לדלג לתוכן

רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה
Ramon Berenguer IV de Barcelona
לידה 1114
ברצלונה, רוזנות ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 1162 (בגיל 48 בערך)
בורגו סן דלמצו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוזנות ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Santa Maria de Ripoll עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פרונלה, מלכת אראגון (11 באוגוסט 11516 באוגוסט 1162) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית ברצלונה
אב Ramon Berenguer III עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Douce I, Countess of Provence עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Berenguer of Barcelona
דולסה מאראגון
סנצ'ו, רוזן פרובאנס
Peter of Barcelona
אלפונסו השני, מלך אראגון
Ramon Berenguer III, Count of Provence עריכת הנתון בוויקינתונים
עוצר ממלכת אראגון
13 בנובמבר 1137 – 6 באוגוסט 1162
(24 שנים)
עוצר רוזנות פרובנס
1144–1161
(כ־17 שנים)
רוזן ברצלונה
19 ביולי 1131 – 6 באוגוסט 1162
(31 שנים)
Ramon Berenguer III
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונהקטלאנית: Ramon Berenguer IV de Barcelona;‏ 1114[1]6 באוגוסט 1162), שנקרא לפעמים הקדוש, היה הרוזן של ברצלונה שהביא לאיחוד רוזנות ברצלונה עם ממלכת אראגון וליצירת כתר אראגון.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמון ברנגר נולד ב-1114, והיה בנם של רמון ברנגר השלישי, רוזן ברצלונה ודוס הראשונה, רוזנת פרובאנס. [2] הוא ירש את רוזנות ברצלונה מאביו רמון ברנגר השלישי ב-19 באוגוסט 1131. [3] ב-11 באוגוסט 1137, בגיל 24 לערך, הוא התארס לתינוקת פרונלה מאראגון, שהייתה בת שנה באותה תקופה.[4] אביה של פרונלה, רמירו השני, מלך אראגון, שביקש את עזרתה של ברצלונה נגד אלפונסו השביעי, מלך לאון, פרש מהחיים הציבוריים ב-13 בנובמבר 1137, והותיר את ממלכתו לפרונלה ורמון ברנגר,[4] האחרון הפך למעשה לשליט של אראגון, למרות שמעולם לא היה מלך בעצמו, במקום זאת נהג להשתמש בתארים "רוזן הברצלונאים ונסיך האראגונים" ("Comes Barcinonensis et Princeps Aragonensis"), ולעיתים אלה של "מרקיז ליידה וטורטוסה" (לאחר כיבוש הערים הללו).

ההסכם בין רמון ברנגר לחותנו, רמירו השני, קבע שצאצאיהם ישלטו במשותף על שתי הממלכות, וכי גם אם פרונלה תמות לפני שניתן יהיה לממש את הנישואין, יורשיו של רמון ברנגר עדיין יירשו את ממלכת אראגון.[5] שתי הממלכות ישמרו על החוקים, המוסדות והאוטונומיה שלהם, יישארו נפרדות מבחינה משפטית אך מאוחדות באיחוד שושלתי תחת בית שלטון אחד. היסטוריונים רואים בהסדר זה את מפעל המופת הפוליטי של ימי הביניים ההיספאניים. שתי הממלכות צברו כוח וביטחון גדולים יותר ואראגון קיבלה את המוצא הנחוץ שלה לים. מצד שני, היווצרות של ישות מדינית חדשה בצפון-מזרח בתקופה שבה פורטוגל נפרדה מלאון במערב, העניקה יותר איזון לממלכות הנוצריות של חצי האי. רמון ברנגר הוציא את אראגון בהצלחה מהכניעה המתחייבת לקסטיליה, ללא ספק נעזר באחותו ברנגריה, אשתו של אלפונסו השביעי, שהייתה ידועה בזמנה ביופיה ובקסמה.

מסעות צלב ומלחמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שלטונו, רמון ברנגר הפנה את תשומת לבו למסעות נגד המורים. באוקטובר 1147, כחלק ממסע הצלב השני, הוא עזר לקסטיליה לכבוש את אלמריה. לאחר מכן הוא פלש לאדמות ממלכות הטאיפה האלמוראוויד של ולנסיה ומורסיה. בדצמבר 1148 הוא כבש את טורטוסה לאחר מצור בן שישה חודשים בעזרת צלבנים דרום צרפתים, אנגלו-נורמנים וג'נוזים.[6] כאשר המורים מאוחר יותר ניסו לכבוש מחדש את טורטוסה, הנשים הציגו הגנה כל כך נמרצת עד שרמון ברנגר יצר עבורן את מסדר הגרזן. בשנה שלאחר מכן, פראגה, ליידה ומקוויננצה במפגש הנהרות סגרה ואברו נפלו לידי צבאו.

רמון ברנגר פעל גם בפרובאנס, ועזר לאחיו ברנגר רמון ולאחיינו התינוק רמון ברנגר השני נגד רוזני טולוז. בתקופת קטנותו של רמון ברנגר השני, פעל רוזן ברצלונה גם כעוצר פרובאנס (בין 1144 ל-1157). בשנת 1151 חתם רמון על הסכם טודילן עם אלפונסו השביעי, מלך לאון וקסטיליה. האמנה הגדירה את אזורי הכיבוש באנדלוסיה כניסיון למנוע משני השליטים להסתכסך. כמו כן בשנת 1151, רמון ברנגר ייסד והעניק את המנזר המלכותי פובלט. בשנת 1154, הוא קיבל את העוצרות של גסטון החמישי, ויקונט ביארן בתמורה לכך שהאצילים הברנזים העניקו לו מחווה בקנפרנק, ובכך איחד את הנסיכות הקטנה עם המדינה האראגונית ההולכת וגדלה.

לרמון ולפרונלה היו:

רמון ברנגר הרביעי מת ב-6 באוגוסט 1162 בבורגו סן דלמאצו, פיימונטה, איטליה. ירש אותו בנו הבכור שנותר בחיים, רמון ברנגר, שגם ירש את ממלכת אראגון עם התפטרותה של פרונלה ב-1164. הוא שינה את שמו לאלפונסו כמחווה לשושלת האראגונית שלו, והפך לאלפונסו השני, מלך אראגון. בנו הצעיר של רמון ברנגר הרביעי, פרה (פדרו) ירש את מחוז סרדאן ואדמות מצפון להרי הפירנאים, ושינה את שמו לרמון ברנגר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Emmerson, Richard K. (2013). Key Figures in Medieval Europe: An Encyclopedia. Routledge. p. 553. ISBN 978-1136775192.
  2. ^ O'Callaghan 1975, p. 680.
  3. ^ Benito 2017, p. 98.
  4. ^ 1 2 Bisson 1989, p. 240.
  5. ^ See Serrano Daura, La donación de Ramiro II de Aragón a Ramón Berenguer IV de Barcelona, de 1137, y la institución del "casamiento en casa" (אורכב 06.07.2011 בארכיון Wayback Machine) ("The Donation of Ramiro II of Aragon to Ramon Berenguer IV of Barcelona in 1137, and the Institution of In-House Marriage"), published in Hidalguía, #270, Madrid, 1998, p. 710.
  6. ^ O'Callaghan 1975, p. 231-232.
  7. ^ 1 2 Bisson 1989, p. 131.
  8. ^ 1 2 Graham-Leigh 2005, p. table 9.
  9. ^ Diffie 1960, p. 24.