רכבת האלונים
 | |
| רכבת האלונים. מסילה בין מטעי זיתים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| עיר | עין שמר, כפר קניר |
| מפעיל | הרכבת הצבאית העות'מאנית |
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה | הרכבת הצבאית העות'מאנית בפיקוח המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | תחנת הרכבת טולכרם |
| סיום המסילה | כפר קניר |
| סוג המסילה | צבאי |
| אורך המסילה | 25 ק"מ (היום הקטע המשוחזר: 1,100 מטר) |
| רוחב המסילה | 60 ס"מ |
| מסלולים | 1 |
| תרשים המסילה | |
 | |
| מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1914-1917 | |
  | |
רכבת האלונים או מסילת הברזל העות'מאנית באזור השרון, היא מיזם תיירותי בקיבוץ עין שמר המשחזר קטע קצר מקו רכבת מימי השלטון העות'מאני בארץ ישראל. שמה נגזר מעצי האלון הרבים שהובילה אשר נכרתו מיער השרון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסילה הצרה שנסללה על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלוחה של המסילה המזרחית לכיוון חדרה וכפר קניר מכונה כיום 'רכבת האלונים'. המסילה המזרחית התחברה לרכבת העמק, שלוחה של המסילה החג'אזית, (דמשק-חג'אז), באמצעות מסילת השומרון.
בשנות המלחמה נוצר מחסור חריף בחומר הסקה לקטרים. עתודות הפחם הטורקיות אזלו כיוון שהים התיכון היה בשליטה של ציי צרפת ואנגליה ולא הייתה כל אפשרות להשיט פחם דרכו. לכן, הוחלט במטה הכללי הגרמני-טורקי לבנות שלוחה מטולכרם צפונה, שמטרתה הסעת עצי אלון כרותים מיער האלונים באזור רגבים. שתי שלוחות נבנו, האחת מטול כרם לחדרה והשנייה מטול כרם דרך צומת עירון לכפר קניר ליד רגבים.
המסילות שהיו מסילות צרות, וזאת על מנת לחסוך בעבודת תשתית כבדה, שימשו להובלת העצים עד לתחנה הקצה של המסילה המזרחית בטול כרם. משם הוסעו על המסילה המזרחית לתחנות נוספות בכל הארץ לשם הסקת הקטרים.
עצי הסרק, ובראשם עץ האלון, היו הראשונים לכריתה, וכשאזלו הגיע תורם של עצי הפרי, אשר לגביהם היה צו, לכרות כל עץ עשירי. העבודה בוצעה על ידי מאות ערבים מגויסים ושבויים ארמנים. אורך המסלול טול כרם-קניר היה כ-25 ק"מ.
ב-1920 פורקו המסילות על ידי הבריטים. חלק מהפסים והאדנים נלקחו על ידי הכפריים הערבים, אנשי חדרה וגדוד העבודה. אנשי גדוד העבודה השתמשו באדנים לבניית בית האבן והחומה בחצר הישנה בקיבוץ עין שמר.
שיחזור והשיקום של המסילה והרכבת בוצע ביוזמת רן חדוותי - חבר הקיבוץ, איש המועצה לשימור אתרי מורשת ומומחה עולמי לשיקום מכונות עתיקות[1].
רכבת האלונים כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום ניתן לנסוע ברכבת האלונים המשוחזרת באופן תיירותי כחלק מפעילות מוזיאון החצר הישנה שבקיבוץ עין שמר, המסלול המשוחזר עובר ברובו בסמיכות רבה לנתיב שנסעה בו הרכבת לפני קרוב ל-90 שנה. אורכו כ-1,100 מטר, והוא מקיף באופן חלקי את הקיבוץ. במהלך הנסיעה המבקרים מתבקשים לסובב את הקטר בעצמם - בדומה לאופן בו נעשה הדבר בתקופה העות'מאנית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החצר הישנה, אתר המוזיאון, החצר הישנה עין שמר
- מרדכי חיימוביץ, תחנה בזמן: מסע בעקבות רכבת העמק, באתר nrg, 27 באפריל 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
עופר אדרת, הקיבוצניק ששומר על גלגלי ההיסטוריה, באתר הארץ, 15 באפריל 2013
| רכבת העמק | ||
|---|---|---|
| מסילות קשורות | מסילת הרכבת החיג'אזית • מסילת הרכבת דרעא–צמח • מסילת העמק • מסילת השומרון • הרכבת הצבאית העות'מאנית |  |
| אישים | לורנס אוליפנט • עבדול חמיד השני • יהודה לבנוני • יעקב מושלי • היינריך אוגוסט מייסנר • קלוד קונדר • ברוך קטינקא • גוטליב שומאכר | |
| ארגונים ומוסדות | הרכבת המנדטורית • משמר הרכבת • משפחת סורסוק | |
| תחנות | אל חמה • אלרואי • בית שאן • חיפה מזרח • חיפה מרכז • כפר יהושע • עפולה • צמח | |
| גשרים | אל חמה • נהר הירדן • נחל יששכר • נחל קישון • נחל תבור | |
| אירועים | ליל הגשרים • ליל הרכבות • קרב סמח' | |
| הנצחה | חצר גשר הישנה • מוזיאון רכבת ישראל • רכבת האלונים • רכבת העמק (סרט) | |