ריק פיטינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריק פיטינו
Rick Pitino
פיטינו בשנת 2012
פיטינו בשנת 2012
לידה 18 בספטמבר 1952 (בן 68)
ניו יורק, ארצות הברית
עמדה מאמן
גובה 1.83 מטרים
מכללה אוניברסיטת מסצ'וסטס
היכל התהילה הוצג כמאמן בשנת 2013
קבוצות כמאמן
1974–1976
1976–1978
1978–1983
1983–1985
1985–1987
1987–1989
1989–1997
1997–2001
2001–2017
2018–2020
2020–
אוניברסיטת הוואי (עוזר)
אוניברסיטת סירקיוז (עוזר)
אוניברסיטת בוסטון
ניו יורק ניקס (עוזר)
אוניברסיטת פרובידנס
ניו יורק ניקס
אוניברסיטת קנטקי
בוסטון סלטיקס
אוניברסיטת לואיוויל
פנאתינאיקוס
אוניברסיטת איונה
הישגים כמאמן
2 זכיות בטורניר אליפות המכללות (1996, 2013)
2 זכיות באליפות הליגה היוונית (2019, 2020)
זכייה בגביע היווני (2019)

ריצ'רד אנדרו "ריק" פיטינואנגלית: Richard Andrew "Rick" Pitino; נולד ב-18 בספטמבר 1952) הוא מאמן כדורסל אמריקאי המשמש כמאמן קבוצת אוניברסיטת איונה, וכן כמאמן נבחרת יוון. אימן בעברו את קבוצות ליגת ה-NBA ניו יורק ניקס (1987–1989) ובוסטון סלטיקס (1997–2001), את קבוצות ליגת המכללות אוניברסיטת בוסטון (1978–1983), אוניברסיטת פרובידנס (1985–1987), אוניברסיטת קנטקי (1989–1997) ואוניברסיטת לואיוויל (2001–2017), ואת קבוצת פנאתינאיקוס מליגת העל היוונית והיורוליג.[1][2]

בשנת 2013 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל, כמאמן.[3]

קריירת משחק בליגת המכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטינו נולד בעיר ניו יורק, וגדל בכפר בייוויל הסמוך. בין השנים 1970–1974 למד באוניברסיטת מסצ'וסטס, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה לצדו של אל סקינר (אנ'), אשר הפך גם הוא למאמן מכללות מעוטר. בעונות 1973 ו-1974 שימש פיטינו כרכז הפותח של הקבוצה, ורשם ממוצעים של 4.7 נקודות ו-5.6 אסיסטים למשחק.[4]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם סיום לימודיו האקדמיים הצטרף פיטינו לצוות האימון של קבוצת אוניברסיטת הוואי, ושנתיים לאחר מכן עבר לשמש כעוזר מאמן בקבוצת אוניברסיטת סירקיוז, תחת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל ג'ים בייהיים.

בשנת 1978, לאחר שנתיים בסירקיוז, מונה למאמן הראשי של קבוצת אוניברסיטת בוסטון. בעונתו החמישית והאחרונה בתפקיד, 1982/1983, העפילה הקבוצה לטורניר אליפות המכללות לראשונה מזה 24 שנים, אולם הודחה ממנו כבר בסיבוב הראשון. באותה עונה שיחק תחת פיטינו הרכז והמאמן לעתיד ברט בראון.

לקראת עונת 1983/1984 הצטרף לצוות האימון של ניו יורק ניקס מליגת ה-NBA, תחת המאמן הראשי יובי בראון. בשתי עונותיו עם הניקס בלט בקבוצה שחקן האולסטאר ברנרד קינג.

בשנת 1985 חזר פיטינו לליגת המכללות, כאשר מונה למאמן הראשי של קבוצת אוניברסיטת פרובידנס, במקומו של ג'ו מולאני. בעונת 1986/1987 הדריך את הקבוצה להעפלתה השנייה אי פעם לשלב פיינל פור טורניר אליפות המכללות, אך במשחק חצי הגמר הפסידה פרובידנס בתוצאה 63–77 מול אוניברסיטת סירקיוז, בה שיחקו דריק קולמן, רוני סייקלי ושרמן דאגלס. השחקן המוביל בקבוצתו של פיטינו היה הרכז בילי דונובן, אשר קלע 20.6 נקודות ומסר 7.1 אסיסטים בממוצע למשחק.[5]

ניו יורק ניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1987, לאחר שתי עונות בפרובידנס, מונה פיטינו למאמן הראשי של ניו יורק ניקס, במקומו של בוב היל.[6] בעונת 1988/1989 רשמה הקבוצה את מאזנה הטוב ביותר מזה 16 שנים (52–30), הודות ליכולת טובה של שחקניה הצעירים פטריק יואינג, מארק ג'קסון וצ'ארלס אוקלי. בפלייאוף 1989 הודחו הניקס בסיבוב השני על ידי שיקגו בולס, בתוצאה 2–4. בסיום אותה עונה התפטר מאימון הקבוצה, והוחלף בידי עוזרו סטו ג'קסון.[7]

אוניברסיטת קנטקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטינו (משמאל) לצד ביל ראסל, בשנת 1999

לקראת עונת 1989/1990 מונה למאמן קבוצת אוניברסיטת קנטקי, במקומו של חבר היכל התהילה אדי סוטון.[8] ב-3 מתוך 8 עונותיו בקנטקי הוליך את ה"ויילדקטס" לשלב פיינל פור טורניר המכללות – בעונות 1992, 1996 ו-1997. בשנת 1992 הפסידה הקבוצה במשחק חצי הגמר מול אוניברסיטת מישיגן (בתקופת ה-"Fab Five"), על אף הצטיינותו של ג'מאל משבורן. בשנת 1996 זכתה קנטקי באליפות ליגת המכללות השישית בתולדותיה, לאחר שגברה על אוניברסיטת סירקיוז במשחק הגמר. באותה עונה שיחקו בקנטקי תשעה שחקני NBA לעתיד, בהם אנטואן ווקר, טוני דלק, דרק אנדרסון, וולטר מקארתי ורון מרסר. בשנת 1997 העפילו הוויילדקטס בשנית למשחק גמר אליפות הטורניר, אולם הפסידו בו מול אוניברסיטת אריזונה. לאורך תקופתו כמאמן הקבוצה, העמידה קנטקי מאזן כולל של 219 ניצחונות ו-50 הפסדים (81.4%).

בוסטון סלטיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 חזר פיטינו לליגת ה-NBA, כאשר מונה לתפקידי המאמן והג'נרל מנג'ר של בוסטון סלטיקס.[9] בכל 3 עונותיו המלאות בתפקיד רשמה בוסטון מאזן ניצחונות שלילי, ובאף אחת מהן לא העפילה לשלב הפלייאוף. בינואר 2001, לאחר 34 משחקים בעונת 2000/2001, התפטר משני תפקידיו בבוסטון, ובמקומו מונו כריס וולאס (כג'נרל מנג'ר) וג'ים אובראיין (כמאמן).[10] לאורך 3 וחצי העונות רשמה הקבוצה מאזן ניצחונות שלילי 102–146 (41.1%),[1] ובלטו בה השחקנים הצעירים אנטואן ווקר, רון מרסר ופול פירס.

אוניברסיטת לואיוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2001 החל לאמן את קבוצת אוניברסיטת לואיוויל, במקומו של חבר היכל התהילה דני קראם.[11] בעונת 2004/2005 העפילו ה"קארדינלס" לשלב פיינל טורניר המכללות, לראשונה מזה 19 שנים, ובכך הפך פיטינו למאמן הראשון בליגת המכללות אשר מוביל 3 קבוצות שונות למעמד זה.[3] במשחק חצי הגמר הפסידה לואיוויל מול אוניברסיטת אילינוי, בה שיחקו דרן ויליאמס, די בראון ולות'ר הד. בעונת 2011/2012, לאחר שני הפסדים בשלב רבע הגמר (ב-2008 ו-2009), חזרה הקבוצה למעמד הפיינל פור, אולם הפסידה בחצי הגמר מול אוניברסיטת קנטקי. בעונה העוקבת העפילה לואיוויל לפיינל פור בפעם השנייה ברציפות; במשחק חצי הגמר ניצחה את ויצ'יטה סטייט בתוצאה 72–68, ובמשחק הגמר גברה על אוניברסיטת מישיגן בתוצאה 82–76, בדרך לזכייתה השלישית אי פעם בטורניר אליפות המכללות. כוכב הקבוצה באותה עונה היה הרכז ראס סמית', ולצדו בלטו גם פייטון סיבה, גורג'י ג'נג ומונטרז הארל.[12]

פיטינו בשנת 2013

בעונת 2015/2016 השעתה את עצמה קבוצת האוניברסיטה מכל השתתפות בליגת המכללות, בתגובה לחקירה של שערוריית נערות ליווי בה הייתה מעורבת הקבוצה בין השנים 2010–2014.[13] על פי מסקנות החקירה, נמצא כי אחד ממנהלי קבוצת הכדורסל, אנדרה מגי, "שילם" למגויסים לקבוצה באמצעות שירותי מין שסיפק להם במהלך מסיבות בקמפוס האוניברסיטה. ביוני 2017 האשים איגוד ליגת המכללות את פיטינו בכך שכשל בפיקוח על קבוצת הכדורסל, ועל כן הוא הושעה לחמישה משחקים.[14] בסיום עונת 2016/2017 עזב פיטינו את אימון אוניברסיטת לואיוויל, לאחר 16 עונות רצופות; מאזנה הכולל של הקבוצה לאורך התקופה עומד על 416 ניצחונות ו-143 הפסדים (74.4%). מלבד כוכבי עונת האליפות של 2013, שיחקו תחת פיטינו גם שחקני ה-NBA לעתיד פרנסיסקו גרסיה, ארל קלארק, טרי רוזיר, דיימיון לי ודונובן מיטשל, בין היתר. כעונש על שערוריית נערות הליווי, הודיעה ליגת המכללות בפברואר 2018 על מחיקת כל הישגי הקבוצה בין דצמבר 2010 לאפריל 2014, כולל הזכייה באליפות עונת 2013.[15]

פנאתינאיקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בדצמבר 2018 מונה פיטינו למאמן הראשי של קבוצת פנאתינאיקוס היוונית, במקומו של צ'אבי פסקואל.[16] באותה עונה זכתה פנאתינאיקוס הן באליפות ליגת העל היוונית והן בגביע היווני, בהובלתם של השחקנים ניק קלאת'ס, קית' לנגפורד ודשון תומאס, אולם הודחה מפלייאוף היורוליג כבר ברבע הגמר, לאחר שהפסידה מול ריאל מדריד בתוצאה 0–3. בסיום העונה עזב פיטינו את הקבוצה, אך כבר בנובמבר 2019 חזר לאמן אותה, במקומו של ארגיריס פדולאקיס.[17] בעונת 2019/2020 הוכתרה פנאתינאיקוס כאלופת הליגה היוונית בפעם השלישית ברציפות, הודות למאזן הטוב ביותר בליגה (18–2) בעת השבתתה בעקבות מגפת הקורונה.

אוניברסיטת איונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2020 עזב פיטינו את פנאתינאיקוס, ומונה למאמן הראשי של קבוצת אוניברסיטת איונה אשר בעיר ניו רושל.[18]

נבחרות לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 מונה פיטינו למאמן נבחרת פוארטו ריקו בכדורסל, אולם עד לשנת 2015 לא אימן את הקבוצה בפועל בשל התנגשויות עם לוח הזמנים של ליגת המכללות, בה אימן במקביל. בטורניר אליפות האמריקות בכדורסל 2015 הדריך לראשונה את נבחרת פוארטו ריקו, אשר סיימה במקום החמישי בטורניר (מתוך 10 נבחרות).[19]

בנובמבר 2019 מונה למאמן נבחרת יוון, במקומו של תנאסיס סקורטופולוס, לקראת אולימפיאדת טוקיו. כבר בעת המינוי פורסם כי הוא זמני, ומיד לאחר האולימפיאדה (אם יוון תעפיל אליו), יוחלף פיטינו בחזרה על ידי סקורטופולוס.[20]

סטטיסטיקות כמאמן ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה עונה סדירה פלייאוף
משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה מיקום משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה הישג
1987/1988 ניו יורק ניקס 82 38 44 0.463 מקום שמיני במזרח 4 1 3 0.250 סיבוב ראשון
1988/1989 ניו יורק ניקס 82 52 30 0.634 מקום שני במזרח 9 5 4 0.556 חצי גמר המזרח
1997/1998 בוסטון סלטיקס 82 36 46 0.439 מקום 12 במזרח
1998/1999 בוסטון סלטיקס 50 19 31 0.380 מקום 12 במזרח
1999/2000 בוסטון סלטיקס 82 35 47 0.427 מקום 11 במזרח
2000/2001 בוסטון סלטיקס 34 12 22 0.353 התפטר במהלך העונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריק פיטינו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של פיטינו ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ סטטיסטיקות האימון של פיטינו בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
  3. ^ 1 2 פרופיל של פיטינו, באתר היכל התהילה של הכדורסל
  4. ^ סטטיסטיקות המשחק של פיטינו בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
  5. ^ סיכום עונת 1986/1987 של אוניברסיטת פרובידנס, באתר sports-reference.com
  6. ^ פיטינו ממונה למאמן הראשי של הניקס, באתר לוס אנג'לס טיימס, 13 ביולי 1987
  7. ^ פיטינו מתפטר מאימון הניקס, באתר deseret.com,‏ 31 במאי 1989
  8. ^ פיטינו יאמן את קנטקי ויילדקטס, באתר upi.com,‏ 30 במאי 1989
  9. ^ הסלטיקס מפתים את פיטינו עם חוזה תקדימי, באתר וושינגטון פוסט, 7 במאי 1997
  10. ^ פיטינו מתפטר מאימון הסלטיקס, באתר ESPN,‏ 9 בינואר 2001
  11. ^ פיטינו ממונה לאימון אוניברסיטת לואיוויל, באתר CBS News,‏ 14 במרץ 2001
  12. ^ סיכום עונת 2012/2013 של אוניברסיטת לואיוויל, באתר sports-reference.com
  13. ^ לואיוויל משעה את עצמה מהשתתפות בליגת המכללות, באתר ESPN,‏ 5 בפברואר 2016
  14. ^ ליגת המכללות משעה את פיטינו מחמישה משחקים, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 15 ביוני 2017
  15. ^ ליגת המכללות שוללת מלואיוויל את זכייתה באליפות, באתר ESPN,‏ 20 בפברואר 2018
  16. ^ פנאתינאיקוס ממנה את פיטינו למאמן הקבוצה, באתר היורוליג, 26 בדצמבר 2018
  17. ^ פיטינו חוזר לאמן את פנאתינאיקוס, באתר היורוליג, 26 בנובמבר 2019
  18. ^ פיטינו ממונה למאמן קבוצת איונה, באתר קבוצת האוניברסיטה, 14 במרץ 2020
  19. ^ פיטינו מתפטר מאימון נבחרת פוארטו ריקו, באתר ESPN,‏ 10 בספטמבר 2015
  20. ^ אהרל'ה ויסברג‏, ריק פיטינו הוצג כמאמן נבחרת יוון, באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2019