ריק ג'יימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריק ג'יימס
James A. Johnson
Rick James in Lifestyles of the Rich 1984.JPG
לידה 1 בפברואר 1948
באפלו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 2004 (בגיל 56)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה James Ambrose Johnson, Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Rick James עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פורסט לוון, בפאלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1964–2004 (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Bennett High School, Orchard Park High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת נשמה, רוק, פאנק, רית'ם אנד בלוז, דיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה בס, גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מוטאון, מרקורי רקורדס, רפרייז רקורדס, Gordy עריכת הנתון בוויקינתונים
www.rickjames.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס אמברוס ג'ונסון ג'וניוראנגלית: James Ambrose Johnson Jr.‎;‏ 1 בפברואר 19486 באוגוסט 2004), הידוע בשם הבמה ריק ג'יימס (Rick James), הוא זמר-יוצר, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסון נולד ב-1 בפברואר 1948 בבאפלו, ניו יורק למייבל (לבית סימס) וג'יימס אמברוז ג'ונסון האב והיו לו שבעה אחים.[1] אביו של ג'יימס, שעבד במפעל להרכבת כלי רכב, עזב את המשפחה כשג'יימס היה בן 10. אימו הייתה רקדנית, ומאוחר יותר עבדה כמנקה ביום ובלילה עבדה עבור משפחת הפשע של באפלו כדי להתפרנס.[2][3] ג'יימס טען כי איבד את בתוליו "בגיל 9 או 10" עם ילדה בת 14, בטענה ש"האופי המקורזל" שלו "נכנס מוקדם".[3] ג'יימס החל להשתמש בסמים ונעצר על פריצה כנער צעיר.[3]

ג'יימס החל את הקריירה המוזיקלית שלו כנער. הוא היה בלהקות שונות לפני שנכנס למילואים של הצי האמריקני, כדי להימנע מגיוס חובה. ב-1964, ג'יימס ערק לטורונטו שבקנדה, שם הקים את להקת הרוק Mynah Birds, שבסופו של דבר חתמה על חוזה הקלטות עם מוטאון בשנת 1966.[4][5] הקריירה של ג'יימס בלהקה נעצרה לאחר שרשויות הצבא גילו את מקום הימצאו, ולבסוף הרשיעו אותו בפשעי עריקה.[6] לאחר ששוחרר מהכלא, ג'יימס עבר לקליפורניה, שם הקים מגוון להקות רוק ופאנק בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70.[7]

בשנת 1977 הקים ג'יימס את להקת Stone City, שזכתה לפופולריות בעיר מולדתו של ג'יימס באפלו.[8] בשנת 1978, לאחר שחתם בחברת התקליטים "גורדי רקורדס" של מוטאון, הוציא את אלבום הבכורה שלו, Come Get It!, מתוכו יצאו הסינגלים "You & I" ו-"Mary Jane" שהיו ללהיטים ונכנסו לחמישייה הפותחת במצעד שירי הנשמה של מגזין הבילבורד האמריקאי.[9]

ב-1981, יצא אלבומו המצליח ביותר של ג'יימס, Street Songs, מתוכו יצאו הלהיטים "Give It to Me Baby" ו-"Super Freak", כשהאחרון הפך לסינגל המצליח ביותר של ג'יימס והגיע למקום ה-16 במצעד הבילבורד הוט 100 ומכר כמיליון עותקים.[8] האלבום עצמו שילב מגוון ז'אנרים, בהם רוק, פאנק (Funk), דיסקו וגל חדש והגיע לצמרת מצעד אלבומי ה-R&B.[8]

ב-1985, הצלחתו של ג'יימס הגיעה לשיא, עם צאת אלבומו Glow והופעתו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "צוות לעניין".[10] עם זאת, אלבומיו שיצאו לאחר מכן לא הצליחו לשחזר את ההצלחה.[11]

ב-1990, הראפר אם סי האמר דגם את שירו של ג'יימס "Super Freak" בלהיטו, "U Can't Touch This", שזיכה את ג'יימס בפרס גראמי לשיר ה-R&B הטוב ביותר על הלחנת השיר.[12][13] במהלך אותה התקופה, הקריירה של ג'יימס נפגעה עקב התמכרותו לסמים ובעיות משפטיות. ג'יימס הורשע בשני מקרים נפרדים של חטיפה ואלימות נגד שתי נשים שונות כשהוא תחת השפעת קוקאין, מה שהוביל את ג'יימס למאסר לכשלוש שנים.

בשנת 1996, שוחרר ג'יימס על-תנאי וב-1997 הוציא את האלבום Urban Rapsody.[11] הקריירה של ג'יימס הופסקה בשנית בשנת 1998, לאחר שלקה בשבץ מוחי קל במהלך הופעה, והודיע על פרישה זמנית.[14]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לג'יימס היו בן ובת עם שייוויל מורגן, זמרת ופזמונאית עבר. בהמשך ניהל מערכת יחסים עם טניה היג'אזי, לה נישא ב-1996 והשניים הביאו יחד לעולם בן בשם טאזמן.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 6 באוגוסט 2004, המטפל של ג'יימס מצא אותו מת בביתו בלוס אנג'לס. הוא היה בן 56. היחצן שלו, סוג'אטה מרתי, פרסם הצהרה לתקשורת לפיה נפטר מסיבות טבעיות.[15] ג'יימס נפטר מאי-ספיקה נשימתית ואי-ספיקת לב, הקשורים למצבים בריאותיים שונים של סוכרת, שבץ מוחי, קוצב לב והתקף לב.[16][16]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978: Come Get It!‎
  • 1979: Bustin' Out of L Seven
  • 1979: Fire It Up
  • 1980: Garden of Love
  • 1981: Street Songs
  • 1982: Throwin' Down
  • 1983: Cold Blooded
  • 1985: Glow
  • 1986: The Flag
  • 1988: Wonderful
  • 1989: Kickin'‎
  • 1997: Urban Rapsody
  • 2007: Deeper Still

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1984: Reflections
  • 1994: Bustin' Out: The Best of Rick James
  • 1997: Ultimate Collection
  • 2000: The Millennium Collection: The Best of Rick James
  • 2002: Anthology
  • 2004: Greatest Hits
  • 2005: Gold
  • 2005: The Millennium Collection: The Best of Rick James, Vol. 2
  • 2006: The Definitive Collection
  • 2014: The Complete Motown Albums

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריק ג'יימס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "RICK JAMES LAID TO REST WITH A FITTING FUNERAL". The Buffalo News. 15 באוגוסט 2004. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Rick James/James Ambrose Johnson (1948-2004) •" (באנגלית אמריקאית). 2018-10-24. נבדק ב-2022-06-19.
  3. ^ 1 2 3 Getlen, Larry (5 ביולי 2014). "Rick James' insane life of sex, drugs and music". New York Post. נבדק ב-17 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ James, Rick & Ritz, David (2014). Glow: The Autobiography of Rick James (First hardcover ed.). New York: Atria Books. ISBN 9781476764146. OCLC 862348461.
  5. ^ Carley, Brennan (11 ביולי 2014). "The 12 Most Rick James–y Moments in Rick James's New Memoir, Glow". Vulture. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Neil Young News: The Mynah Birds: An In Depth Exclusive". Thrasher's Wheat. 20 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Rick James's Early Years". nickwarburton.com. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 Jones, Bob; Brown, Stacy (2005). Michael Jackson, the Man Behind the Mask: An Insider's Story of the King of Pop (באנגלית). Select Books Inc. pp. 42. ISBN 978-1-59079-072-4. sold over 1 million copies. Street Songs.
  9. ^ Holsey, Steve (22 בפברואר 2017). "The scandalous life and 'punk funk' music of Rick James". Michigan Chronicle. p. D1. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Thompson, Dave (24 ביולי 2001). Funk. Hal Leonard Corporation. ISBN 9780879306298 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Wilson, Jeff (10 בנובמבר 1998). "Singer Rick James Suffers Stroke". Associated Press. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Rick James". Recording Academy. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "M.C. Hammer Says He Will Pay Rick James For 'Borrowed' Song". Jet: 34. 20 באוגוסט 1990. ISSN 0021-5996 – via Google Books. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "5 Shocking Hip-Hop Award Show Moments: Rick James, Suge Knight, Diana Ross And More [WATCH]". Music Times (באנגלית). 8 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "'Super Freak' Rick James dies in Los Angeles". The Salt Lake Tribune. נבדק ב-12 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Sisario, Ben (18 בספטמבר 2004). "Arts Briefing: Highlights; Rick James Autopsy Results". The New York Times. נבדק ב-22 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)