רמתיים צופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רָמָתַיִים צוֹפִים, או הרמתיים צופים, היא עיר מקראית המוזכרת בספר שמואל כעירו של אלקנה.

אזכור והיחס לרמה של שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רמתיים צופים" מוזכרת פעם אחת בתנ"ך, בתחילת ספר שמואל: "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי".[1]

לדעת מספר פרשנים, רמתיים צופים של אלקנה, אביו של שמואל, היא הרמה של שמואל, בה חי[2] ובה נקבר[3]. בין המחזיקים בדיעה זאת, יוחנן אהרוני[4] ויואל אליצור. לעומת זאת, אחרים הפרידו וטענו שהרמתיים צופים והרמה של שמואל הם שני מקומות שונים[4].

מהות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם המייחסים את ה"צופים" בשם המקום למיקומה הגבוה, המאפשרת תצפית, שכן השימוש במילה "צופה" במשמעות תצפית רווח בתנ"ך[5], והשורש צ.פ.ה. אף משמש בתנ"ך בשמות של מקומות אחרים, כמו מצפָה.

הסבר נוסף ל"צופים" בשם המקום הוא שמו של סב סבו של אלקנה "צוף"[6], שמשערים שייסד את המקום[7]. בנוסף, מוזכרת גם האפשרות שה"צופים" מתייחס להיותה בארץ צוף, המוזכרת במשא חיפוש האתונות של שאול[4].

היו שפירשו את המילה "רמתיים" כמתייחסת לשתי גבעות. כך, רמתייםשל המאה ה-20 קרויה כך על שהוקמה על שתי גבעות שטוחות זו על יד זו.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל אליצור טוען כי רמתיים צופים והרמה של שמואל הם רמה בהר אפרים המוזכרת במקומות אחדים בתנ"ך.[8][9]

יוחנן אהרוני מזהה את הרמה של שמואל ואת רמתיים צופים ברמה של בנימין.

יש סוברים שרמתיים צופים הוא יישוב קדום ליד קרני שומרון שבו צמד שיאים בולט ואוכף ביניהם, הנמצא לא רחוק משילה, ואחרים מזהים אותה עם רמלה בנחלת שבט דן.

"במשך תקופות ארוכות של צליינות, מסעות ומחקר הוזכרו זיהויים רבים ושונים לעיר רמתים צופים ולקבר שמואל". המחקר החדש נקט בגישה ביקורתית כלפי מסורות בכלל ובחר להסתמך על ממצאים באתרים.[10]

  1. רֶנְתִיס - בשמה הקדום רֶמְפתִיס אצל אוסביוס מקיסריה והיירונימוס. זיהוי זה נתמך על ידי החוקרים יהודה אליצור ויהודה קיל אשר זיהו את רמתיים צופים המקראית ברנתיס, כ-12 ק"מ צפונית-מזרחית לנמל התעופה בן-גוריון.[7] אולם יואל אליצור פקפק בהשערה זו, גם בשל מיקומה בשפלה.[11]
  2. בית רימא - ממזרח לרנתיס.
  3. רינתיה - ליד לוד, לשעבר כפר ערבי, היום יישוב יהודי ממערב לרנתיס.
  4. רמאללה - העיר נמצאת בתחום הר אפרים, ונוסדה כנראה על ידי מהגרים במאה ה-16. בזיהויה כרמתיים צופים תמך בן-ציון דינור, בהסתמכו על מידע אצל בנימין מטודלה. אולם אליצור טען כי הזיהוי אינו מבוסס.[12]
  5. רמלה - מסורת מהתקופה הצלבנית, המוזכרת אצל בנימין מטודלה.
  6. סלווד - ליד הר חצור.[13]
  7. נבי סמואל - זיהוי מקובל בספרות הנוסעים, אך הזיהוי נשלל בספרות המחקר החדשה.
  8. צובה - זיהוי זה הוצע בספרות הנוסעים, ונדחה על ידי החוקר ד"ר יואל אליצור.[14]
  9. א-ראם - זיהוי מקובל בספרות המחקר החדשה.[15]
  10. א-רמה - בצפון השומרון על יד סנור.[16]
  11. א-רמה - דרום מערב לבית לחם
  12. רמת אל ח'ליל - או אלוני ממרא בחברון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים, המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה, עמ' 116-101.
  • איתן קליין וחזקי בצלאל, עיר מתקופת המקרא בח'רבת א-שונה ושאלת זיהויה של הרמתים צופים, 'על אתר', כסלו תשע"ג, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'
  2. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק י"ז
  3. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק א'
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 יוחנן אהרוני, מחוז ילדותו של שאול, למרחב, 30 באפריל 1968
  5. ^ ראו למשל: "אפך כמגדל הלבנון - צופה פני דמשק", מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ה'
  6. ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'
  7. ^ 7.0 7.1 יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' 8, 16, 196.
  8. ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'; ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"ג
  9. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  10. ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 108.
  11. ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 110.
  12. ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 111.
  13. ^ בן-ציון לוריא, ירושלים, מחקרי ארץ ישראל, ה', כ"ה.
  14. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010, עמ' 8.
  15. ^ למשל: בנימין מזר, ערים וגלילות בארץ ישראל, עמ' 81.
  16. ^ אצל יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, עמ' קפ"ט.