רמת ורבר
 | |
| פארק יד לבנים שבשכונה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | פתח תקווה |
| מדינה | ישראל |
| תאריך ייסוד |
שנות ה־50 של המאה ה־20  |
| על שם | פישל ורבר |
| אוכלוסייה | 22,000 |
| קואורדינטות | 32°05′14″N 34°52′39″E / 32.087167797601°N 34.877506325118°E |
| שכונות נוספות בפתח תקווה | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   רמת ורבר | |
  | |
רמת ורבר היא שכונה בפתח תקווה, הנקראת על על שמו של פישל ורבר, שכיהן כמזכיר מועצת פועלי פתח-תקווה והיה מנהיג הפועלים בארץ ישראל. השכונה גובלת ברחוב קפלן במערב, ברחוב ז'בוטינסקי בצפון, ברחוב יצחק שדה במזרח וברחוב ארלוזורוב בדרום. כיום, חיים בשכונה כ-22,000 תושבים.
אופי הבנייה בשכונה מאופיין בבניינים שנבנו בטורים בראשית שנות ה-50.
מיקום ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמת ורבר ממוקמת במרכז פתח תקווה, בקרבת בית חולים בילינסון, גן החי, מוזיאונים רבים, בתי ספר וגנים.
גבולות השכונה: מערב-רח' קפלן, צפון-ז'בוטינסקי, מזרח-יצחק שדה, דרום-ארלוזורוב. שכונת רמת ורבר מקיפה היום את מרבית השטח הבנוי במערב העיר.
השכונה מורכבת: משיכוני חברת נוה-עובד, בניינים טוריים דו-משפחתיים, שנבנו בראשית שנות החמישים, בניינים בני שלוש קומות, שנבנו בטורים ואוכלסו במפוני מעברת עמישב. שטחו של גן יד-לבנים היה "מושב קרת". שיכון עובדים – גוש בניינים המשתרע מחטיבת אחד-העם ומערבה, וכולל בתוכו בניינים רבי-קומות ובניינים בני 4 קומות. בתים אלו נבנו בשנת 1974 לזוגות צעירים. שיכון עובדי ביה"ח בלינסון (תל-נטע) – הוקם בשנת 1951, ביוזמת ועד עובדי ביה"ח ובמימונה של קרן הפנסיה של עובדי קופת-חולים. קרבתו של השיכון לבית החולים מקלה את ניידותם של העובדים בשעות בלתי קבועות ביום ובלילה. בשיכון נבנו 54 בתים חד-קומתיים,על שטח של כחצי-דונם, שבו פיתחו גינות ומשקי עזר. העירייה חיברה את השיכון למערכת הביוב המרכזית ונסללו בשכונה כבישים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה הוקמה בשטח שהיה בו פרדס וגן עצי פרי של ליאו וייס. בסמוך לפרס היו כרמים נוספים שהשתרעו עד לבילינסון. האדמה נרכשה על ידי הקרן הקיימת לישראל ומועצת פועלים.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השכלה – כמחצית מתושבי השכונה הם ללא בגרות, כ־26 אחוזים בעלי בגרות וכ-27 אחוזים אקדמאיים. הנתונים משתנים כל הזמן וזאת משום קליטת העלייה וכניסתם של צעירים רבים לשכונה.
- מוצא – כארבעים אחוזים ממוצא אירופאי ברית המועצות, כ־28 אחוזים יוצאי אסיה- אפריקה, כ־27 אחוזים ישראלים ואחוז או שניים אמריקאיים. כ־18 אחוזים מכלל האוכלוסייה ברמת ורבר הם אנשים שהגיעו בעליה של שנות התשעים וכל השאר ישראלים.
- תעסוקה – כמעט מחצית מתושבי השכונה משתייכים לצווארון הכחול, מעל לעשרים אחוזים לצווארון הלבן וכעשרים אחוזים מובטלים.
בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבנייה ברמת ורבר היא חדשה וותיקה ופעמים רבות ניתן למצוא בתים ישנים מאוד לצד בתים חדשים יותר. יש בנייני דירות שנבנו בשנות ה-50 (למשל חלק מהבניינים ברחוב הראשי של פתח תקווה ז'בוטינסקי) לצד דירות שנבנו בשנת 2000 באותו הרחוב. רוב הדירות ברמת ורבר הן בעלות פרטית (מעל לחמישים אחוזים מהדירות) וכ־37% אחוזים שוכרים דירות בשכונה זו. רוב הדירות (לפחות מחצית מהדירות בשכונה) בעלות שלושה חדרים, כ־19% ארבעה חדרים, 17% שני חדרים וכל השאר הן דירות קטנות בעלות חדר וחדר וחצי או דירות מאוד גדולות, למשל דירות פנטהאוז ובתים בהם יש שישה חדרים ויותר. מדי שנה עולה ערך הדירות המוצעות למכירה. למשל, ערך דירה שהוצעה בשנת 2004 בכ־480 אלף ₪ ברמת ורבר פתח תקווה שווה מעל 900 אלף ₪ נכון לשנת 2014.
בשנים האחרונות עיריית פתח תקווה מקדמת התחדשות עירונית מאסיבית בשכונה זו, הצפי שבעשור הקרוב השכונה תשנה את פניה ותהיה עם מספר רב של בנייני רבי קומות בסמיכות לרכבת הקלה ולשכונה השכנה נווה גן.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקו האדום של הרכבת הקלה אמור לעבור בגבול הצפוני של השכונה, ותחנת דנקנר צפויה להיות התחנה היחידה לאורך גבול השכונה.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לפחות 9 בתי ספר באזור: 3 בתי ספר חרדיים יסודיים, בית ספר יסודי אחד ממלכתי-דתי, 3 בתי ספר ממלכתיים וחטיבת ביניים ממלכתית אחת. יש מעל 25 גני ילדים בשכונה וכמות גדולה של פעוטונים ומשפחתונים.
סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשכונה נמצא פארק יד לבנים, שהוא מבין הפארקים הגדולים בפתח תקווה, הכולל את גן החי, מזרקות להשתכשכות, אגם גדול עם מפלים, אנדרטה, גן שעשועים, גן לכלבים, גת קדמונית ובסביבתו של הפארק נמצאים מספר מוזיאונים.
כמו כן, ברחבי השכונה ישנם מספר פארקים וגינות מוספים כמו: גן תל-נטע, גן קדיש-לוז, גן צה"ל–ראב וגן הוורדים.
קריית המוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשכונה נמצאת "קריית המוזיאונים של פתח תקווה", שבה מספר מוזיאונים הכוללים את:
- מוזיאון האדם והסביבה – מוזיאון מדע ייחודי שנמצא מול הכניסה הצפונית לפארק, ובתערוכותיו ניתן לגעת, לשחק ולהפעיל את המוצגים. התערוכות עוסקות באנטומיה ובפיזיולוגיה של גוף האדם, חינוך לבריאות ויחסי הגומלין בין האדם לסביבה בה הוא חי. כמו כן, המוזיאון מציע מגוון תוכניות חינוכיות לתלמידים מכיתות גן ועד חטיבה עליונה.
- מוזיאון פתח תקווה לאומנות – מוזיאון לאמנות עכשווית, המציג עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים במגוון מדיומים: ציור, פיסול, צילום, וידאו, קולנוע, אדריכלות, מיצב ומיצג. למוזיאון אוסף יצירות אמנות, הממחיש את התפתחות האמנות הישראלית החל משנות העשרים של המאה העשרים ועד ימינו.
- בית יד לבנים – מוזיאון להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות השכולות. במוזיאון מתקיימות פעילויות חינוכיות ותרבותיות שונות למען הנצחת החללים. בנוסף, ישנו חדר זיכרון שבו תלוי לוח הנצחה, עליו חרוטים שמות חללי אותו יישוב ודפים המספרים את קורות חייהם.
- הארכיון לתולדות פתח תקווה – ארכיון הכולל ארכיון מנהלי של עיריית פתח תקווה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקווה, ואוספים. בין האוספים בארכיון נמצאים: מסמכי ועד המושבה והמועצה המקומית משנת 1903 ועד 1937, מסמכי העירייה משנת 1937 ועד היום.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רמת ורבר, פתח תקווה - תעודת זהות. הון.
- הילה ציאון, אלכסנדרה לוקש, יש תקווה: זו השכונה שכדאי לגור בה בפ"ת, באתר ynet, 15 במאי 2016