רמת מגשימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רמת מגשימים
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע ‎429‏ מטר
תאריך ייסוד 1968
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 627 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.8%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום רמת מגשימים
רמת מגשימים
רמת מגשימים

32°50′41″N 35°48′29″E / 32.8448259453059°N 35.807958111258°E / 32.8448259453059; 35.807958111258קואורדינטות: 32°50′41″N 35°48′29″E / 32.8448259453059°N 35.807958111258°E / 32.8448259453059; 35.807958111258

אריחים במרכז רמת מגשימים
חסידה ליד מכון החליבה של רמת מגשימים

רָמַת מַגְשִׁימִים הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן. היישוב נמצא כ- 3 קילומטרים מגבול ישראל - סוריה, בגובה של 430 מטרים מעל פני הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת מגשימים הוא מראשוני ההתיישבויות הישראליות בגולן, והראשון מבין היישובים הדתיים בגולן. בשנת 1968 התארגן הגרעין שהקים את היישוב - כ-20 יוצאי נח"ל מגרעין המגשימים של התנועה הדתית - ציונית בני עקיבא, שהתיישבו זמנית בבתים נטושים בכפר פיק. לאחר שמונה חודשים עברו למחנה צבאי סורי נטוש בצמוד למקומו הנוכחי של היישוב ובקיץ 1972 עבר היישוב למיקומו הנוכחי. היישוב תוכנן על ידי האדריכל דוד בסט.

בט' באב ה'תש"ל (11 באוגוסט 1970), בשעות אחר הצהריים, יצא מרמת מגשימים אל השדות ג'יפ ובו חמישה אנשים: שניים מחברי המשק, בנימין כפיר ועזריה גינסברג, ואיתם שלוש בנות גרעין 'איתן' של הצופים הדתיים: יונה סובר, אילנה בולה ותמר דרור, שעלו לעבוד במושב עד למועד גיוסן. עם רדת הערב, משבוששו לחזור, החלו מחפשים אחריהם אך רק למחרת בבוקר התברר כי הג'יפ בו נסעו עלה על מוקש רב עוצמה שהטמינו מחבלים מזרחית למושב, וכל נוסעיו נהרגו.

בתחום היישוב הוקמה בשנת 1973 ישיבת הסדר (ישיבת הגולן), שמאוחר יותר עברה ליישוב הסמוך חיספין. במהלך מלחמת יום הכיפורים פונה היישוב, נכבש על ידי הצבא הסורי ונהרס בעקבות קרב שריון שהתנהל בו. חברת המושב, אסתר (אסי) בן דוד, נהרגה במהלך הפגזה ארטילרית ביום י"ט בשבט תשל"ד, 11/02/1974.

בי"ז בכסלו ה'תשל"ו (20 בנובמבר 1975) חדרה לישיבה חוליית מחבלים סורית. שלושת חברי החוליה רצחו תלמיד ושני אורחים ופצעו שני תלמידים, והצליחו להימלט ללא פגע.

היישוב היה מושב שיתופי ולא קיבוץ, ומשמעות הדבר היא שרמת השיתוף נמוכה יותר. המושב התבסס על משק חקלאי גדול ועבודת חוץ של חברים, שהכניסו את משכורתם לקופה המשותפת וכל משפחה הייתה מקבלת תקציב על פי מספר הנפשות וצרכיה.

בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי, שנבע בחלקו מהכבדת הנטל על הקופה הציבורית של קיום הקהילה המתפתחת, הגדלה ומתבגרת. אספת החברים של המושב, החליטה על הקמת צוותי חשיבה שתפקידם היה להמליץ על שינויים באורחות החיים ביישוב. המלצות הצוותים השונים התקבלו בהצבעה בקלפי ברוב של כ-97%, ובעקבותיהם מרכיבי הצריכה ביישוב (חינוך, בריאות, דיור וכדומה) עברו לשיטת התשלום הישיר (כל חבר היה צריך לשאת בעלות חינוך ילדיו, בריאות משפחתו, אחזקת ביתו והרחבתו. קודם לכן הכול מומן על ידי המושב); כל חבר קיבל את שכרו ישירות, ובוטל התקציב האחיד. חברים שעבדו במושב קיבלו את שכרם על פי אופי תפקידם והיקף משרתם, וחברים שעבדו מחוץ למושב (עובדי חוץ) קיבלו את שכרם ממעבידם; וכן הונהגה הפרדה מוחלטת בין עסקי המושב (חקלאות) לבין ניהול חיי הקהילה (תרבות, בית כנסת, נוי וכדומה), שמומנו מאז ואילך מגביית תשלום אחיד מכל בית אב (מס מוניציפלי). שינויים אלה נכנסו לתוקפם בחודש מאי 1991.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ההפרטה המשק הפך להיות רווחי. כלכלת היישוב מתבססת על גידולי שלחין (תפוחים, אגסים, נקטרינות, אפרסקים, שזיפים, מנגו, גודגדנים, פרחים, אבטיחים, שעועית ושקדים בשיתוף עם נוב ומבוא חמה, ענבים לייצור יין) וכן על לול הודים, עדר בקר לבשר ורפת לחלב בשיתוף עם קיבוץ מחניים. המושב שותף בכפר הנופש כינר וביקבי רמת הגולן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]