רכבת קרונית הסוסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסוף של רכבת קרונית הסוסים
תחילתה של רכבת קרונית הסוסים בבודפשט
רכבת קרונית הסוסים בניו יורק בסביבות 1895
רכב משוחזר של מסילת הברזל והקרונית הרתומה לסוס לשעבר בין Budweis (היום: České Budějovice) ללינץ

רכבת קרונית הסוסים היה רכב במסלול קבוע שנסע על מסילת ברזל והקרונית הייתה רתומה לסוסים. קרונית הסוסים הייתה סוג של רכבת או חשמלית (tram).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של התחבורה (בעצם ההעברה) ברכבת התפתחה במסלולי פסי עץ שנבנו במכרות, עליהם הועבר החומר שנכרה והעגלות נדחפו על המסלול כוח אנושי. מסילת העץ חוזקו במבני ברזל במאה ה-18 ולאחר מכן הוחלפו לגמרי במסילות מברזל. מסילת הברזל איפשרה להעביר כמות ניכרת של מטען, שעבורן החלו להשתמש בסוסים בסביבות 1767. היתרון של קרוניות הסוסים האלה על העגלות היה ההתנגדות הנמוכה יותר לעומס, יכולת העמסה גבוהה יותר, שימושיות בלתי תלויה בלחות וריצה קלה וחלקה הרבה יותר של קרון המטען. רכבות קרונית הסוסים הציבוריות היו מסילות הברזל הקדומות.

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת קרונית הסוסים שימשה לראשונה להובלת נוסעים בשנת 1803 על ידי חברה בשם Surrey Iron Rail, שהשיקה כרכרות רתומות לסוסים שנסעו על מסילות בדרום לונדון.

שירותי ה"חשמלית" הראשונים מחוץ ללונדון הופעלו על ידי Swansea and Mumbles Railway בוויילס, תוך שימוש בכרכרות שתוכננו במיוחד על קו שהיה קיים שנבנה עבור מטענים רתומים לסוסים. נוסעים בתשלום הובלו על קו בין Oystermouth, Mumbles ו-Swansea Docks משנת 1807. כביש הרכבת קרונית הסוסים של גלוסטר וצ'לטנהאם (1809) נשא נוסעים אף על פי שמטרתה העיקרית הייתה משא.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית הופיעה הרכבת הזו לראשונה בניו אורלינס בשנת 1832, שהופעלה על ידי חברת Pontchartrain Railroad, ואחריה אלה בשנת 1832 הרכבת ניו יורק והארלם בניו יורק (New York and Harlem Railroad).[1] הקרוניות של זו האחרונות תוכננו על ידי ג'ון סטפנסון מ ניו רושל, ניו יורק, ונבנו בחברה שלו בניו יורק. בקרוניות מסוג זה המוקדמות ביותר השתמשו בסוסים ולפעמים בפרדות, בדרך כלל שניים כצוות, כדי לגרור את הקרונית. עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, היו בארצות הברית 415 חברות רכבת רחוב שפעלו לאורך מעל 6,000 מיל (9,700 קילומטרים) של מסלולים והסיעו 188 מיליון נוסעים בשנה באמצעות קרוניות סוסים. בשנת 1890 תושבי ניו יורק ביצעו 297 נסיעות לנפש בשנה בקרונית סוסים. לסוס של קרונית כזו הייתה בממוצע תוחלת חיים של כשנתיים.[2]

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוניות הרכבת הרתומות לסוסים הראשונות ביבשת אירופה הופעלו משנת 1828 על ידי מסילת הרכבת České Budějovice - Linz. אירופה ראתה ריבוי שימוש ברכבת קרונית הסוסים עבור שירותי חשמלית חדשים מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-19, עם עיירות רבות שבנו רשתות חדשות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cable car (railway)
  • Carville (San Francisco, California)
  • Dandy waggon
  • Hay Railway
  • List of horse-drawn railways]
  • Omaha Horse Railway
  • Rail transport in Walt Disney Parks and Resorts
  • Slate waggon
  • Trolley (horse-drawn)
  • Wagonway (horse-drawn railways)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכבת קרונית הסוסים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Middleton, William D. (1967). The Time of the Trolley, pp. 13 and 424. Milwaukee: Kalmbach Publishing. ISBN 0-89024-013-2.
  2. ^ Eric Morris (Spring 2007). "From Horse Power to Horsepower" (PDF). Access. Berkeley, CA: University of California Transportation Center (30): 2–9. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-01-24.