לדלג לתוכן

רמירו השני, מלך אראגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמירו השני, מלך אראגון
Ramiro II de Aragón
לידה 1080? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 1157 (בגיל 77 בערך)
כנסיית סן פדרו אל וייחו, וסקה, ממלכת אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Chapel of Saint Bartholomew (Huesca) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי El Monje עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים מלך אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אינֶס מפואטייה (מ-13 בנובמבר 1135) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים פרונלה, מלכת אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
בישוף רודה ברבסטרו
אוגוסט 1134 – ספטמבר 1134
(כחודש ויום)
Pedro Guillermo
Guafrido
מלכת אראגון
29 בספטמבר 1134 – 13 בנובמבר 1137
(3 שנים וחודש)
רוזן ריבגורזה
29 בספטמבר 1134 – 1157
(כ־22 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רָמִירוֹ השני, מלך אראגון ("הנזיר") (24 באפריל 1086 - 16 באוגוסט 1157) היה מלך אראגון בין השנים 1134 ל-1137.

רמירו נולד ב-24 באפריל 1086, והיה בנם של סנצ'ו הראשון, מלך אראגון ופליסיה דה רוסי, בתם של אילדואין הרביעי, רוזן מונדידיר ואליס דה רוסי. אביו הכניס את רמירו בילדותו למנזר הבנדיקטיני של סנט פונס דה טומייר במחו בזייה. כנזיר מכובד, רמירו נבחר לאב המנזר המלכותי הקסטיליאני Santos Fecundo y Primitivo ב-Sahagún ומאוחר יותר היה אב המנזר של מנזר סן פדרו אל וייחו ב-Huesca. ברצונו להגביל את כוחו של רמירו בתוך ממלכת נווארה-אראגון, אחיו אלפונסו הלוחם חסם את בחירתו לבישוף של בורגוס ולבישוף של פמפלונה.

בשנת 1134 נבחר רמירו לבישוף של ברסטרו-רודה כאשר מותו של אחיו חשוך הילדים הפך אותו לאחד המועמדים לירושה לכתר. אחיו אלפונסו הראשון הוריש במותו את כל אדמותיו למסדרי אבירים. לאצילי הממלכה לא הייתה כמובן שום כוונה לקיים את צוואתו; הם בחרו במקומו את אחיו רמירו, איש כנסייה שגילה עניין מועט בניהול הממלכה והקדיש את מיטב מאמציו למציאת יורש. הוא נשא לאישה את אינֶס מפואטייה, שילדה לו את הנסיכה פֶּטְרוֹנִילָה. בתחילה התכוון לחתנה עם סנצ'ו מקסטיליה, אך תוכניותיו לא עלו יפה, ולבסוף החליט להשיאה (בגיל שנה בלבד) לרמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה. משהנישואין נכנסו לתוקפם פרש למנזר והותיר את ניהול הממלכה בידיו של רמון ברנגר, אם כי נותר מלך אראגון להלכה עד יום מותו.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנצ'ו השלישי, מלך נווארה
 
סאנצ'ה מאאיבר
 
ברנאר-רוז'ה, רוזן ביגור
 
גראסנדה מביגור
 
אילדואין השלישי, רוזן מונדידיר
 
לא ידוע
 
אבלה הראשון, רוזן רוסי
 
ביאטריקס מהנאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רמירו הראשון, מלך אראגון
 
 
 
 
 
ארמסינדה מביגור
 
 
 
 
 
אילדואין הרביעי, רוזן מונדידיר
 
 
 
 
 
אליס דה רוסי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סנצ'ו הראשון, מלך אראגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליסיה דה רוסי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רמירו השני, מלך אראגון

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקודם:
אלפונסו הראשון
מלך אראגון

1137–1134

הבא:
רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה
ופרונלה, מלכת אראגון