ריק מייאל
 | |
| לידה |
7 במרץ 1958 הרלאו, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 2014 (בגיל 56) ברנס, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1978 |
| מקום לימודים |
|
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
פרס אמי לדיבוב הטוב ביותר (1997) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ריצ'רד מייקל "ריק" מֶייאֶל (באנגלית: Richard Michael "Rik" Mayall; 7 במרץ 1958 – 9 ביוני 2014) היה קומיקאי, שחקן וכותב בריטי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייאל נולד באפינג שבאסקס וגדל בדרויטוויץ' ספא שבווסטרשייר. הוא היה תלמיד כושל וב-1975 נרשם ללימודי דרמה באוניברסיטת מנצ'סטר, אותם לא השלים מעולם. בעודו שם הכיר את שותפו לעתיד אדריאן אדמונדסון ואת בן אלטון. הוא ואדמונדסון הקימו צוות בידור ביחד והחלו להופיע במועדון בסוהו ב-1980. לאחר מכן הם וחברים הקימו מועדון עצמאי, 'הרצועה הקומית'. מייאל ביסס לעצמו מוניטין באמצעות גילום קווין טרבי, עיתונאי חוקר תמהוני. ב-1981 הופיע בתפקיד קטן בסרט ההמשך למופע הקולנוע של רוקי. 'הרצועה הקומית' קיבלה שעות שידור בערוץ 4 החדש שנה לאחר מכן; הבי.בי.סי רכש את 'הצעירים', תוכנית מערכונים שמייאל כתב עם חברתו ליסה מאייר ואלטון. הוא ואדמונדסון זכו אז לפרסום ניכר. לאחר מכן קיבלו גם פינה בגרסה הבריטית של סאטרדיי נייט לייב. מייאל התפרסם גם בזכות מספר תפקידי אורח ב'פתן השחור' כפלשהארט, ארכי-מאצ'ו הנתקל באדמונד פתן-שחור. ב-1986 החלו מייאל ואדמונדסון לככב בקומדיה 'Filthy Rich & Catflap', שנכתב על ידי אלטון, ובאותה שנה חברו שחקני 'הצעירים' לקליף ריצ'רד בכיסוי חדש לשירו Living Doll, עבור מופע הצדקה קומיק ריליף. הביצוע הגיע לראש מצעד הפזמונים הבריטי. מייאל הוסיף להופיע בטלוויזיה, בין היתר כחבר הפרלמנט הטורי הנפוח אלן מ'מזר (B'Stard) בסדרה פוליטיקאי קטן שלי (אשר שודרה בישראל, בערוץ 2 הנסיוני) של רשת ITV ובפרסומות לנינטנדו שהיוו את המקור העיקרי להכנסתו, עד שקרא לביתו 'מגדלי נינטנדו'.
ב-1991 כיכבו מייאל ואדמונדסון, כוולדימיר ואסטרגון בהתאמה, בהפקה של 'מחכים לגודו' בווסט אנד. בהשראת המחזה כתבו את יצירתם הידועה ביותר, הסדרה הקומית 'תחתית' (Bottom). הם גילמו שני שותפים מוזנחים, ריצ'י ריצ'רד ואדי אליזבת היטלר, המתקיימים מקצבת אבטלה. התוכנית התאפיינה בהומור סלפסטיק אלים ובוטה, והפכה להצלחה עצומה. על אף תקנות הבטיחות, האלימות הרבה שהפגינו בסדרה גרמה לאשפוזם מספר פעמים. גם לאחר ירידתה ב-1995, לאחר ארבע שנים, הם יצאו לסיבובי הופעות חיות ארציים באותן דמויות. ב-1999 הופק סרט המשך, "בית ההארחה פרדיסו" (Guest House Paradiso). הסדרה ביטאה את הסגנון החודר והבוטה של השניים, ושל הסצנה האלטרנטיבית שהם היו בין חלוציה בקומדיה הבריטית ושרבים מבוגרי 'הצעירים' היו נציגיה. זו החליפה את ההומור המהוגן יחסית ששלט עד אז בכיפה, ושהתאפיין גם בטון סקסיסטי וגזעני (כמו 'מישהו מטפל בך?'), בהצגה קודרת יותר של החברה.
ב-1997 זכה בפרס אמי על דיבובו של מר קרפד בעיבוד מונפש ל'הרוח בערבי הנחל'. ב-1998 עבר תאונת טרקטורון קשה שהותירה אותו בתרדמת לכמעט שבוע. ב-2000 שיחק את הורדוס אנטיפס בגרסה מוסרטת של 'ישו כוכב עליון'. ב-2002 ביצע חיקוי של אדולף היטלר בתשדיר מחאה נגד הצטרפות אפשרית לגוש היורו, אירוע שעורר סערה. ב-2003 הכריז אדמונדסון שאינו מעוניין להמשיך לעבוד על 'תחתית', ופירק למעשה את השותפות ביניהם. מייאל הוסיף להופיע בתפקידי משנה בסדרות ובסרטים, בפרסומות וכמדבב; בין היתר, גילם את פיבס ב'הארי פוטר ואבן החכמים', אך חלקו הוצא בעריכה. ב-2005 נבחר בסקר ערוץ 4 לאחד מחמישים הקומיקאים הגדולים של כל הזמנים. ב-2010 הקליט את ההמנון הרשמי של הנבחרת לגביע העולם בכדורגל, 'אנגליה האצילה', מחווה לנאום "שוב אל הפרצה" מ'הנרי החמישי'. ב-2011, במחווה לימיהם ביחד, הכה את אדמונדסון בראשו במחבת בעת מופע צדקה כשהלה ביצע קטע בלט.
ב-2014 מת מייאל מאירוע לבבי לאחר ריצת בוקר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריק מייאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ריק מייאל, באתר AllMovie (באנגלית)
ריק מייאל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ריק מייאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ריק מייאל, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
ריק מייאל, באתר Discogs (באנגלית)
ריק מייאל, באתר Songkick (באנגלית)- הספד באתר הבי בי סי
- מבחר כתבות בהגרדיאן
- שנה למותו, דיילי טלגרף
Mark Monahan, Rik Mayall: his 10 best performances, The Telegraph, 9 June 2015- ריק מייאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
