר ההצהרה בשפה שהם מכירים".[12]תוך שימוש במונחי סלנג, מתחה פיימן ביקורת על הצעת החוק לאסור על ילדים מתחת לגיל 14 להשתמש ברשתות חברתיות, וסיימה את נאומה בפנייה לצעירים אלו: "למרות שחלקכם עדיין לא יכולים להצביע, אני מקווה שביום שתעשו זאת, אוסטרליה תהיה מגניבה יותר, ועם ממשלה נוכחת יותר. סקיבידי!"[13] הנאום, שנכתב על ידי איש צוות של פיימן, סומן כדוגמה לריקבון מוחי "בעולם האמיתי".[13]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Roy, Jessica (2024-06-13). "If You Know What 'Brainrot' Means, You Might Already Have It". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ "Why teenagers are deliberately seeking brain rot on TikTok | Psyche Ideas". Psyche (באנגלית).
- ↑ What is brain rot, the Oxford University Press 2024 word of the year?, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
- ↑ מגוללים בלי סוף: מילון אוקספורד בחר ב-Brain rot כמילת השנה שלו, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2024
- 1 2 "'Brain rot' named Oxford Word of the Year 2024". Oxford University Press. Oxford. 2 בדצמבר 2024.
- 1 2 3 Rufo, Yasmin (2024). "Losing your mind looking at memes? The dictionary has a word for that". BBC.
- ↑ Benedict Heaton, 'Brain rot' named Oxford Word of the Year 2024, Oxford University Press, 2024-12-02
- 1 2 Prema, Shivé (8 בפברואר 2024). "What is 'brain rot'? Do you have it?". SBS News (באנגלית).
- ↑ North, Anna (2024-09-05). "iPad kids speak up". Vox (באנגלית אמריקאית).
- ↑ Roy, Jessica (13 ביוני 2024). "If You Know What 'Brainrot' Means, You Might Already Have It". The New York Times.
- ↑ "Parents and Gen Alpha kids are having unintelligible convos because of 'brainrot' language". NBC News (באנגלית). 2024-08-10.
- ↑ "'Skibidi': Payman opposes social age limit in speech to gen Z and gen Alpha". YouTube. 11 בספטמבר 2024.
- 1 2 Weedston, Lindsey (2024-09-13). "Fatima Payman Gen Z Slang Speech Declared 'Brainrot'". The Daily Dot (באנגלית אמריקאית).