רישי סונאק
| סונאק, 2022 | |||||||
| לידה |
12 במאי 1980 (בן 45) סאות'המפטון, המפשייר, אנגליה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
| ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת אוקספורד אוניברסיטת סטנפורד | ||||||
| תארים |
מנהל עיסקי | ||||||
| מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||||
| השקפה דתית |
הינדואיזם | ||||||
| בת זוג | אקשתה מורטי | ||||||
| מספר ילדים |
2 | ||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||
|
www | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
רישי סוּנאק (באנגלית: Rishi Sunak; נולד ב-12 במאי 1980) הוא פוליטיקאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 2022–2024.
מכהן כחבר בית הנבחרים הבריטי המייצג את מחוז ריצ'מונד (צפון יורקשייר) בפרלמנט מאז 2015. כיהן כשר האוצר בקבינט של בוריס ג'ונסון מפברואר 2020 עד התפטרותו ביולי 2022.
ביולי 2022 התמודד בבחירות להנהגת המפלגה השמרנית כדי להחליף את ג'ונסון והפסיד בהצבעת החברים לליז טראס. עם זאת, לאחר התפטרותה של טראס על רקע משבר פוליטי מתמשך, סונאק זכה בבחירות למנהיגות המפלגה השמרנית באוקטובר 2022 ומונה לראש ממשלת הממלכה המאוחדת. כיהן כמנהיג המפלגה השמרנית הראשון בתפקיד שמוצאו אסייתי ושאיננו נוצרי, והצעיר ביותר מאז רוברט ג'נקינסון בשנת 1812.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סונאק נולד בסאות'המפטון שבהמפשייר, להורים הינדים מהפזורה ההודית בדרום-מזרח אפריקה, שמוצאם בפנג'אב. אביו, יליד מושבת קניה, שימש רופא כללי בשירות הבריאות הלאומי ואמו, ילידת טנגניקה, ניהלה בית מרקחת בבעלותה. סונאק הוא הבכור, ויש לו אח ואחות.
עשה את לימודיו התיכוניים בווינצ'סטר קולג', פנימייה פרטית יוקרתית. לאחר מכן למד בתוכנית לפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה בלינקולן קולג׳ שבאוניברסיטת אוקספורד, הוא זכה במלגת פולברייט ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית.
סונאק עבד בגולדמן זקס ובקרן הגידור TCI. לאחר מכן הקים קרן השקעות שהתמקדה במגזר העסקים הקטנים והבינוניים בבריטניה.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות הכלליות בבריטניה 2015 הועמד מטעם המפלגה השמרנית לנציגה במחוז הבחירה ריצ'מונד שצפון יורקשייר, מושב שקודם לכן הוחזק על ידי ויליאם הייג. הוא נבחר לבית הנבחרים לאחר שזכה לרוב של 51.4%. סונאק תמך בברקזיט במהלך משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי ב-2016 ובהמשך בהצבעות בפרלמנט בנושא.
בבחירות הכלליות בבריטניה 2017 זכה לכהונה נוספת ברוב של 63.9%. הוא כיהן כחבר בוועדת הסביבה, מזון ואזורי הכפר.
בינואר 2018 מונה לסגן שר השיכון, קהילות והממשל המקומי בממשלתה של תרזה מיי.
ביולי 2019 מונה למזכיר הראשי של האוצר (השר השני בחשיבותו במשרד האוצר הבריטי). כמו כן מונה למועצה המלכותית.
ב-20 בפברואר 2020 מונה לשר האוצר בקבינט של בוריס ג'ונסון לאחר התפטרותו של סאג'יד ג'אוויד.[1] תקופת כהונתו התאפיינה בהתמודדות עם משבר הקורונה, במהלכו הציג תוכניות סיוע לכלכלה, מעסיקים ועובדים בהיקף של מאות מיליארדי פאונד. בשלבים המוקדמים של מגפת הקורונה, הוא היה פופולרי בסטנדרטים של הפוליטיקה הבריטית, שתואר על ידי אנליסט אחד כבעל "דירוג טוב יותר מכל פוליטיקאי מאז ימי הזוהר של טוני בלייר". סקרים שונים הראו שסונאק נשאר פופולרי מאוד בקרב תומכי השמרנים ובריטים רבים אחרים במהלך 2020 והיה לאחד משרי האוצר הפופולריים בהיסטוריה הבריטית. ביולי 2022 התפטר יחד עם שר הבריאות ג'אוויד על רקע אובדן אמון בראש הממשלה ג'ונסון.[2]
לאחר התפטרותו של בוריס ג'ונסון ממנהיגות המפלגה השמרנית הכריז סונאק על התמודדותו לתפקיד. הוא הצליח להגיע לשלב האחרון בהתמודדות יחד עם שרת החוץ ליז טראס.[3] אך בסופו של דבר טראס נבחרה. ברם, לאחר התפטרותה כעבור חודש וחצי חזר להתמודד על ראשות המפלגה והיה למועמד המוביל.

באפריל 2022 נקנס סונאק, כמו גם בכירים נוספים בממשלת בריטניה, בידי משטרת המטרופולין של לונדון על השתתפות במסיבת יום ההולדת של ראש הממשלה דאז בוריס ג'ונסון ביוני 2020. נקבע כי המשתתפים במסיבה הפרו את תקנות הקורונה שנקבעו על ידי ממשלתו של ג'ונסון, שבה היה סונאק באותה עת שר האוצר. סונאק התנצל פומבית על השתתפותו במסיבה.[4]
ראשות הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 באוקטובר 2022 בחרו בו חברי המפלגה השמרנית למנהיג המפלגה השמרנית.[5] יום למחרת נפגש עם המלך צ'ארלס השלישי, שמינה אותו לראש הממשלה.[6]
מינויי קבינט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מינויו לראש ממשלת בריטניה, בחר רישי סונאק את שרי הקבינט שלו. ג'רמי האנט מונה לקנצלר האוצר, ודומיניק ראאב מונה מחדש לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים – תפקידים מהם התפטר באפריל 2023, והוחלף על ידי אוליבר דאודן. ג'יימס קלברלי מונה לשר החוץ, בעוד סואלה ברוורמן מונתה לשרת הפנים. בן וולאס נותר בתפקיד שר ההגנה. מייקל גוב מונה לשר האחראי למדיניות האיזון האזורי (Levelling Up), גרנט שאפס מונה לשר העסקים, האנרגיה והאסטרטגיה התעשייתית, ופני מורדונט מונתה למנהיגת בית הנבחרים ולנשיאת מועצת המלך.
מינויים מרכזיים נוספים כללו את סיימון הארט כמזכיר הפרלמנטרי לאוצר ויו"ר הסיעה השמרנית בבית הנבחרים, נאדים זהאווי כיו"ר המפלגה השמרנית, אוליבר דאודן כקנצלר דוכסות לנקסטר, תרז קופי כשרת הסביבה, מל סטרייד כשר העבודה והרווחה, ומארק הארפר כשר התחבורה.

שינויים בהרכב הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2023 ביצע סונאק את שינוי הרכב הקבינט הראשון שלו, אשר כלל ארגון מחדש מהותי של משרדי הממשלה. במסגרת השינויים הוקמו משרדים חדשים ובהם משרד לעסקים וסחר, משרד לביטחון אנרגטי ונטו אפס, ומשרד למדע, חדשנות וטכנולוגיה. משרד הסחר הבינלאומי ומשרד העסקים, האנרגיה והאסטרטגיה התעשייתית פורקו וחולקו בין המשרדים החדשים. גרג הנדס מונה ליו"ר המפלגה השמרנית במקומו של נאדים זהאווי, אך מאוחר יותר התפטר והוחלף על ידי ריצ'רד הולדן. לוסי פרייזר מונתה לשרת התרבות, התקשורת והספורט במקומה של מישל דונלאן, ורייצ'ל מקלין עזבה את ספסלי האופוזיציה ומונתה לשרה במחלקה לאיזון אזורי, שיכון וקהילות.
שינוי נוסף התרחש בנובמבר 2023, ובמסגרתו חזר ראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון לפוליטיקה לאחר היעדרות של שבע שנים, ומונה לשר החוץ במקום ג'יימס קלברלי. הרשפיול כלל גם את הדחתן של סואלה ברוורמן ותרז קופי מהממשלה, והדחתו של הנדס מן הקבינט. לורה טרוט מונתה לסגנית שר האוצר הראשית.
מדיניות פנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת סונאק התמודדה עם הזעזוע הכלכלי שהוביל להתפטרות טראס[7] ועם דרישות להעלאת שכר אשר גררה גל שביתות במדינה. גל זה עורר השוואות לחורף של תחילת 1979 שכונה "החורף העגום" (Winter of discontent), בימי ממשלת הלייבור בראשות ג'יימס קלהאן. קדם לו גל שביתות ביוני 2022.[8][9]
בינואר 2023 הודיע סונאק כי ממשלתו מתחייבת לרסן את האינפלציה בבריטניה, לשפר את הצמיחה של כלכלת המדינה, להקטין את החוב הלאומי ולקצר את זמני ההמתנה לטיפול רפואי במערכת הבריאות הציבורית. כמו כן התחייב סונאק לחקיקה שתרתיע מהגרים בלתי חוקיים מלהגיע לבריטניה, במיוחד אלו המגיעים לחופי המדינה בסירות באמצעות מעבר בתעלת למאנש.[10] בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת פסל את ההסכם להעברת מבקשי מקלט שנכנסו לבריטניה בסירות קטנות לרואנדה. בית המשפט לא פסל את האפשרות לשלוח את הפליטים למדינה שלישית, אך הגיע למסקנה שרואנדה בעת הזו לא יכולה להיחשב למדינה בטוחה באותה העת.[11][12]
בפברואר 2023 חתמו סונאק ונשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין על שינויים בפרוטוקול הסחר של צפון אירלנד עם אירלנד שנחתם בעקבות פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי.[13]
בינואר 2024 אישר סונאק תקיפה צבאית משולבת של חיל האוויר המלכותי יחד עם צבא ארצות הברית כנגד ארגון החות'ים בתימן שאיים ופגע בחופש השייט הבינלאומי.[14]
בשנת 2024 נאבק כדי להשיב את הפופולריות שאבדה למפלגה השמרנית על רקע משבר כלכלי, הפרישה מהאיחוד האירופי וסקנדלים פוליטיים.[15]
ב-22 במאי 2024 הכריז על בחירות כלליות שייערכו ב-4 ביולי, בהן הפסיד למועמד מפלגת הלייבור קיר סטארמר.[16][17] לאחר הפסד, הודיע כי יפנה את מקומו כמנהיג המפלגה השמרנית. ב-2 בנובמבר 2024, לאחר שלושה סבבי הצבעה, נבחרה קמי בדנוק להחליפו כמנהיגת המפלגה השמרנית.[18]
הסכם ווינדזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2023 ניהל סונאק משא ומתן עם האיחוד האירופי על הסכם חדש להסדרת הסדרי הסחר של צפון אירלנד, אשר פורסם תחת השם "מסגרת ווינדזור" (Windsor Framework). ב-27 בפברואר נשא סונאק נאום בבית הנבחרים, בו הצהיר כי ההסכם המוצע "מגן על מקומה של צפון אירלנד באיחוד שלנו". ההצעה הועלתה להצבעה בפרלמנט ב-22 במרץ, כש-22 חברי פרלמנט שמרנים ושישה מחברי המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP) הצביעו נגדה. אף על פי כן, ההצעה התקבלה ברוב של 515 מול 29.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רישי סונאק הביע לאורך כהונתו תמיכה בספורט המקצועי והעממי כאחד, תוך הדגשת חשיבותו לחברה בריאה ומאוחדת. ממשלתו קידמה השקעות בתשתיות ספורט מקומיות, ובפרט בפריפריה, כחלק ממדיניות "Leveling Up" לצמצום פערים גאוגרפיים בבריטניה.בתחום הכדורגל, סונאק תמך בהקמת רגולטור עצמאי לענף הכדורגל בעקבות קריסת מועדונים והביקורת הציבורית על ניהול לקוי מצד הבעלים. יוזמה זו נועדה להבטיח שקיפות פיננסית, מעורבות אוהדים, והגנה על זהותם המקומית של מועדונים. הרגולטור הוקם בהתאם להמלצות הדו"ח הפרלמנטרי על ממשל הכדורגל (Fan-Led Review of Football Governance). במהלך כהונתו, ממשלתו הגישה תמיכה לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים, בהם גמר יורו הנשים 2022 (שנערך לקראת כניסתו לתפקיד) והביעה עניין בקידום הצעות לאירוח עתידי של טורנירים נוספים כמו גמר ליגת האלופות וטורניר המונדיאל לנוער.
סונאק עצמו ידוע כאוהד ספורט נלהב, ובפרט של קבוצת הכדורגל סאות'המפטון. הוא נצפה לעיתים במשחקים ואף התייחס לנושאים ספורטיביים בנאומיו, תוך שימוש בהם כדי לקדם ערכים של עבודת צוות, נחישות ושאיפה למצוינות.
מדיניות ההגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם כניסתו לתפקיד, הציב סונאק את בלימת ההגירה הבלתי-חוקית כאחת מחמש מטרות הליבה של ממשלתו. בשנת 2023 הציגה ממשלתו את הסיסמה "Stop the Boats" כיעד מרכזי, בעקבות חצייתם של כ-45,000 מהגרים את תעלת למאנש בסירות קטנות במהלך השנה הקודמת. במרץ אותה שנה, הוצג "חוק ההגירה הבלתי-חוקית", שקבע כי מהגרים המגיעים לבריטניה בדרכים בלתי-רשמיות לא יהיו זכאים לבקש מקלט, ייכלאו למשך 28 ימים לפחות, ויועברו למדינה שלישית בטוחה. החוק אף שלל מהם אפשרות להסתמך על חוק העבדות המודרנית כדי למנוע גירוש.
תוכנית רואנדה, אשר הושקה תחת ממשלת ג'ונסון, נמשכה גם בתקופת סונאק, אך ביוני 2023 קבע בית הדין לערעורים כי התוכנית אינה חוקית, והחלטה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון בנובמבר אותה שנה. בעקבות זאת, חתם שר החוץ ג'יימס קלברלי על אמנה חדשה עם רואנדה שנועדה להתמודד עם החשש מהפרת עקרון "אי ההחזרה". נוסף לכך, הציגה הממשלה את "חוק רואנדה הבטוחה", אשר מאפשר להכריז על רואנדה כמדינה בטוחה תוך התעלמות מסוימת מהאמנה האירופית לזכויות אדם ומהוראות בחוק זכויות האדם הבריטי.
החוק עורר התנגדות מימין ומשמאל; שר ההגירה רוברט ג'נריק התפטר במחאה על כך שלדבריו החוק "רך מדי". חרף ההתנגדות, החוק עבר בקריאה שלישית בינואר 2024. בה בעת נחשף כי הממשלה התירה לכ-16,000 מבקשי מקלט לעבוד במקצועות בהם קיים מחסור בעובדים, לרבות תחומי הסיעוד, הבנייה והחקלאות, דבר שעורר ביקורת מצד גורמים במפלגה השמרנית על יצירת "גורם משיכה" להגירה בלתי-חוקית.

שינויי אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כניסתו לתפקיד, ביטל סונאק את ביטול האיסור על פצלי שמן (fracking) שביצעה ממשלת ליז טראס, והשיב את האיסור בהתאם להתחייבות מצע המפלגה השמרנית מ-2019. בהמשך אותה שנה נאלץ לבצע פשרות במסגרת חקיקת ה־Levelling Up and Regeneration Bill, בעקבות לחץ מצד חברי פרלמנט שמרנים שתמכו בביטול האיסור על חוות רוח יבשתיות.
סונאק הביע גישה תקיפה כלפי הפגנות סביבתיות, וכינה אותן "בלתי מתקבלות על הדעת" בשל שיבוש חיי היום-יום של אזרחים. הוא הבטיח לחזק את האכיפה המשטרתית נגד פעולות מחאה בלתי-חוקיות.

ב-20 בספטמבר 2023 הכריז על שינוי אסטרטגי במדיניות בריטניה להגעה ליעדי אפס פליטות פחמן עד שנת 2050, כולל דחיית האיסור על מכירת רכבים בנזין ודיזל מ-2030 ל־2035. סונאק הסביר כי יש למנוע את העברת עלויות בלתי סבירות למשקי הבית, אולם המהלך עורר ביקורת בקרב גורמים עסקיים ואופוזיציוניים. באוקטובר 2023, במהלך ועידת המפלגה השמרנית במנצ'סטר, הודיע סונאק על ביטול הקטע הצפוני של מסילת הרכבת המהירה HS2, בין בירמינגהאם למנצ'סטר, ועל הסבת התקציב לפרויקטי תחבורה אזוריים בצפון אנגליה. ההחלטה עוררה התנגדות מצד ראשי ממשלה לשעבר, בהם דייוויד קמרון.
סונאק ספג ביקורת כשהודיע תחילה שלא ייטול חלק בוועידת האקלים COP27 במצרים באוקטובר 2022, אך לבסוף שינה את החלטתו בעקבות לחץ ציבורי והשתתף בוועידה. בנאומו הזהיר כי שינויי האקלים יביאו לסבל אנושי הולך וגובר וקרא לפעולה מהירה.
במסגרת הוועידה, יזם סונאק את השקת Forest and Climate Leaders' Partnership – שותפות בין 26 מדינות והאיחוד האירופי במטרה לעצור ולשנות את מגמת בירוא היערות עד שנת 2030. המדינות החברות אחראיות ל־60% מהתמ"ג העולמי ולמעלה משליש משטחי היערות בכדור הארץ. התקציב הכולל של המיזם עומד על כ־23.8 מיליארד דולר. השותפות התחייבה לפרסם דו"ח התקדמות שנתי ולהתכנס מדי שנה.

חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך כהונתו, הציע סונאק להפוך את לימודי המתמטיקה לחובה עד גיל 18. בנוסף, במסגרת רפורמה רחבת היקף שהוצגה בנאומו, הודיע על תוכנית לאיחוד בחינות ה־A-level עם מסלול ה־T Levels לכדי תעודת בגרות חדשה בשם "התקן הבריטי המתקדם" (Advanced British Standard), אם כי בלשכת ראש הממשלה הבהירו כי יישום המהלך צפוי להתממש רק בעוד כעשור.
במדיניות המניעה והבריאות הציבורית, הכריז סונאק על כוונה להעלות מדי שנה את הגיל החוקי לרכישת סיגריות בשנה אחת, כך שעם הזמן יהפוך איסור הרכישה מוחלט עבור הדורות הבאים.

באוגוסט 2023 נדרשה ממשלתו להורות על סגירתם המיידית של יותר ממאה בתי ספר לצורכי שיפוץ, בעקבות גילוי נרחב של בטון קל (RAAC) בלתי יציב במבנים. בהמשך נסגרו גם מבני ציבור נוספים, בהם בתי חולים, בעקבות חששות דומים. המשבר עורר ביקורת נרחבת כלפי סונאק, לאחר שנחשף כי בתקופת כהונתו כשר האוצר קיצץ בתקציבי שיפוץ מוסדות החינוך, למרות אזהרות מפני כשלים בטיחותיים. מפלגת הלייבור ניסתה לחייב את הממשלה לפרסם את המסמכים הקשורים למעורבותו במשבר, אך ההצעה נדחתה ברוב פרלמנטרי.
סכסוכי עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות חודשים של סכסוכי עבודה במגזר הציבורי, הציעה ממשלת סונאק העלאות שכר לעובדים במגזר הציבורי – בהם מורים, שוטרים ורופאים – בטווח שבין 5% ל-7%. סונאק הצהיר כי מימון התוספות ייעשה באמצעות העלאה משמעותית של אגרות הוויזה למהגרים והיטל הבריאות שמשלמים מהגרים עבור השימוש בשירותי שירות הבריאות הלאומי (NHS).
חוק וסדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 במרץ 2023 הציגה ממשלת סונאק את הצעת החוק "הקורבנות והאסירים" (Victims and Prisoners Bill), במטרה מוצהרת "להעמיד את הקורבנות בלב מערכת הצדק". הצעת החוק נועדה להקים גוף עצמאי לתמיכה בקורבנות פשעים חמורים, להעניק לשרים סמכות וטו על שחרור אסירים מסוימים בתנאי שחרור מוקדם, ולהגביל את האפשרות של אסירים המרצים מאסר עולם ללא אפשרות שחרור להינשא. החוק כלל גם סעיפים לפיצוי קורבנות פרשת הדם הנגוע ולשלילת זכויות הוריות ממי שהורשעו ברצח בן או בת זוגם. החוק התקבל בפרלמנט ב-24 במאי 2024, זמן קצר לפני פיזורו לקראת הבחירות הכלליות.
באוגוסט 2023 הכריזה הממשלה על כוונה לרפורמה בחוקי הענישה, כך שעונש ברירת המחדל במקרי רצח הכוללים תקיפה מינית או התנהגות סדיסטית יהיה מאסר עולם מלא, למעט בנסיבות חריגות. הצעד נבע בין היתר מהמקרים המתוקשרים של רצח זארה אלינה וסבינה נסה, שבהם לא הוטלו עונשי מאסר עולם מלא על המורשעים. הצעת החוק בנושא, שנקראה Sentencing Bill, נוסחה אך לא הובאה להצבעה טרם הבחירות הכלליות של 2024.
באותו חודש, הודיע סונאק על תוכנית להחמרה בהתמודדות עם פשיעה אלימה, לרבות החמרת הענישה על סחר בלתי חוקי ב"סכיני זומבים" והרחבת סמכויות המשטרה להחרים נשק חסר שימוש מעשי.
מדיניות חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת כהונתו כראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק המשיך להעמיק את קשרי החוץ של הממלכה המאוחדת עם מדינות מחוץ לאירופה, כחלק מהחזון ל"בריטניה גלובלית" שלאחר הברקזיט. סונאק פעל לחיזוק הבריתות הביטחוניות והכלכליות עם מדינות אסיה-פסיפיק, אמריקה הלטינית, והמזרח התיכון, תוך שימת דגש על שווקים מתעוררים ושיתופי פעולה אסטרטגיים.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך כהונתו של רישי סונאק כראש ממשלת בריטניה, נשמרו יחסים קרובים ויציבים עם ארצות הברית, תוך שיתוף פעולה הדוק במגוון תחומים: ביטחון, טכנולוגיה, סחר ועמדות מדיניות בזירה הבינלאומית.
סונאק קיים פגישות תכופות עם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, וביקר בבית הלבן ביוני 2023. במהלך הביקור הוכרז על הקמת "השותפות האטלנטית הכלכלית" – יוזמה להגברת שיתוף הפעולה הכלכלי, במיוחד בתחומי טכנולוגיה מתקדמת, חומרים קריטיים, בינה מלאכותית וביטחון סייבר. אמנם הסכם סחר חופשי מלא בין המדינות לא נחתם בתקופת כהונתו, אך הושגו הבנות דו־צדדיות בנושאים כלכליים חיוניים.
בנושאי ביטחון, סונאק הדגיש את מחויבותה של בריטניה לברית נאט"ו, והגביר את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית בזירות כגון אוקראינה, המזרח התיכון והאוקיינוס השקט. במהלך סבב התקיפות על החות'ים בתימן בראשית 2024, פעלה בריטניה יחד עם ארצות הברית במסגרת מבצע שומר השגשוג כדי להגן על חופש השיט בים סוף.
בנוסף, סונאק נטל חלק בפסגות ה־G7 וה־NATO לצד מנהיגים אמריקאים, וביסס קו מדיניות מתואם בסוגיות גלובליות כגון שינויי אקלים, הגנה על דמוקרטיות ליברליות והתגובה לאיומים מצד רוסיה, איראן וסין.
ברקזיט וצפון אירלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2023, ראש הממשלה סונאק אישר כי היעד שנקבע להסרת כלל החקיקה שמקורה באיחוד האירופי מספר החוקים הבריטי עד לסוף אותה שנה יישמר, תוך הדגשה כי מדובר ב"מאמץ משותף". יעד זה לא הושלם במועד.
בפברואר 2023, סונאק הציג את "מתווה וינדזור" (Windsor Framework) – הסכם חדש שנועד להסדיר את נושא הסחר בצפון אירלנד בעקבות הברקזיט. הוא הצהיר בפרלמנט כי ההסכם "מגן על מקומה של צפון אירלנד באיחוד הבריטי". המתווה נכנס לתוקפו באוקטובר 2023.
חרף זאת, המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP) התנגדה להסכם וסירבה לשוב לממשלה בצפון אירלנד, דבר שהוביל לשיתוק הרשות המבצעת המקומית במשך 22 חודשים. רק בפברואר 2024, לאחר הסכמות עם ממשלת סונאק, חידשה ה-DUP את השתתפותה בהנהגת המחוז. ההבנות כללו מסמך מדיניות רשמי ("command paper") ובו התחייבות ממשלתית לסיום ההחלה הישירה של חקיקת האיחוד האירופי בצפון אירלנד.
במסגרת ההסכם התחייבה ממשלת סונאק להקלות רגולטוריות שיצמצמו את הבדיקות והבירוקרטיה על מעבר סחורות בין בריטניה לצפון אירלנד, וזאת במטרה לצמצם את ההשלכות של מה שמכונה "הגבול בים האירי". בין היתר הובטחה הקמתו של "שוק פנימי של הממלכה המאוחדת" במטרה לחזק את האחדות הכלכלית בין מרכיביה.
אוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך כהונתו, סונאק חיזק את מחויבות בריטניה לאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית. בנובמבר 2022, לאחר פיצוץ טיל בשטח פולין, נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן והביע תמיכה באוקראינה. לאחר מכן נפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, והתחייב למענק סיוע בגובה 50 מיליון ליש״ט. סונאק הדגיש כי הוא "גאה בעמידתה של בריטניה לצד אוקראינה מהיום הראשון" והוסיף כי "בריטניה ובעלות בריתה ימשיכו לתמוך באוקראינה במאבקה לשלום צודק".
בינואר 2024, ערך סונאק ביקור רשמי בקייב, במהלכו חתם עם זלנסקי על הסכם ביטחוני דו־צדדי חדש. ההסכם כלל התחייבות בריטית לסיוע ביטחוני נוסף בסך 2.5 מיליארד ליש״ט – לרבות טילים ארוכי טווח, תחמושת ארטילרית, מערכות הגנה אווירית וביטחון ימי. כמו כן, סוכם על הקצאת 200 מיליון ליש״ט נוספים לרכישת רחפנים צבאיים – מהלך שהפך את בריטניה למדינה שסיפקה את כמות הרחפנים הצבאיים הגדולה ביותר לאוקראינה, לפי נתוני דאונינג 10.
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רישי סונאק תומך בישראל ובמדיניותה, ובעבר הצהיר על תמיכתו בהכרה בירושלים כבירת ישראל. הוא מתנגד לתנועת ה-BDS ולאנטישמיות. הוא תמך ברעיון להעביר את שגרירות בריטניה בישראל לירושלים[19] אך ויתר על כך לבסוף.[20] בנוסף, הוא תומך בהכנסת משמרות המהפכה האסלאמית של איראן לרשימת ארגוני הטרור.[21]
ממשלת סונאק הטילה סנקציות על בכירים בארגוני חמאס והג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, לרבות מייסד חמאס מחמוד א-זהאר, וכן אסרה את כניסתם לבריטניה של מתנחלים ישראלים שהיו מעורבים באירועים אלימים בגדה המערבית.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל וטבח שבעה באוקטובר, הביע סונאק תמיכה מובהקת בישראל והצהיר כי לישראל "יש זכות מוחלטת להגן על עצמה" ואף היה למנהיג הרביעי שביקר בישראל אחרי קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת רומניה מרצ'ל צ'ולאקו, ונשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן.

במקביל, הביע תמיכה בהפסקות הומניטריות לצורך העברת סיוע לרצועת עזה, אך דחה קריאות להפסקת אש כוללת בטענה כי מהלך כזה ישרת את חמאס. ממשלתו של סונאק התחייבה להעניק סיוע הומניטרי בהיקף של מיליוני ליש״ט לאזרחים ברצועת עזה, ופעלה לפתיחת מעבר רפיח לשם פינוי אזרחים בריטים והעברתם של מוצרי סיוע. בנוסף, נפרסו נכסים של הצי המלכותי וחיל האוויר המלכותי במזרח הים התיכון לצורך סיוע הומניטרי ולצורכי מעקב אחר איומים ביטחוניים באזור.
כאשר תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים אחמד חאן, הודיע כי בכוונתו לבקש צווי מעצר נגד נשיא ישראל בנימין נתניהו בחשד לפשעי מלחמה, גינה סונאק את ההחלטה וכינה אותה "בלתי מועילה", תוך האשמת התביעה ביצירת שקילות מוסרית בין מדינת ישראל לארגון חמאס.

מדינות המפרץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלתו של רישי סונאק המשיכה לחזק את הקשרים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של בריטניה עם מדינות המפרץ הפרסי, כחלק ממדיניות כוללת של העמקת השותפויות האסטרטגיות מחוץ לאירופה לאחר הברקזיט.
סונאק ביקר בערב הסעודית באוקטובר 2023 ונפגש עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן. הביקור התמקד בשיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, הסייבר, ביטחון ימי, והשקעות הדדיות. סונאק הביע תמיכה ביציבות האזורית והדגיש את חשיבותה של סעודיה כשותפה אסטרטגית במאבק בטרור ובשמירה על ביטחון השייט במפרץ.
עם איחוד האמירויות הערביות, בריטניה חיזקה את קשרי ההגנה, כולל תמרונים משותפים בין חיל האוויר המלכותי הבריטי לחיל האוויר האמירתי, ושיתופי פעולה בתחום האנרגיה המתחדשת. נמשכו גם השיחות לקידום הסכם סחר חופשי בין בריטניה למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), לרבות קטר, בחריין, כווית, עומאן, סעודיה ואיחוד האמירויות.
היחסים עם קטר נותרו קרובים, בייחוד על רקע השקעות קטריות נרחבות בתשתיות בבריטניה והמשך שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, הביטחון והחינוך.
יחד עם זאת, ממשלת סונאק הייתה נתונה גם לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם בשל עמדותיה המרוככות כלפי סוגיות של חופש הביטוי וזכויות אדם במדינות אלו, לטובת קידום אינטרסים כלכליים וביטחוניים.

מלחמת האזרחים בסודאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת האזרחים בסודאן באפריל 2023, ניצבה ממשלתו של סונאק בפני ביקורת חריפה מצד התקשורת והאופוזיציה בשל האופן שבו ניהלה את פינוי אזרחי בריטניה מהמדינה. הביקורת גברה לאחר שנמסר כי הפינוי הראשוני כלל בעיקר את אנשי שגרירות בריטניה, בעוד אלפי אזרחים בריטים נותרו לכודים באזורי לחימה. במהלך הפסקת אש בת 72 שעות אישרה הממשלה גיחות אוויריות של חיל האוויר המלכותי (RAF) לפינוי אזרחים משדה התעופה ואדי סעידנא שבח'רטום.
ב-27 באפריל הודיעה הממשלה כי אלפי מחזיקי אשרות שהייה – לרבות רופאים העובדים בשירות הבריאות הלאומי (NHS) – לא ייכללו במבצע הפינוי, מאחר שאינם בעלי אזרחות בריטית. ההחלטה עוררה סערה ציבורית, לאחר שהתברר כי גם תושבים ותיקים ששילמו מיסים ותרמו למערכת הבריאות נדרשו למצוא נתיבי מילוט חלופיים בכוחות עצמם.
זכויות האדם וסנקציות בינלאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בדצמבר 2023, לקראת יום השנה ה-75 להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם, פרסמה ממשלת סונאק חבילת סנקציות הכוללת 46 אישים וישויות ברחבי העולם, הקשורים להפרות חמורות של זכויות אדם. הסנקציות כוונו נגד 17 אנשי מערכת המשפט בבלארוס, שני אזרחים מהאיטי שהיו מעורבים בפשעים במהלך הטבח בשכונת לה סאלין בשנת 2018, שמונה אישים שהואשמו בפשעי מלחמה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, וחמישה בכירים איראנים בשל מעורבותם באכיפת חוקי החיג'אב החובה. בנוסף, הוטלו סנקציות על 14 אישים וישויות הקשורים לסחר בבני אדם במיאנמר, לאוס וקמבודיה.
ממשלת סונאק נקטה בגישה זהירה ומאוזנת כלפי סין. מצד אחד, ממשלתו זיהתה את סין כ"אתגר מערכתי מתמשך" לביטחון הלאומי של בריטניה, אך מצד שני שמרה על פתיחות לשיתוף פעולה כלכלי. במהלך כהונתו הוקפאו חלק מהמגעים הדיפלומטיים ברמה הבכירה בעקבות סוגיות של ריגול סיני לכאורה במוסדות בריטיים, אך ערוצי תקשורת דיפלומטיים נותרו פתוחים.

ממשלתו של רישי סונאק חיזקה את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם יפן, על רקע מתיחות גוברת בזירה האינדו-פסיפית ואיומים גאו-פוליטיים מצד סין וצפון קוריאה. בינואר 2023, סונאק אירח את ראש ממשלת יפן פומיו קישידה בלונדון, ובמהלך הביקור חתמו שני המנהיגים על הסכם ההגנה "הסדר גישה הדדית" (Reciprocal Access Agreement) – המסדיר פריסת כוחות הדדית לצורכי אימונים ומשימות ביטחון, והיווה צעד היסטורי ראשון מסוגו בין יפן למדינה אירופית. היחסים הכלכליים בין שתי המדינות התרחבו במסגרת הסכם הסחר החופשי בין בריטניה ליפן (CEPA), שנכנס לתוקף לאחר הברקזיט. בריטניה ויפן הדגישו את חשיבות החדשנות הטכנולוגית והביטחון הקיברנטי כתחומים לשיתוף פעולה מוגבר. בנוסף, יפן הביעה תמיכה בכניסת בריטניה להסכם הסחר האזורי CPTPP, מה שנתפס כהמשך להעמקת נוכחותה של בריטניה באסיה לאחר יציאתה מהאיחוד האירופי.
סונאק חיזק את הקשרים הביטחוניים והמסחריים עם דרום קוריאה, והדגיש את חשיבותה כשותפה דמוקרטית מרכזית באסיה. נחתמו הסכמים בנושאי טכנולוגיה, סייבר, ואנרגיה ירוקה. מתקיימים דיאלוגים קבועים בין משרדי ההגנה של שתי המדינות במסגרת שותפות האינדו־פסיפיק הבריטית.
ב־12 בינואר 2024, אישרו רישי סונאק ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן סדרת תקיפות טילים נגד מיליציות החות'ים בתימן, בתגובה למתקפה רחבת היקף על נכסים ימיים של בריטניה וארצות הברית באזור יומיים קודם לכן, במהלך מבצע שומר השגשוג (Operation Prosperity Guardian). על פי הדיווחים, בתקיפות נהרגו חמישה לוחמי חות'ים ונפצעו שישה נוספים. סונאק הגן על התקיפות האוויריות בטענה שמדובר בפעולה של הגנה עצמית מול תוקפנות מצד החות'ים. עם זאת, המפלגה הליברל-דמוקרטית והמפלגה הירוקה ביקרו את סונאק על כך שהורה על פעולה צבאית חד-צדדית ללא התייעצות עם הפרלמנט.
ב־22 בינואר 2024 אישר סונאק תקיפה צבאית משולבת של חיל האוויר המלכותי יחד עם צבא ארצות הברית כנגד ארגון החות'ים בתימן שאיים ופגע בחופש השייט הבינלאומי.[22] סונאק וביידן פתחו בסבב שני של תקיפות נגד יעדים של החות'ים. למחרת, בהצהרה לבית הנבחרים, הצהיר סונאק כי התקיפות נועדו להזהיר את החות'ים להפסיק את התקפותיהם על ספינות סוחר בים האדום, והזהיר כי בריטניה לא תהסס להכות שוב כהגנה עצמית. בהמשך, בריטניה קיימה שני סבבים נוספים של תקיפות בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, ב־3 בפברואר וב־24 בפברואר.
הבחירות הכלליות של 2024 ותבוסת המפלגה השמרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 במאי 2024 הכריז סונאק על הקדמת הבחירות הכלליות ל-4 ביולי 2024, מועד מוקדם יחסית שהפתיע גם את חברי מפלגתו. אף שעמדו לרשותו חודשים נוספים עד לתום הקדנציה, טען סונאק כי ההתאוששות הכלכלית, הירידה באינפלציה וצמצום ההגירה נטו תומכים במסר המרכזי של קמפיין הבחירות שלו: "להיצמד לתוכנית". בנאומו בעת ההכרזה, שנישא מחוץ לדאונינג 10 בגשם שוטף, שאל את הציבור: "במי תבחרו להבטיח את עתידכם – בנו או בחזרה לנקודת ההתחלה?"
קמפיין הבחירות של סונאק התמקד ביציבות כלכלית, המשך יישום מדיניות ההגירה לרואנדה, חיזוק קצבת הפנסיה הלאומית והחזרת שירות לאומי. הוא פרסם את מצע המפלגה תחת הסיסמה: "תוכנית ברורה. פעולה נועזת. עתיד בטוח".
על אף מאמציו, הבחירות הסתיימו בתבוסה ההיסטורית החמורה ביותר של המפלגה השמרנית, שצנחה ל-121 מושבים בלבד עם 23.7% מקולות הבוחרים. המפלגה איבדה 244 מושבים, בהם של 12 משרי הקבינט ושל ראשת הממשלה לשעבר ליז טראס. לראשונה, איבדה גם את כל מושביה בוויילס.
התפטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם היוודע תוצאות הבחירות ב-5 ביולי 2024, הודיע סונאק על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה. בדבריו בפני מעונו בדאונינג 10, התנצל בפני מצביעי ומועמדי המפלגה השמרנית, והביע הערכה ליריבו הפוליטי קיר סטארמר, שאותו כינה "אדם הגון ורוחש טובת הכלל". בהמשך מונה סונאק לראש האופוזיציה, והודיע כי ימשיך לכהן כיו"ר זמני של המפלגה עד שייבחר לו מחליף, ובהמשך כיו"ר ספסלי האחוריים בפרלמנט.
לאחר כהונתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יו"ר האופוזיציה (יולי–נובמבר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מינויו של קיר סטארמר לראש ממשלת בריטניה, הפך רישי סונאק באופן מיידי לראש האופוזיציה. ב־8 ביולי 2024 מינה את ממשלת הצללים שלו, אשר כללה את רוב שרי ממשלתו ערב הבחירות. ג'רמי האנט, שהיה שר האוצר, מונה לשר האוצר בממשלת הצללים, וג'יימס קלברלי, לשעבר שר הפנים, מונה לשר הפנים בממשלת הצללים. דייוויד קמרון, שכיהן כשר החוץ, פרש מהחיים הפוליטיים, ואת מקומו תפס סגנו לשעבר, אנדרו מיטשל. ריצ'רד הולדן, יושב ראש המפלגה השמרנית, התפטר, ובמקומו מונה ריצ'רד פולר באופן זמני.
סונאק מינה גם מחליפים לתיקים של 11 שרים שאיבדו את מושבם בפרלמנט, בהם אדוארד ארגר שמונה לשר המשפטים בממשלת הצללים והלן וויטלי שמונתה לשרת התחבורה במקומו של מארק הארפר. כמו כן, קמי באדנוך מונתה לשרת הצללים לשיכון, קהילות ושלטון מקומי, ואוליבר דאודן, סגנו לשעבר של סונאק, מונה לסגן יו"ר האופוזיציה.
סונאק כיהן כיו"ר האופוזיציה עד לבחירתה של קמי באדנוך למנהיגת המפלגה השמרנית בבחירות הפנימיות בנובמבר 2024, אז שב אל ספסלי האחוריים בפרלמנט. בתגובה לנאום פתיחת מושב הפרלמנט אמר סונאק כי מפלגתו לא תתנגד לממשלה "רק לשם ההתנגדות", אך תדרוש ממנה לעמוד בהתחייבויותיה. על הרפורמות המתוכננות לחוקי התכנון העירוני אמר כי אף שיש בהן צורך, "מערכת שמדירה את הציבור המקומי עלולה לערער את התמיכה הציבורית בהרחבת הדיור". על ביטול מדיניות ההגירה לרואנדה אמר כי הוא מכבד את ההחלטה, אך הזהיר כי "בהיעדר חלופה מרתיעה – מספר גדול של מהגרים שיחצו את התעלה שלא כחוק יישארו בסופו של דבר בבריטניה".
עיסוקים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2025 מונה סונאק לעמית מחקר אורח במכון הובר של אוניברסיטת סטנפורד ולעמית בכיר בבית הספר בלווטניק לממשל של אוניברסיטת אוקספורד. במקביל חתם על חוזה בלעדי עם סוכנות ההרצאות האמריקאית Washington Speakers Bureau. במרץ 2025 הקים יחד עם רעייתו, אקשאטה מרטי, קרן צדקה בשם "The Richmond Project", שמטרתה לקדם כישורי חשבון בקרב ילדים ומבוגרים.

חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סונאק הינדי בדתו. הוא נישא ב-2009 לאקשתה מורטי (אנ'), אותה הכיר כאשר היו שניהם סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד. הם הורים לשתי בנות. מורטי היא בתם של מייסד חברת אינפוסיס, נראינה מורטי והסופרת סודה מורטי, והונם המשותף של מורטי וסונאק מוערך במעל 700 מיליון פאונד. למשפחה אחוזה בקנזינגטון שבלונדון ואחוזה בצפון יורקשייר.[23]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רישי סונאק (באנגלית)
רישי סונאק, ברשת החברתית פייסבוק
רישי סונאק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רישי סונאק, ברשת החברתית אינסטגרם
רישי סונאק, ברשת החברתית LinkedIn
רישי סונאק, סרטונים בערוץ היוטיוב
רישי סונאק, באתר פליקר- רישי סונאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רישי סונאק, באתר הפרלמנט הבריטי
- רישי סונאק, באתר המפלגה השמרנית
- טלי גולדשטיין, רישי סונאק נבחר לרה"מ הבריטי, באתר וואלה, 24 באוקטובר 2022
- אוריה בר-מאיר, דישי רישי - רישי סונאק הוא ראש המפלגה השמרנית, יס מיניסטר, 25 אוקטובר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אסף אוני, שר האוצר הבריטי התפטר במפתיע בעקבות עימות עם בוריס ג'ונסון, באתר גלובס, 13 בפברואר 2020
- ↑
סוכנויות הידיעות, שרי האוצר והבריאות בבריטניה התפטרו; "לציבור מגיעה ממשלה שתתנהג כראוי", באתר TheMarker, 5 ביולי 2022 - ↑ ליז טראס מתקרבת לראשות ממשלת בריטניה: העפילה לקרב המכריע מול סונאק, באתר ynet, 20 ביולי 2022
- ↑ Cordon, Gavin (21 באפריל 2022). "Rishi Sunak says he is 'sincerely sorry' for breach of lockdown rules". Evening Standard. ארכיון מ-26 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ טלי גולדשטיין, רישי סונאק נבחר לרה"מ הבריטי הראשון ממוצא הודי, באתר וואלה, 24 באוקטובר 2022
- ↑ עמית ולדמן, היסטוריה בבריטניה: רישי סונאק מונה רשמית לראש הממשלה החדש, באתר מאקו, 25 באוקטובר 2022
- ↑ אסף אוני, כהונה קצרה ונזק גדול: בריטניה עדיין משלמת על הטעויות של ליז טראס, באתר גלובס, 30 בינואר 2023
- ↑ בריטניה מתכוננת ל"חורף עגום" חדש: גל שביתות משבש את המדינה, באתר וואלה, 15 בדצמבר 2022
- ↑ UK strike calendar – service stoppages planned for January, the Guardian, 31 בדצמבר 2022 (באנגלית)
- ↑ – Rishi Sunak’s five pledges: What are they and can they be achieved? planned for January, The National, 5 בינואר 2023 (באנגלית)
- ↑ מתן גולדבלט, למה לא רואנדה? - בית המשפט העליון של בריטניה פסל את תכנית רואנדה, באתר יס מיניסטר, 2023-11-16
- ↑ "The Supreme Court rules against Britain's Rwanda plan. What now?". The Economist. ISSN 0013-0613.
- ↑
הסכם הברקזיט האחרון: בריטניה והאיחוד האירופי הגיעו להסכמה על צפון אירלנד, באתר TheMarker, 27 בפברואר 2023 - ↑ אסף רוזנצוייג, מתקפה משולבת: ארה"ב ובריטניה תקפו הלילה בתימן, באתר מאקו, 11 בינואר 2024
- ↑ אסף אוני, בצל המצב הכלכלי, בריטניה כנראה בדרך להדיח את השמרנים מהשלטון, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2023
- ↑ בצל הסקרים שחוזים מפלה למפלגתו: סונאק הכריז על בחירות בבריטניה, באתר חדשות 13, 22 במאי 2024
- ↑ רשמית: קיר סטארמר הוא ראש ממשלת בריטניה, באתר 0404
- ↑ i24NEWS, לראשונה - אישה שחורה תנהיג את המפלגה השמרנית הבריטית, באתר i24NEWS, 2024-11-02
- ↑ ניצן קידר, מחזיק בגישה פרו ישראלית: רישי סונאק יהיה ראש ממשלת בריטניה, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2022
- ↑ ר"מ בריטניה ויתר על העברת השגרירות לירושלים: "אין כרגע תוכניות כאלה", באתר ynet, 3 באוקטובר 2022
- ↑ שחר ברדיצ'בסקי, תומך בעמדת ישראל? סונאק בהצהרה חד משמעית בנוגע למשמרות המהפכה, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2022
- ↑ אסף רוזנצוייג, מתקפה משולבת: ארה"ב ובריטניה תקפו הלילה בתימן, באתר מאקו, 11 בינואר 2024
- ↑ אסף אוני, מיליונר בן 42, ממשפחת מהגרים: ראש הממשלה החדש של בריטניה, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2022
| ראשי ממשלת הממלכה המאוחדת | ||
|---|---|---|
|
- ראשי ממשלת בריטניה
- שרי האוצר של בריטניה
- מנהיגי המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)
- חברי המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (2015–2017)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (2017–2019)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (2019–2024)
- בוגרי בית הספר לעסקים של אוניברסיטת סטנפורד
- בוגרי אוניברסיטת אוקספורד
- בריטים שהופיעו ברשימת טיים 100 נקסט
- אנגלים ממוצא הודי
- חברי המועצה המלכותית
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (מאז 2024)
- בריטים שנולדו ב-1980