רישיון (עריכת דין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רישיון עריכת דין הוא היתר שנותנת מדינה לאדם לעסוק במקצוע עריכת דין.

הרישיון מוענק לבעלי תואר אקדמי במשפטים, לאחר שעברו תקופת התמחות ועברו בהצלחה את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין.

תנאים לקבלת היתר לעסוק בעריכת דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[1]. סעיף 24 לחוק זה מציב שלושה תנאים מצטברים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:

  • בעל השכלה משפטית גבוהה: לימודי משפטים בישראל נעשים באוניברסיטאות ובמכללות.
  • עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה (החל מאוקטובר 2016, תחול תקופת התמחות של שנה וחצי על תלמידים חדשים) ונערכת לקראת סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או שופט[2].
  • עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין - האחת בכתב (מבחן רב ברירתי, "אמריקאי") והשנייה בעל-פה. הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות. בבחינה שהתקיימה בנובמבר 2004 נכשלו מחצית מ-1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (מדובר בשיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות)[3]. בבחינה שהתקיימה ביוני 2018 נכשלו 88% מהניגשים לבחינה. לאחר התערבות הוועדה הבוחנת, טרם פרסום תוצאות הבחינה, נפסלו חלק מהשאלות בבחינה, ולחלק משאלות הבחינה הוספה חלופה של תשובה נוספת, מה שהוריד את אחוז הנכשלים בבחינה ל-68%.

אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע בעבירה שיש עמה קלון, והלשכה סבורה שלנוכח הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

בראשית ימי המדינה, היו עורכי דין רבים שעלו מחוץ לארץ ולא הצליחו לקבל רישיון עריכת דין בגלל קושי הבחינות והחובה להתמחות ארוכה ללא קבלת שכר[4].

עורכי דין בוגרי לימודים בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטנים שסיימו את לימודיהם בחו"ל והוכשרו כעורכי דין במדינה זו נדרשים לעבור סדרת בחינות להסמכה מחדש על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בארץ. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין.

המבחנים כוללים 9 בחינות[5]:

  1. בחינה בשפה העברית.
  2. בחינה בדיני עונשין ודיון פלילי.
  3. בחינה בדיני קניין.
  4. בחינה בסדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית.
  5. בחינה בדיני חוקה ומנהל.
  6. בחינה בדיני מסחר א'.
  7. בחינה בדיני מסחר ב' + דיני מיסים.
  8. בחינה בדיני משפחה וירושה.

את כל הבחינות, פרט לבחינה בשפה העברית ניתן לערוך בשפה זרה. לאחר מעבר בבחינות יכולים המשפטנים להתחיל בהתמחות ובהליך ההסמכה מחדש וקבלת רישיון עריכת דין ישראלי. במסגרת ההכנה לבחינות, נערכים שני קורסים - מדרשה לעולים (בת"א - אחת לשנה) וקורס הסמכה מחדש בלשכת עורכי הדין בירושלים (אחת לחצי שנה).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 באתר הכנסת
  2. ^ ליטל דוברוביצקי, עובדים על הגלימה, באתר ynet, 26.8.04
  3. ^ יובל יועז, 50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה, באתר הארץ, 11.11.2004
  4. ^ עורכי דין מחו"ל דורשים, חרות, 7 במאי 1950
  5. ^ הרשמה לבחינות ההסמכה מחדש באתר לשכת עורכי הדין: http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=115046&catId=2008