רכס (מטאורולוגיה)

במטאורולוגיה, רכס או רכס ברומטרי הוא אזור מוארך של לחץ אטמוספירי גבוה יחסית לסביבה שמסביב, שהוא אינו מערכת סגורה של זרימה מחזורית. הוא קשור לאזור שבו עקמומיות זרימת הרוח האנטי-ציקלונית Anticyclonic (אנ') היא מקסימלית. הרכס נובע ממרכז של אנטי-ציקלון, ונמצא בין שני אזורי לחץ נמוך, ומוקד העקמומיות המקסימלית נקרא קו הרכס (Ridge line). תופעה זו היא ההפך מאפיק.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לייצג רכסים בשתי דרכים:
- במפות סינופטיות של פני השטח, איזוברי (Contour line (אנ')) הלחץ יוצרים קווי מתאר בהם הלחץ המקסימלי נמצא לאורך ציר הרכס.
- במפות של האטמוספירה העליונה, קווי הגובה (Isohypses) הגיאופוטנציאליים יוצרים קווי מתאר דומים, בהם הערך המרבי מגדיר את הרכס.
מזג אוויר קשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהינתן כיוון הרוחות סביב מחזור אנטי-ציקלוני והעובדה שמערכות מזג אוויר נעות ממערב למזרח:[1]
- לפני רכס עליון, זרימת האוויר מגיעה מאזורי הקוטב, ומשכך היא מביאה אוויר קר.
- מאחורי קו הרכס העליון, הזרימה מגיעה מהקו המשווה, ועל כן מביאה אוויר מתון.
רכסים על פני השטח (רכסי קרקע), בדומה למרכזי לחץ גבוה, יוצרים מזג אוויר נאה כיוון שהם מתפתחים תחת התכנסות רוחות באזור אדבקציה שלילית של מערבולות (negative vorticity advection (אנ')) לפני הרכס ברום.[1] תנועת האוויר האנכית כלפי מטה גורמת לאחר מכן לסטייה של הרוחות ליד פני השטח (התבדרות). התמוככות האוויר גורמת להתחממות עמודת האוויר בהשוואה לסביבתה הקודמת, ועל כן לייבושה משום שלחותה היחסית פוחתת – תהליך שמביא להתבהרות השמיים.[1]
רכס סובטרופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכס אטמוספירי חשוב הוא הרכס הסובטרופי (subtropical ridge (אנ')). זהו אזור רכסים סמוך לקווי הרוחב הסוסיים (Horse latitudes), המאופיין ברוחות רגועות לרוב. תנאים אלה מביאים לירידה באיכות האוויר מתחת לציר הרכס, משום שהם מעודדים יצירת ערפל בלילה, ואובך בשעות היום כתוצאה מהאטמוספירה היציבה הנמצאת באזור זה.[2][3] האוויר היורד מהטרופוספירה העליונה זורם ממרכז הרכס בגובה פני הקרקע לעבר קווי הרוחב הגבוהים והנמוכים יותר בכל אחד מחצאי הכדור, וכך נוצרות הן רוחות הסחר, והן הרוחות המערביות (Westerlies (אנ')). הרכס גם מסייע בהכוונת ציקלונים טרופיים ואת המונסון.
חסימת רכס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במטאורולוגיה, חסימות (Blocks (אנ')) הן דפוסים רחבי היקף בשדה הלחץ האטמוספירי, שנותרים כמעט נייחים, ובכך למעשה "חוסמים" או מכוונים מחדש ציקלונים נודדים. חסימות אלו יכולות להישאר במקומן במשך מספר ימים ואף שבועות, ולגרום לכך שהאזורים המושפעים מהו יחוו אותו סוג מזג אוויר למשך תקופה ממושכת (למשל, משקעים באזורים מסוימים, ושמיים בהירים באחרים).[4] רכסים עליונים קשורים לעיתים קרובות לחסימות כאלה, במיוחד בתבניות מסוג "חסימת אומגה" (Omega Block (אנ')).[4]