רישיון (רפואה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רישיון רפואה הוא היתר שנותנת המדינה לאדם כלשהו לעסוק ברפואה.

הרישיון מוענק לאחר סיום שש שנות לימוד בבית ספר לרפואה, עמידה בבחינת הרישוי ברפואה של משרד הבריאות וסיום שנת סטאז'.

בוגרי לימודי רפואה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מסלול הכשרתו של רופא מתחיל בלימודים אקדמיים, המחולקים לשלב טרום-קליני ושלב קליני. השלב הקליני מתבצע במחלקות בבתי חולים המסונפים לבתי ספר לרפואה. התואר האקדמי של הרופאים, דוקטור לרפואה (Medical Doctor,‏ MD), מתקבל לאחר סיום הלימודים ותקופת התנסות מעשית - סטאז'. לאחר שהסטודנט עומד בכל הדרישות ומקבל את התואר האקדמי MD, עליו לפנות למשרד הבריאות בבקשה לקבל רישיון לעסוק ברפואה.

סמכויותיו וחובותיו של רופא בעל רישיון מוגדרות בחוק פקודת הרופאים[1]. רופא בשלב זה מכונה רופא כללי, והוא יכול להמשיך את הכשרתו כרופא מתמחה באחד המסלולים המוגדרים בישראל על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית.

הרישיון לעסוק ברפואה תקף רק למדינת ישראל. אם הרופא מעוניין לצאת לעבוד באירופה או בארצות-הברית חלה עליו החובה לעבור בחינות הסמכה מחדש, במקום העבודה החדש.

רופאים בוגרי לימודי רפואה בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופא שסיים לימודי רפואה מחוץ למדינת ישראל, בעל דיפלומה מוכרת, ואשר לא סיים סטאז' (שנת עבודה מעשית בסבבים) בארץ בה למד, יאלץ לעבור בחינת רישוי ברפואה כחלק מההליך לקבלת רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל יחד עם שנת סטאז' במוסד מוכר. הבחינה נערכת אחת לחצי שנה, (מועד פברואר-מרץ ומועד ספטמבר-אוקטובר). בדרך כלל ניגשים לבחינה בערך 600–800 רופאים בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל. הבחינה מורכבת מ-220 שאלות רבות-ברירה (אמריקאי) ב-5 נושאים: רפואה פנימית, רפואת ילדים, כירורגיה, רפואת נשים ומיילדות ופסיכיאטריה. בחינת הרישוי ברפואה נחשבת לאחת הבחינות המחמירות והקשות ביותר למעבר בישראל. אחוזי המעבר נעים בין מספר אחוזים בודד ל-30% לערך.

פטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות פטורים מבחינת הרישוי וכך גם רופאים עולים מכל המדינות העומדים בתנאים מסוימים הקבועים בפקודת הרופאים ובתקנות הרופאים.

לבחינה קיימים מספר תחליפים או פטורים:

  1. פטור היסטורי, שנקבע ברובו עקב לחץ[דרושה הבהרה] של מדינות מהם התבצעה עלייה אנגלו-סקסית, או עלייה צרפתית[דרוש מקור], מוכר לבוגרי לימודי רפואה ב-ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, בריטניה ודרום-אפריקה.
  2. פטור בעקבות מחאתם של בוגרי חו"ל (2013) ועקב משא ומתן מול שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, הצליחו להעביר תיקון לחוק רישוי הרופאים ולאשר את ביטולו של STEP 2-CS [דרושה הבהרה]כתנאי לתחליף לבחינת הרישוי. בכך למעשה הפכו הנציגים את בחינת ה-USMLE [דרושה הבהרה]לאטרקטיבית יותר[דרושה הבהרה], עבור בוגרי חו"ל.
  3. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה ב-16 בינואר 2013 פטור מבחינת הרישוי הישראלית לרופאים שעברו בהצלחה את בחינת ה-USMLE [דרושה הבהרה]האמריקאית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פקודת הרופאים, באתר "נבו"