רם גופנא
 | |
| רם גופנא | |
| לידה |
1928 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 2021 (בגיל 93 בערך) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| תרומות עיקריות | |
| חקר התקופות הפרוטוהיסטוריות בארץ ישראל | |
  | |
רם גופנא (3 באוקטובר 1928 – 5 ביולי 2021) היה ארכאולוג ישראלי ופרופסור בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופנא נולד בתל אביב לאפרים וריטה קפלן. דודו היה הארכאולוג יעקב קפלן. למד בבית הספר היסודי "תל נורדוי" ובתיכון חדש. בצעירותו היה חבר בתנועת "המחנות העולים". היה חבר בארגון "ההגנה", ובשנת 1946 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת כפר גלעדי של התנועה המאוחדת.
במלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי, בחטיבת יפתח.
בין השנים 1951 –1956 למד גופנא ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השלים תואר ראשון ושני. לאחר מכן עבד כארכאולוג באגף העתיקות, לימים רשות העתיקות, ושימש בתפקיד כעשרים שנה. ב-1974 קיבל תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב, עבר ללמד באוניברסיטה, ופרש לגמלאות בדרגת פרופסור מן המניין ב-1997.
פעילות ארכאולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות פעילותו המדעית עסקו מחקריו בתהליך ההתיישבות הקדומה בארץ ישראל, בעיקר בתקופות הפרוטוהיסטוריות: התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברונזה הביניימית ותקופת הברונזה התיכונה.
גופנא החל בחקירותיו עוד בהיותו סטודנט. כבר בשנת 1953, ערך לבקשת המועצה האזורית עמק חפר סקר ארכאולוגי מקיף ברחבי האזור. בראשית שנות השישים ערך סקר ארכאולוגי באזור חבל הבשור, בין תל שרוחן לרוביה (באר רבובה), בעזרת חברי הקיבוצים באזור[1]. גופנא השתתף בסקר השומרון שהחל לאחר מלחמת ששת הימים, וסקר בתחום נחלות שבט מנשה ושבט אפרים. הוא ויוסף פורת זיהו את תהליך ההתנחלות של שבטים אלו בשומרון. גופנא הרבה לחקור את תולדות ההתיישבות הקדומה במישור החוף ועמד גם בראש סקר ארכאולוגי שיטתי שנערך בשנות השבעים בדרום-מערב השרון ובעמק לוד.
מבין החפירות הרבות שערך בולטות החפירות הבאות: בתל פולג בשנות השישים, שם נחשפו ביצורים מתקופת הברונזה התיכונה ויישובי פרזות מהתקופות הישראלית והפרסית; בסוף שנות השבעים חשף יחד עם איתן איילון שרידי מצודה מתקופת הברונזה התיכונה בח' א-זוריקייה, לא הרחק מתל פולג, שהייתה ככל הנראה גם היא חלק ממערך ההגנה של ממלכת אפק הכנענית. בסוף שנות השבעים חפר גופנא שרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה בתל דלית (מזרחית למושב בית נחמיה); בין השנים 1970–1983 הוא חפר עם דן גזית לסירוגין בתל עין הבשור, השוכן בפארק אשכול שבחבל הבשור, ותרם למחקר ה"התרבות הבשורית" (תרבות חומרית ייחודית שהתפתחה באזור, בשלב מוקדם של התקופה הכלקוליתית)[2]. בעין בשור נחשפו ארבע שכבות יישוב, שלוש מהן מתקופת הברונזה הקדומה. באחת מהן נתגלה מבנה מצרי מראשית ימיה של השושלת הראשונה במצרים (סוף אלף רביעי לפנה"ס), ששימש תחנת דרכים. השכבה הרביעית היא מהתקופה ההלניסטית. בשנות פעולתו בשטח התעמת גופנא לא אחת עם הרמטכ"ל לשעבר, משה דיין, ששדד עתיקות בניגוד לחוק[3].
לאחר שפרש סייע לדני רכט בכתיבה לאתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100" שהקים רכט[4].
נפטר ב-5 ביולי 2021. הותיר אחריו את רעייתו רות (לבית לאוטרבך) ואת שלושת ילדיהם, ביניהם המיקרוביולוג פרופ' אורי גופנא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רם גופנא, אברהם יעקבזון, משה ליסק, בתיה בר (עורכים), מכפר גלעדי למעין ברוך, ספריית יהודה דקל - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2015.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רם גופנא באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- זיכרונות של ארכאולוג עברי (רם גופנא מספר את קורות חייו), באתר "לידרמן, מטבעות, בולים, עתיקות וקטלוגים"
- רם גופנא, פרקים מהסקר הארכאולוגי של עמק חפר(הקישור אינו פעיל)
- רם גופנא, באתר הפלמ"ח
- מאמרי רם גופנא באתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100"
עופר אדרת, רם גופנא, שנפטר השבוע בגיל 93, חשף יין ישראלי בארמונות מצרים, מצודה ליד קיבוץ ומקדש סמוך לבת ים, באתר הארץ, 8 ביולי 2021
רם גופנא (1928-2021), דף שער בספרייה הלאומית- ראיון מיום 6.9.2020 פרופ׳ אמריטוס רם גופנא בן 92 מספר לאבי משה-סגל על מוראות ההפצצה האיטלקית על תל-אביב 9.9.1940
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חברי קיבוצים ערכו סקר ארכאולוגי בחבל הבשור, על המשמר, 15 באוקטובר 1962
- ^ רן שפירא, בבאר שבע חבצו חמאה כבר לפני 6,500 שנה, באתר הארץ, 7 במאי 2006
- ^ רן שפירא, מגילות משה דיין, באתר הארץ, 29 באפריל 2004
- ^ אברהם בלבן, סיבוב בעיר עם האיש שמתעד את תל אביב, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015