רכב אספנות הוא כלי רכב שגילו עולה על הגיל שבו בדרך כלל מופסק השימוש של כלי רכב מסוגו, ונשמר למטרות אספנות. במדינות שונות ישנן הגדרות שונות לפרטים המדויקים המגדירים רכב כ"רכב אספנות". כמו כן קיימת רגולציה המגבילה רכבי אספנות שעדיין משמשים לנסיעה בכבישים רגילים כדי לשמור על בטיחות נוסעי הרכב ושאר משתמשי הדרך.
מכוניות אספנות נרכשות, מתוקנות ומתוחזקות על ידי חובבים ואספנים למטרות תחביב ולא על מנת להגיע ממקום למקום. רבים מהחובבים משקיעים מאמץ וכסף רב ברכישת וייצור חלקי החילוף. פעמים רבות למכוניות אלו יש ערך היסטורי, תרבותי ואסתטי.
מוזיאון הרכב בפארק התעשייה תפן בגליל, שהכיל מכוניות אספנות רבות, נסגר ב-2020 ואוסף המכוניות נתרם למוזיאון שאמור לקום באילת[2].
בישראל זוכה רכב אספנות למספר הטבות המקלות על שימור הרכב כפריט אספני: העברת בעלות גם ללא רישיון רכב תקף, הנחה בסך 75% בביטוח החובה, ביצוע מבחן רישוי שנתי (טסט) אחד בהשוואה לשני מבחנים לרכב מיושן[5], ופטור מבדיקת מעבדה מוסמכת אם רישיונו אינו תקף בתקופה העולה על 24 חודשים. כמו כן יכול רכב אספנות הרשום על שמו של נכה להשתמש בהטבותיו של הנכה, גם אם אדם אחר משתמש ברכב. מנגד, רכב אספנות אינו רשאי לנוע בדרכים בין השעות 7 עד 9 בבוקר בימי חול. בשנת 2018 שונו תקנות התעבורה והוסרו שתי מגבלות נוספות מרכבי אספנות, האחת היא איסור שימוש ברכב לצורך עיסוקו של בעליו, וההגבלה השנייה שהוסרה היא איסור הובלת מטען ברכב אספנות מסחרי.
על פי נתוני "מועדון ה-5", מועדון חברים בעלי רכב אספנות, בישראל רשומים אלפי כלי רכב בקטגוריית "רכב אספנות". חלקם מיובאים כרכבי אספנות וחלקם השתמרו לאחר שימוש בישראל. כמו כן בישראל מספר מועדוני אספנות רכב כאשר המוביל והגדול הוא "מועדון החמש" המאוגד במסגרת עמותה רשומה ובו יותר מ-900 חברים. כמו כן מפרסם המועדון את "האבטומוביל" – ביטאון העוסק ברכבי אספנות.
