מנחם עזריה מפאנו
 | |
| לידה |
1548 ה'ש"ח בולוניה, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
3 באוגוסט 1620 (בגיל 72 בערך) ד' באב ה'ש"ף מנטובה, דוכסות מנטובה |
| כינוי | הרמ"ע מפאנו, עמנואל |
| תקופת הפעילות |
? – 3 באוגוסט 1620 |
| השתייכות | מקובלים, פילוסופים. |
| תחומי עיסוק | אמונה, פילוסופיה, קבלה הלכה |
| רבותיו | רבי עזרא מפאנו איש מנטובה. |
| תלמידיו |
רבי אהרן ברכיה ממודינא בעל ה"מעבר יבק" רבי משה קזיס |
| חיבוריו |
עשרה מאמרות (ספר) |
  | |
רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל. נחשב לגדול המקובלים באיטליה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנחם עזריה מפאנו נולד בעיר בולוניה שבאיטליה. מוצא משפחתו היה מהעיר פאנו (Fano) - עיר קטנה ליד פזארו (Pesaro) במחוז מארקה, בו ישבו יהודים כבר במאה ה-14, ובשנת 1542 הגיעו אליה יהודים נוספים מסיציליה. אביו, רבי יצחק ברכיה, היה ממיוחסי העיר ומיקיריה. מנחם עזריה נישא לרחל, בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה, מגדולי רבני איטליה באותה עת.
אחרי שלמד תלמוד והלכות, בין השאר מפי רבי משה פרובינצאלו[1], שקד על לימוד הקבלה, בהם הושפע בעיקר מרבו, רבי עזרא מפאנו ממנטובה (כפי שהוא מציין בהקדמה לספרו פלח הרימון: "זכות מורי הר"ר עזרא נרו איש מנטובה וצדקתו לעולם תעמוד שהכניסני מנעורי לחצר גינת ביתן החכמה החביבה הזאת"), וכן מרבי משה קורדובירו, מרבי ישראל סרוק מצפת, ומרבי ישמעאל חנינא בן מרדכי מוולמונטונה (Valmontone).
בצעירותו למד בוונציה, עם חכמי העיר ומקובליה. בסביבות גיל שלושים הוא התחיל להתפרסם, ובשנת של"ד (1574) מינה אותו רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת ספרו "כסף משנה".
הרמ"ע מפאנו תואר כראש ישיבה אליו נוהרים רבים בעיר רג'ו אמיליה שבה הייתה קהילה יהודית חשובה. מהעיר רג'ו עבר לעיר חותנו, מנטובה. בין היתר שימש הרב מנחם כפטרון לפילוסוף, הרופא והמקובל ר' אברהם בן חנניה יגל, העסיקו כמורה בביתו והתכתב עמו לאחר מכן.
גם במנטובה הקים הרמ"ע מפאנו ישיבה גדולה, והוא נחשב לאחד מעשיריה. בין תלמידיו הבכירים ניתן למנות את ר' אהרן ברכיה ממודנה, מחבר הספר "מעבר יבוק" ור' יצחק לומברזו מתוניס, מחבר הספר "זרע יצחק". לישיבה זו הגיע ר' ישראל סרוק, מיד ובסמוך לפטירת האר"י ובכך הפכה הישיבה לקו התפר בין קבלת הרמ"ק לתפוצת קבלת האר"י באירופה. הוא נשאר במנטובה לשארית חייו ובה גם נפטר.
פולמוס הזקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
דור אחר רמ"ע התעורר פולמוס הזקן עקב טענה שהעלה אותה לראשונה על הכתב רבי שבתי באר, תלמידו של הרמ"ע, בספרו באר עשק[2] לפיה היה רבי מנחם עזריה מגולח זקן. הרקע לעיסוק בשאלה זו הוא מנהגם הידוע של רבים מיהודי איטליה לגלח את זקנם, בניגוד למנהג היהודי הרווח בשאר הקהילות, דבר שהעלה שאלות הלכתיות ואחרות שעסקו בהן פוסקי זמנם. הרב באר, בתשובה שכתב בעניין זה בה עסק בשאלת הזקן מן הצד ההלכתי והקבלי וטען בין היתר כי לאחר בדיקה וחקירה שעשה אודות מנהגו של הרמ"ע התברר לו כי הרמ"ע נהג "להסתפר בזקנו" בכל ערב שבת. לעדות זו הייתה חשיבות רבה בשל העובדה שהרמ"ע היה ידוע כגדול מקובלי דורו. לעומתו, רבי יוסף אירגאס בספרו דברי יוסף[3] מביא את דברי הרב באר ומתעמת עמו. בין היתר התקיף את חוסר ידיעתו של הרב באר בתורת הקבלה (עובדה שהרב באר הודה בה בעצמו בתשובתו) וסיפר כי בירר אצל המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלי אודות דברים אלו, והלה סיפר לו שבעצמו ראה את תמונת הרמ"ע במנטובה "והוא בזקן מלא על כל גדותיו". הרב אירגאס טען שאף מלשון העדות ששמע הרב באר שהיה הרמ"ע "מסתפר בזקנו" אינה טוענת שהיה הרמ"ע מגולח אלא שהיה מספרו. בספר "תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו" (פעטרקוב, תרס"ד) מקדיש המחבר פרק שלם לבירור זה, ומביא בו מקורות שונים המביאים עדויות המוכיחות כי לרמ"ע היה זקן. בין השאר מובאת עדותו של הרב אליהו משה פאניז'יל "שראה את צורת הרמ"ע בישיבת החכם כהר"ר יוסף ירא אבד"ק פירארה אשר באיטליה והוא בג"כ בחתימת זקן מלא". התמונה של הרמ"ע בזקן, כותב המחבר, הגיעה מר' יוסף ירא "ששלח לפקידי ק"ק מנטובה להעתיק על ידי רשומת האור את התמונה מציור קדמון שיש להם".
לעומת זאת, היש"ר מקנדיאה מעיד על הרמ"ע מפאנו שהיה מגולח, וכן החת"ם סופר מביא זאת בתשובותיו, ומסביר שהמקובלים אומרים שחוץ-לארץ "אינה כדאית לקדושת גידול הזקן".
תקנות ופסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא תיקן תקנות לקהילות יהדות איטליה בענייני התפילות ונוסחיהן. בין השאר, ממנו נתפשט המנהג לקום באשמורת כל יום ולהתפלל סליחות ותחינות - כעדות ר' אהרן ברכיה ממודנה: "ועליו נאמר שהוא בבחרותו התחיל להנהיג בויניציא בק"ק איטליאני יצ"ו לקום באשמורות ואחריהם החזיקו הרבה יחידים מקהלות איטליה ישמרם ה' ותקבל תפילתם ברחמים".
אחד המנהגים הבולטים המיוחסים אליו הוא הנחת תפילין בשעת תפילת המנחה (לקראת ערב), בצומות י"ז בתמוז, י' בטבת, וצום גדליה[4]. למעשה הרמ"ע אישר הנחת תפילין במהלך היום כולו, ובמיוחד בשעת תפילת המנחה, בכל ימות החול של השנה, וכהמשך למנהג המצוי בימיו. גם הרשאה זו נתפסה כ'מנהג הרמ"ע מפאנו' - והונהג בידי יחידי סגולה בין הפרושים, וכן בין חלק מהחסידים[5].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמ"ע מפאנו כתב כשלושים ספרים העוסקים בהלכה ובקבלה:
- שו"ת הרמ"ע מפאנו
- יונת אלם[6] על חוכמת הקבלה.
- עשרה מאמרות
- פלח הרימון - "תוספת ביאור אל חלק האצילות מספר פרד"ס רמונים"[7]
- אלפסי זוטא
- גלגולי נשמות
- מאמר הנפש
- מאמר מאה קשיטה
- מאמר ימין ה' רוממה
- מאמר ימין ה' עושה חיל
- תיקוני תשובה
- מאמר מעין גנים
- כוונות תקיעות שופר
- שבעים ושתים ידיעות
- שפת אמת
- תק"ן ליקוטים
- סדר העבודה למועדים, לשבת וחול.
- הפיוט: "אדון לכל פועל, בית אראל תברך" בו חתום שמו.
פסקיו משוקעים בספרות הפסק בדורות שאחריו, וה"מגן אברהם" על השולחן ערוך מרבה לצטטו.
ספר כנפי יונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר כנפי יונה המכיל כוונות התפילות, רמזים ויחודים, גלגולי נשמות, נדפס על ידי הרמ"ע מפאנו ויוחס אליו. החיד"א מפקפק בייחוס הספר לרמ"ע מפאנו. מאיר בניהו טוען כי הספר חובר למעשה על ידי תלמידי האר"י רבי ישראל סרוק ורבי משה יונה[8].
הספר נדפס עם ביאור מאת הרב ירוחם מאיר ליינר בשם "מאיר עין".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר גלגולי נשמות
- עשרה מאמרות
- מנחם עזריה בן יצחק ברכיה, שו"ת מנחם עזריה מפאנו, ירושלים תשכג, באתר היברובוקס
- השתלשלות הוצאת ספריו "מאה קשיטא" ו"מעין גנים" על ידי רבי פנחס פרידמן מפריסטיק, במאה ה-19, עמ' נד ואילך
עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם עזריה מפאנו, באתר "החכם היומי"
- הערך "רבי מנחם עזריה מפאנו", באתר ויקישיבה
- איזנשטין, יהודה דוד, 1854-1956, אוצר ישראל חלק ח, (הערך אודותיו - חסר. בעקבות השמטת דפים בסוף הספר)., באתר היברובוקס
מנחם עזריה (1548-1620), מפאנו, דף שער בספרייה הלאומית- וידיסלבסקי, יהודה אריה ליב, תולדות רבי מנחם עזריה מפאנו, פיעטרקוב תרסד, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מנחם עזריה מפאנו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1058-1056, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי מנחם עזריה מפאנו (הרמ"ע מפאנו), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יוסף טובי, מספר חיבורים תורניים שיצאו לאור במסגרת מפעל 'אור המזרח' ובכללם החיבור 'אלפסי זוטא' של ר' מנחם עזריה מפאנו, פעמים, 3, סתיו תש"ם 1979, עמ' 102–104
- יוסף אביב"י, כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה. ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח יט (תשמ"ט), עמ' 347–376.
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י, ירושלים תשס"ח, עמ' 292–300, 322-314, 417-386.
- יעל לוין, שרה אמנו - אם כל חי - מקור ראשון - 6 באוקטובר 2008
- אלכסנדר אלטמן, "הערות על התפתחות תורתו הקבלית של רמ"ע מפאנו", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג, תשרי-טבת תשמ"ד. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שו"ת רבנו משה פרובינצאו סימן סב
- ^ סימן ע.
- ^ סימן כה.
- ^ תשובה לשאלת מתפלל על הנחת תפילין במנחה, ביום צום - אתר הידברות.
- ^ הרב אהר'לה הראל,הנחת תפילין בתפילת המנחה, דף קשר של ישיבת הר עציון, גיליון 844, פרשת בא תשס"ב.
- ^ יונת אלם
- ^ פלח הרימון
- ^ מאיר בניהו, 'רבי משה יונה מגורי האר"י וראשון לרושמי תורתו' בתוך "ספר זיכרון להרב יצחק נסים זצ"ל" חלק ד עמ' ז-עה.
| תקופת חייו של הרב מנחם עזריה מפאנו על ציר הזמן |
|---|
 |